בני נוער ועידן הפייסבוק –אחריות משפטית לאלימות, התעללות וחשיפה

בעידן בו אנו חיים, כאשר הנגישות למדיה, למחשוב, לאינטרנט ולטלפונים החכמים, מצויה בפני בני הנוער והילדים הצעירים כמעט בכל בית, אנחנו כהורים צריכים לדעת כי יחד עם היתרונות הרבים הקיימים משימוש במדיה התקשורתית הזמינה כל כך, ישנה גם סכנה גדולה אשר חבויה בה: מחד ילדינו חשופים לסכנות בעצמם ומאידך הם יכולים בקלות להפוך לגורמי הסכנות, וכל זאת כאשר מדובר בנוער נורמטיבי לחלוטין. בימים אלו אנו שמים לב לכותרות רבות של ילדים אשר התאבדו או ניסו להתאבד עקב הצקות של ילדים בפייסבוק (מקרה הילד בן 16 בארץ אשר התאבד לאחר הצקות בפייסבוק), נערה בת 14 מאיטליה אשר התאבדה עקב צילום סרט פוגעני שלה ופרסומו בפייסבוק), תלונות של ילדים ובני נוער אשר מצאו את עצמם במרכז תשומת הלב, תוך חשיפה לעיני כל בקבוצות לבני נוער בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות. בימים אלו, כאשר המדיה זמינה כל כך, על ההורים והמחנכים להיות מודעים לכך שישנה סכנה רבה לשימוש באותן רשתות חברויות וכל זאת מאחר ואין יותר פרטיות וכל המידע נגיש לכולם ולתמיד. אם קודם לכן, ניתן היה להציק לילד ברחבת בית הספר או בהפסקה, היום ילדים יכולים להיות במרכז תשומת הלב של כל החברים שלהם והחברים של החברים שלהם ושל ילדים שהם אינם מכירים כלל, מה שיכול להביא לתוצאות קשות ביותר (התאבדות, מצוקה נפשית קשה, פגיעה נפשית וכדומה).

אותם בני נוער אשר מפיצים מידע (כמו מידע פורנוגרפי) , מעלים סרטונים מבזים ופוגעניים,  מציקים ומתעללים בילדים אחרים על גבי דפי הרשת החברתית עשויים להיות חבים באחריות פלילית, על פי חוק איסור פרסום חומר פורנוגרפיה, החוק למניעת הטרדה מינית והחוק לאיסור לשון הרע ופגיעה בפרטיות וכן להיתבע אזרחית. בפני הנפגעים עומדות עילות משפטיות לתביעה אזרחית כנגד הפוגע בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות וכן בגין הטרדות מיניות, כאשר העובר על החוקים הללו, יכול להיות חב בפיצוי סטטוטורי –   פיצוי שמוענק לנפגע, ללא  כל דרישה להוכיח נזקים בגין אותן עוולות.  החוק לאיסור לשון הרע ופגיעה בפרטיות קובעים, כי במקרה בו הוטחו באדם האשמות והוצאה דיבתו רעה, הוא זכאי לפיצוי של עד 50,000 ₪, -פיצוי ללא הוכחת נזק (בלי כוונה לפגוע) וכאשר היתה  כוונה לפגוע הוא זכאי  לכפל הפיצוי – 100,000 ₪. בהתאם לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית מיום 31.7.2013, נקבע פיצוי בסך של 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק. כיום ישנה הצעת חוק אשר עומדת על שולחן הכנסת הנוגעת לתיקון סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית. במסגרת התיקון מוצע להוסיף לרשימת ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית, גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם או עריכה או שילוב של תצלומים, סרטים או הקלטות, שלא בהסכמתו, המתמקדים במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו. בדברי ההסבר להצעת החוק, מוסבר כי כיום בעידן הטכנולוגי, כאשר הולכת ומתפתחת  התופעה של פרסום תמונות או סרטים או צילומים בעל אופי מיני, שלא בהסכמת המצולמים, מקרים אלו נתפסים, על פי רוב, כפגיעה בפרטיות בלבד, אולם ככלל, מן הראוי להתייחס למעשים אלו גם כאל פגיעה מינית.

