רשלנות רפואית בבדיקות קדם הריון
רשלנות רפואית הקשורה בבדיקות קדם הריון, מהלך הריון ולידה.
מדינת ישראל, הינה מהמדינות המפותחות בעולם בנושא ביצוע בדיקות קדם הריון ובדיקות במהלך ההריון. אומרים כי הדבר נובע מרצוננו להביא לעולם ילד מושלם, והבדיקות המרובות שאנו עושים, הינם שלבים בדרך להשגת הילד המושלם.
כחלק מאותה מגמה, אנו עדים לכך שביחד עם כל הבדיקות הרבות שנשים בישראל עושות, חלה גם הקפדה יתרה של בתי המשפט בבדיקת התנהלותם של צוותי הרפואה השונים המלווים את האישה במהלך ההיריון ובתי המשפט בישראל, לא מהססים להטיל אחריות על אותם מטפלים בגין רשלנותם.
כאשר אנו מדברים על רשלנות רפואית בעניין זה, הכוונה היא לרשלנות רפואית בבדיקות קדם הריון, מהלך הריון ולידה, הנובעת מאי איבחון מומים הקשורים בעובר, ו/או כאלו הנובעים מגנטיקה או תורשה, הקשורים ביולדת ואשר עשויות להשפיע על מהלך הלידה, מה שעשוי להביא ללידת ילד בעל מומים ולעיתים מדובר במומים קשים ביותר.
חשוב לציין כי בשל הכרה נרחבת בזכויות התביעה בתיקים של רשלנות רפואית בכלל ובהריונות בפרט, הרפואה היום הינה "רפואה מתגוננת", הרופאים במקרים רבים מעדיפים להמליץ על הפסקת הריונות ללא בירור מעמיק בהכרח, ולעיתים מדובר בעוברים בריאים. בבתי המשפט נדונו כבר מקרים של עוברים בריאים שחייהם הופסקו בשל רשלנות וההורים תבעו וזכו בפיצויים.
בתי המשפט, הכירו בזכויות ההורים לתבוע את המעוולים ועילתם נקראת עילה של "הולדה בעוולה", ההורים זוכים לפיצוי בגין ההוצאות הכרוכות בגידול ילד בעל מום, פיצוי עבור עוגמת נפש והפסדי שכר. בנוסף, ובפרשת "זייצוב" הכיר בית המשפט הישראלי לראשונה בזכותו של הילד שנולד עם מומים קשים ביותר, לתבוע את המעוולים בעילה של חיים בעוולה. הכרה בזכות תביעה זו מעלה שאלות מוסריות רבות, שכן הטענה של הילד היא "טוב מותי מחיי".
עילת התביעה הקשורות בקדם הריון ומהלך הריון:
כבר בטרם כניסתה של אישה להריון, נשלחת האישה לבצע בדיקות גנטיות לאחר שהיא עוברת ייעוץ אצל אחות או מומחה לגנטיקה. במידה והמומחה המייעץ לא ערך בירור מקדים שיש בו בכדי לגלות מחלות תורשתיות ומומים גנטיים אצל האישה ומשפחתה, ו/או התרשל בפיענוח בדיקות המעבדה, ו/או לא יידע את בני הזוג בדבר קיומה של בדיקה כזו לאיתור הגן התורשתי, ועקב כך גם הבעל לא נבדק או שהאישה לא טופלה ו/או לא ביצעה את הבדיקות, ובשל כך נולד עובר בעל מומים, יש לנו עילת תביעה נגדו. לדוגמא: חוסר איתור של תסמונת ה-X השביר. מדובר במחלה המתבטאת בפיגור שיכלי וניתן לאתר אותה בבדיקות סקר מקדימות להריון ו/או בשלבים המוקדמים להריון (בדיקת סיסי שיליה ודיקור מי שפיר). על הרופא חלה החובה ליידע את האישה בדבר בדיקת הדם במסגרת הסקר הגנטי לאיתור הגן המחולל ו/או באופן וודאי על ידי בדיקת סיסי שיליה ו/או דיקור מי שפיר, ובמידה והוא לא עשה כן, או שלא איבחן כראוי קיומו של הגן, הוא עשוי להיות חייב ברשלנות רפואית במידה וייוולד ילד עם מומים.
כאשר האישה נכנסת להריון יש בדיקות מעקב הריון שיש לבצע. במידה וישנן בדיקות אליהן האישה לא נשלחה, ועקב כך לא זוהתה בעיה שיכולה להשפיע על מהלך ההיריון ו/או מהלך הלידה ועקב כך נגרם מום לעובר, עשוי הדבר להקים עילת תביעה. לדוגמא, אישה אשר חלתה בסכרת הריון, אשר לא אובחנה. הדבר גורם להתפתחות מהירה של העובר, וללידת ילד במשקל גבוה תוך סיכון העובר ואמו. לדוגמא, אישה אשר סבלה מסכרת, וילדה ילד במשקל גבוה מאוד מבלי שהדבר אובחן. הלידה היתה לידה רגילה, ולילד נגרמו מומים במהלך הלידה שיכלו היו להימנע אילו היו עורכים בירור מעמיק לגבי היולדת והעובר.
פיענוח לא תקין של בדיקות או צילומים של האישה והעובר, אשר ימנע מהלך טיפולים נאות ומתאים, שיביאו לפגיעה באישה או בעובר, עשויה להקים עילת תביעה.
