הקשר שבין תאונות והתפרצות של מחלות

ידוע ומוכר כי אנשים אשר מעורבים בתאונות סובלים מפגיעות פיזיות שונות לרבות פגיעות אורתופדיות, פגיעות ראש, פגיעות פנימיות וכדומה. גם פגיעות נפשיות המתפתחות על רקע תאונות מוכרות אף הן. יחד עם זאת ישנו תחום נוסף פחות מוכר, הנוגע להתפרצות של מחלות על רקע תאונות.

במסגרת תחום זה ניתן למנות, מספר סוגי נפגעים:

  1. מחלות מקצוע. אדם אשר יכול ללקות במחלה עקב חשיפה לתנאי עבודה "מזיקים" במסגרת עבודתו. לדוגמא, נזקי שמיעה עקב חשיפה לרעש, מחלות כגון סרטן עור או סרטן ריאות כתוצאה מחשיפה לחומרים מסרטנים, תסמונת תעלה קרפלית עקב הקלדה מרובה וכדומה. בחוק המוסד לביטוח לאומי ישנה רשימה סגורה של מחלות מקצוע אשר נכנסות להגדרה. על הנפגע להוכיח כי החשיפה לתנאי העבודה המזיקים היא שגרמה לאותה מחלה להתפרץ.
  2. מיקרו טראומה. מחלה שמתפתחת באופן הדרגתי. לדוגמא אנשים אשר עובדים עם מכשירים אשר גורמים כל פעם לפגיעה קטנה אשר מביאה בסופו של יום לפגיעה גדולה. כגון עבודה עם מסור כביש אשר גורמת לרטט של הכתפיים ועשויה להביא בסופו של דבר לקרע בגידי הכתף.
  3. הסוג השלישי של הנפגעים והוא נושא מאמר זה, הינם נפגעים אשר היו מעורבים בתאונה כלשהי (תאונת דרכים, תאונת עבודה או אירוע בעבודה) ואשר כתוצאה מאותו אירוע התפרצה אצלם מחלה כלשהי (כגון סכרת, דום לב, אירוע מוחי, טרשת נפוצה וכדומה). כאשר מדובר בנפגעי עבודה שנפגעו בתאונה שאינה תאונת דרכים, עליהם להוכיח שני תנאים במצטבר: האחד, שהאירוע היה אירוע חריג וחד פעמי והשני הוא שיש קשר סיבתי בין הלחץ בו היה נתון הנפגע ובין המחלה שהתפרצה. הכוונה במקרה זה היא למקרים שבהם אין מדובר בתאונה במובן הקלאסי של המילה, אלא באירוע כלשהו.

במספר מקרים בהם טיפלתי הצלחנו להוכיח פעמים רבות כי מחלות אשר נגרמו לנפגעים כתוצאה מאירוע מלחיץ שארע להם בעבודהלדוגמא עובדת אשר סבלה מהתעללות מילולית (במקרה ספציפי ) מצד עובד במקום עבודתה סבלה מאירוע מוחי אשר נקשר לעבודה. עובד אשר עמד בפני החלפת תפקיד בעבודה ונקלע לוויכוח עם לקוח, סבל מלחץ גדול בגינו סבל באותו היום מאירוע לבבי, הוכר כנפגע בעבודה למרות שהתקיימו בו גורמי סיכון כגון כולסטרול ויתר לחץ דם.

בעניין זה, יובהר כי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין הכרה באירוע מוחי כבתאונת עבודה דומות לאלה שבאוטם שריר הלב. בהתאם לכך, על מנת שיוכר האירוע המוחי, כמו בתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של התובע. אירוע חריג יכול שייחשב כדחק נפשי בלתי רגיל, או מאמץ גופני יוצא דופן. יוצא מכאן, כי על התובע להוכיח דחק נפשי בלתי רגיל לו היה חשוף בעבודתו, עובר או בסמוך להתרחשותו של אירוע מוחי, ובהשוואה עם הדחק הנפשי ו/או המאמץ הרגיל בעבודתו היום יומית (דב"ע מו/ 139- 0 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315; עב"ל 465/97 זאב און נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).הבחינה תעשה באופן סובייקטיבי, היינו, מנקודת מבטו של התובע, ולא באופן אובייקטיבי (דב"ע נו/11- 0 נורית חזאם נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 75).