בעניין זה נשאלת השאלה, הרי הפוגעים בדר"כ ילדים –קטינים בעצמם, הם אינם בעלי כיס עמוק ולפיכך נשאלת השאלה האם ניתן לתבוע את ההורים שלהם כאפוטרופוסים שלהם?  בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרופסות- על ההורים חובה לדאוג לצרכים, לחינוך, ללימודים, להכשרה וכולי של ילדיהם. יחד עם זאת, המחוקק נמנע מלהטיל אחריות גורפת או  שילוחית, של ההורים על מעשי הילדים ולכן ברבות השנים נתקל בית המשפט בקשיים להטיל אחריות על הורים לפצות את הנפגעים על מעשי ילדים. בכדי להוכיח אחריות של ההורים יש להוכיח כי ההורים לא עמדו בסטנדרט "ההורה הסביר" בכדי להטיל אחריות עליהם. למשל, במקרה שבו טיפלנו בעבר, תבענו בתביעה אזרחית מספר ילדים אשר אנסו באונס קבוצתי ילדה מהשכונה שלהם. מאחר והילדים היו קטינים תבענו גם את הוריהם. במקרה אחד לפחות טענו כלפי אחד ההורים כי ידע לפחות באחד המקרים על הנעשה בחדר או שלפחות היה עליו להבין שמשהו קורה בחדר והוא לא נקט כל פעולה בכדי למנוע את הדבר. בפסק דין צמח כהן נגד מרום ניר, נקבע כי על הורים להשגיח כי ילדיהם לא יזיקו. להורים ישנה אחריות לפקח, להדריך ולחנך את הילד ויש לדרוש מהם לעמוד בסטנדרט ראוי של השגחה ופיקוח. הבעיה היא שהורים אינם מודעים להתנהגות הילדים שלהם, אין להם מושג מהם התכנים אליהם נחשפים הילדים ולאיזו אכזריות הם מסוגלים להגיע. על ההורים לשבת עם הילד, להסביר ולחנך אותו מה חוקי ומה אינו חוקי. על ההורה להסביר לילד שיש סנקציות פליליות ואזרחיות על שימוש בחומרים פורנוגרפיים, הפצה של חומרים כאלו, פרסום של תמונות חושפניות, סרטונים מעליבים ועל מילים מבזות ומשפילות כלפי החברים שלהם. ככל שיש שימוש רב יותר במדיות רבות יותר (פייסבוק, אינסטגרם –שיתוף תמונות, וואטסאפ, טוויטר ועוד) כך יש להסביר היטב על "הסכנות" הטמונות בשימוש באותה טכנולוגיה. מפעם לפעם גם "לבלוש" אחרי הילדים ואף לבקש שיצורפו כחברים שלהם.

במאמר מוסגר יובהר כי לעיתים גם מורים של תלמידים יכולים להיות חבים בחבות לפיצוי בגין מעשי התלמידים, שכן גם ממורים נדרש סטנדרט גבוה של פיקוח והדרכה על התלמידים. הממשלה ומשרד החינוך צריכים גם הם לפעול להגנה על ילדים ובני נוער המשתמשים ברשתות החברתיות ובאינטרנט על ידי הסברה.

נשאלת השאלה האם לבעלי האתרים או הרשתות לדוגמא פייסבוק ישנה אחריות כלפי הניזוק ? היום, אם פונים לספק האינטרנט ו/או לרשת החברתית בתלונה על חומר פוגעני, הם מחויבים להסירו. היום פייסבוק עושה מאמצים רבים להיות מהירה בתגובתה. יש כתובת של פייסבוק באירלנד, אליה יכולה המדינה לפנות ולהודיע כי יש חומר פלילי ואז היא מסירה במהירות. גם אנשים פרטיים יכולים לדווח על "אביוז" ואז פייסבוק תסיר את החומר אבל זה הליך איטי. בכל מקרה בעניין זה ברגע שפייסבוק מסירה את החומר הפוגע –היא מסירה אחריות מעצמה ואולם אנו סבורים כי היא יכולה לעשות יותר. כיום ניתן לנטר את הרשת, לחפש חומר פוגעני ולהסירו. כפי שפייסבוק יודעת להסיר "ספאם" ויוטיוב מזהה חומר פרונוגרפי או אלים ולא מאפשרת להעלות את התוכן, כך הרשתות החברתיות ופסייבוק יכולות לנטר את החומרים ולא לאפשר להם לעלות לרשת. יש להטיל אחריות על הרשתות החברתיות והאתרים, מה שיביא בהכרח להפעלת מנגנוני הגנה שמטרתם הגנה על קטינים ומניעת הפגיעה בהם. יחד עם זאת ברור שזה אינו מספיק שכן ברגע שהילדים יתקלו ב-"חומות מגן" מצד האתרים הם יעברו לזירות אחרות כגון הודעות בוואטסאפ.

הבעיה העיקרית היא שמחד אין מספיק חינוך (של בתי הספר, משרד החינוך וההורים) ומצד שני אין מספיק אכיפה והעמדות לדין. פעמים רבות המשטרה שולחת את המתלוננים לפנות להליך האזרחי שכן אין לה מספיק משאבים להתעסק עם זה ולפיכך אנו מציעים להעלות את הנושא למודעות של משרד החינוך, שיפעל לחינוך התלמידים והמורים, ללמד את הילדים מהי המשמעות של הפתיחות הטכנולוגית ומהן הסנקציות הקיימות בחוק כנגד אותם "עבריינים", לשבת עמם ולהסביר להם דרך העולם שלהם מהי ההשפעה ההרסנית בביצוע מעשי בריונות ופגיעה מקוונת באינטרנט ולהראות להם מקרים מהארץ והעולם של ילדים ששמו קץ לחייהם עקב הצקות של ילדים אחרים ברשתות החברתיות.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עו"ד נזיקין ממשרד עו"ד רונן ברק 15.8.2013