אי ידוע על קיומן של בדיקות מקיפות יותר במסגרת הרפואה הפרטית מול הרפואה הציבורית, עשויה להקים עילת תביעה. במהלך מעקב ההיריון ילד נולד עם מום אותו היה ניתן לגלות במסגרת בדיקות ברפואה הפרטית. במידה והרופא לא יידע את היולדת כי הבדיקה (סקירה מורחבת), במסגרת הציבורית הינה מוגבלת באיתור מומים שכן ישנה רשימה אותה בודקים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, עשוי להיות חייב ברשלנות רפואית.
ישנם מקרים שבהם הרשלנות היא בהפסקת ההיריון דווקא. במקרה זה אנו מתייחסים להפסקת היריון בשעה שלא היה צורך בכך, מה שמביא להפסקת היריון תקין ופוגעת אנושות בזכות להורות. במקרה זה חשבנו שנכון יהיה להביא את הסיטואציה שבה העובר נדבק מאמו בוירוס שנקרא -CMV והוא עשוי להביא לפגיעות קשות כגון פגיעה במערכת העצבים של העובר, לנזק מוחי והפרעות קלות כגון היקף ראש קטן, צהבת, הפרעות בתפקודי הכבד, שריעות הכבד והטחול, הפרעות בראייה והשמיעה, נזק מוחי בלתי הפיך ועוד. קיים קושי לזהות את הוירוס, שכן לעיתים כלל אין סימפטומים. כמו כן הבדיקה שמבצעים לאם, אינה יכולה לקבוע באופן חד משמעי, האם אכן נדבק העובר ב-CMV.. רק בדיקת דיקור מי שפיר עשויה להראות האם העובר נדבק וגם אז, היא לא יכולה להראות ממה עשוי העובר לסבול בהמשך. רופאים רבים, אשר מאבחנים כי האמה נדבקה בוירוס והדביקה את העובר, ממליצים ליולדת לעבור מיד הפסקת הריון. אנו סבורים כי המלצה זו אינה בהכרח נכונה, שכן יש בדיקות נוספות כגון MRI למח העובר שתוכל שאבחן האם העובר נדבק במחלה באופן רציני. בכל מקרה על הרופא ליידע את היולדת על האפשרויות שעומדות בפניה לרבות הסיכויים הטמונים בהולדת ילד חולה או בריא, ולא לשלוח אותה מיד להפסקת היריון. חשוב לציין כי בדיקת CMV אינה כלולה ברשימת הבדיקות אותן יש לבצע כחלק מבדיקות קדם או מהלך הריון ולכן עצם אי השליחה לביצוע בדיקת נוגדנים אצל האם, אינה מהווה רשלנות.
לסיכום, הריון הינו אירוע משמח ומלא באופטימיות. לצערנו, לעיתים הדבר עשוי להיות מלווה בחששות רבים שלעיתים עשויים להתממש. אנו סבורים כי הרבה ממקרי הרשלנות הרפואית הנוגעים לתקופה זו של ההיריון וקדם ההיריון ניתן למנוע באמצעות "מידע", מידע אותו יש לתת ליולדת, או למי שעתידה ללדת. מצד שני גם אנחנו כנשים יכולות לעזור לעצמנו על מנת למנוע כאבי לב בהמשך. גם לנו אנו ממליצים להשתמש בזכותנו לקבלת מידע מלא בדבר הבדיקות הקיימות שיש לבצע לפני ובמהלך ההריון. כמו כן ולדעתנו יש לקבל הסבר מלא מהרופא המטפל אילו בדיקות כלולות בסל הבריאות ואיזה לא כלולות ומה ההבדלים באיבחון שבין הבדיקות הפרטיות ובין הבדיקות הניתנות במסגרת הרפואה הציבורית. מעבר למידע שנוכל לקבל מרופא ניתן גם למצוא מידע רב מהאחיות במרכזי האישה הקיימים בקופות חולים רבות היום, באינטרנט ובספרים הרבים הקיימים בשוק.
כמו כן אנו ממליצים, לערוך רשומה רפואית עצמית, אשר תכלול את מלוא הבדיקות אליהן הופננו ומה היו תוצאות הבדיקות. כמו כן, כאשר אנו אצל הרופא, יש לדאוג כי הרופא רושם את מהלך הבדיקה בכרטסת הרפואית, ואם יש לנו שאלות ביחס לבדיקות אלו ואחרות, לדאוג שהדברים נרשמו.
אם בכל זה, קרה שנולד בסופו של יום ילד עם מומים, ואנו רוצים לבדוק עילה לתביעה, עלינו לעשות מספר דברים כדלקמן:
א. לדאוג שיש לנו את מלוא ממצאי הבדיקות שביצענו, לרבות בדיקות גנטיות, בדיקות אבחנתיות (כגון שקיפות, סקירות, ממצאי בדיקות דם וכדומה) ואת מלוא הרשומה הרפואית מהרופא המטפל ומהמומחים אצלם ביקרנו.
ב. לפנות לייעוץ אצל עו"ד שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית.
ג. בכדי שנוכל להגיש תביעה משפטית, יש להצטייד בחוות דעת רפואית של מומחה, אשר תתמוך בטענות לרשלנות רפואית. ללא חוות דעת לא נוכל להגיש תביעה משפטית, למעט במקרים מיוחדים ביותר, לפי התנאים שנקבעו בפסיקה.
כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין רשלנות רפואית, עורך דין תאונות דרכים.