כמו כן, נפסק כי אין צורך בהוכחה גורפת לעצם קיומו של אירוע חריג, אלא די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג. כך למשל, סמיכות הזמנים בין אירוע מסוים בעבודה לו טוען התובע הכרה לקרות האירוע המוחי יכול שתהווה ראשית ראיה לקיומו שלאירוע חריג (עב"ל 1285/04 בן ציון בנרויה נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)).

במקרה בו אנו מטפלים היום, הצלחנו להוכיח כי אדם אשר נפגע בשתי תאונות דרכים בעבודה, סבל מהתפרצות של מחלת טרשת נפוצה עקב התאונה השנייה וזאת לאחר שהיה מטופל נפשית על ידי פסיכיאטר לאחר התאונה הראשונה וסבל מפחד נוראי בתאונה השנייה כאשר סבר כי משאית עומדת להתנגש בו. המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לבית הדין האזורי לעבודה והערעור נדחה. בית הדין קבע כי החלטת הוועדה כי קיים קשר סיבתי בין התאונה השנייה ובין התפרצות מחלת טרשת הנפוצה, סבירה.

ישנם נפגעים, אשר אינם נפגעי עבודה, אשר היו מעורבים בתאונות כאשר לאחריהם התפרצה אצלם מחלה זו או אחרת. בשנים האחרונות אנו רואים כי בתי המשפט והמומחים הממונים על ידם, הולכים לקראת נפגעים ומוכנים להכיר במחלות שהתפרצו לאחר תאונות, כמחלות אשר נגרמו עקב תאונה. לדוגמא, במקרה אחר בו טיפלתי הצלחנו להוכיח כי סכרת יכולה להתפרץ כתוצאה מטראומה ובייחוד כאשר לא מתקיימים באותו נפגע גורמים תורשתיים. מדובר היה בחורה אשר היתה מעורבת בתאונת דרכים שנסיבותיה היו מפחידות מאוד עבורה, ולאחר התאונה התפרצה אצלה סכרת. במקרה אחר בו טיפלנו הוכחנו כי מחלת פיברומיאלגיה התפרצה אף היא כתוצאה מתאונת דרכים.

במקרה אחר בו טיפלנו, הצלחנו להוכיח כי פגיעה בתאונת דרכים הביאה להתאבדות של הנפגע. מדובר היה בבחור נפגע בשתי תאונות דרכים וסבל מנכות אורתופדית ונפשית קלה כתוצאה מהן. חמש שנים לאחר מכן, חלה התדרדרות במצבו הנפשי והוא התאבד בירייה.לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי אכן חלה התדרדרות במצבו הנפשי, כפי שבאה לידי ביטוי בתלונה אצל פסיכיאטר כשבועיים לפני התאבדותו ולפיכך נקבע כי מצבו החמיר עד כדי כך שהתאבד.

אבל לגופו של עניין, בכל מקרה ומקרה יש להוכיח באמצעות ראיות ונסיבות המקרה כי אותה מחלה התפרצה על רקע אותה תאונה ולא תמיד הדבר קל, שכן מדובר בעניין רפואי אותו יש להוכיח באמצעות הרפואה ולא כל המומחים רואים עין ובעין את אותן טענות. לאור האמור, ומאחר ומדובר במקרים מסובכים, אנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי של עו"ד המתמחים בסוגיות אלו.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביבמשרד עו"ד רונן ברק ושות'עורך דין נזיקין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות בתביעות ביטוח מול חברות הביטוח. משרד עו"ד רונן ברק ושות'.

24.4.2013