החזקת כלב – לא מה שחשבתם

חיי כלב – החזקת כלבים בישראל

טור על התייחסות החוק לנושא החזקת כלבים במודיעינט – הפורטל של מודיעין והסביבה.

בעקבות פרסומים בנושא תקיפות של ילדים ועוברי אורח על ידי כלבים אשר הסתובבו ללא רצועה, עודד וינר, תושב העיר מודיעין המתמחה באילוף כלבים פירסם טור מיוחד על התייחסות החוק לנושא, ואילו כלים יש לבעלי הכלבים להתמודד עם חוקים ותקנות אלו.
בתי המשפט בארץ פוסקים פיצויים כבדים לניזוקים אשר נפגעו על ידי כלבים. בכתבה יש סקירה של זכויות וחובות של בעלי כלבים בארץ, הגדרות החוק של כלבים מסוכנים, ופירוט פעולות שחשוב לנקוט במידה ומחזיקים כלב בבית. הכתבה נכתבה בעזרתה האדיבה של עו"ד ליאנה חזין רביב ממשרד עורכי הדין רונן ברק ושו"ת.

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא בפורטל מודיעינט.

מחזיקים כלב?
מומלץ לקרוא את המאמר החזקת כלב – לא מה שחשבתם מאת עו"ד ליאנה חזין רביב


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, ממשרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין נזיקין

21.12.2015

הקייטנה בוטלה - יחייבו אותי בתשלום מלא? שאלות ותשובות משפטיות בעקבות מבצע צוק איתן

שאלות ותשובות בנושאי נזיקין בעקבות מבצע צוק איתן

שאלות ותשובות משפטיות שפורסמו במדור ממון בידיעות אחרונות בתאריך 9 ליולי 2014 על ידי ליטל דוברוביצקי, דני שדה, תלם יהב ורועי ברגמן. התשובות המשפטיות בסיוע עורכת הדין ליאנה חזין רביב ממשרד עורכי הדין רונן ברק ושות' המתמחה בדיני נזיקין ועו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית.

הקייטנה בוטלה האם יחייבו אותי בתשלום מלא?

אנחנט מתחתנים. שילמנו דמי קדימה לבעל האולם, אבל אי אפשר לקיים את החתונה בגלל המצב. האם מגיע לנו החזר?
מצב הלחימה עלול לגרום לכך שבעלי שמחה ירצו לבטל אירוע, אם מתוך פחד וחשש מהפצצות, חשש מאי הגעת אורחים או בשל הנחיות פיקוד העורף, ולפיהן יש למנוע התקהלות של יותר מ-100 אנדשים. מצד שני פרנסתם של בעלי אולם השמחות עלולה להיפגע. המחוקק הסדיר ביטול עסקה מטעמים של כח עליון. בעבר נקבע על ידי בית המשפט כי מצב לחימה הוא מצב ידוע בישראל ולכן לא יכול להוות כח עליון. אולם בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי יש לבחון בכל מקרה מה הייתה השפעת המקרה החריג על ביטול העסקה.

אדם שביטל ארוע עקב צו 8, למשל יכול לטעון כי ניתן לבטל את ההסכם בלי לשלם דמי ביטול. אם בית העסק לא יסכים לבטל את ההסכם ללא דמי ביטול ו או השבה של דמי הקדימה ניתן להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות להחזר דמי הביטול או דמי המקדמה. בכל מקרה אם ביטול האירוע נובע מהנחיות פיקוד העורף, בעלי האולמות מחוייבים להחזיר את כספי הצרכנים.

הזמנו ירח דבש באשקלון. האם אפשר לבטל מבלי להפסיד כסף?

אם לא גוייסתם בצו 8, אינכם יכולים לטעון שזכותכם לבטל ולקבל את כספכם בחזרה. עם זאת , בתי עסק רבים וסוכני נסיעות מודעים למצב הבטחוני ובמצב של לחימה לא מתעקשים על דמי ביטול.

קניתי כרטיס למופע שבוטל בגלל איסור התקהלות. האם אראה את כספי בחזרה?

אם פיקוד העורף הוציא הנחייה על איסור התקהלות, תוכל לדרוש החזר כספי מלא על כרטיס המופע שבוטל.

התקלקל לי המקרר. יש לי אחריות אבל החברה מסרבת לשלוח טכנאי כי אני גר באזור קו עימות.

אם רשויות הבטחון הוציאו הנחיה ולפיה יש להימנע מתנועה ולהיות בקרבת שטחים מוגנים, לא ניתן חוזית לחייב את החברה לשלוח טכנאי תוך סיכון חיי אדם. עם זאת, אם מצב הלחימה נמשך, ראוי שהחברה תאפשר לצרכן להזמין טכנאי פרטי, והיא תפרע את התשלום לטכנאי.

אני תושב קו עימות ונרשמתי לחדר כושר. האם אני יכול להקפיא את המנוי?

לרוב בכל התקשרות עם חדר כושר יש אפשרות להקפיא את המנוי ומצב של לחימה מהווה עילה לבקשת הקפאה למנוי. מצב של לחימה לא מאפשר למכון לספק את השירות ולכן חובה עליו לאפשר להקפיא את המנוי או לזכות את הצרכן.

הבן שלי הולך לקייטנה פרטית, אבל בגלל המצב הקייטנה לא פועלת. האם צריך לשלם על כל החודש?

במצב הזה לא ראוי לבקש מההורים את התשלום עבור הקייטנה שלא הופעלה או הופעלה חלקית, ומצד שני בית העסק נפגע מביטול הקייטנה. במקרה שהגיע לבית המשפט נדון מקרה שבו גן נסגר עקב הנחיות פיקוד העורף והגננת תבעה את ההורים שביטלו את ההמחאות. בית המשפט קבע כי השירות לא ניתן, ולכן לא ראוי לגבות על כך את התמורה.

יש לי הלוואה שאמורה להיפרע היום והבנק סגור. מה עושים?

מומלץ לשלוח מכתב או פקס לבנק, ולבקש דחייה במועד רעון של ההמחאות או ההלוואות. גם אחרי שהירי ייפסק יידרשו מספר ימים עד שהמצב יחזור לחלוטין לקדמותו, ולכן כדאי לבקש דחייה במועד הפרעון גם אם המועד הוא ימים אחרי שתושג רגיעה.

שאלות ותשובות משפטיות בדיני נזיקין - מבצע צוק איתן

הפסקת עבודה

פיטורים שלא כדין: רשת טיב טעם תפצה מנהל במאות אלפי שקלים

סע"ש 28936-01-13 ליאוניד חיימוב נ' טיב טעם רשתות בע"מ פסק דין מיום 30/6/2014

טיב טעם תשלם קרוב ל- 400,000 ₪ לאחר שניסתה לשלול מעובד שפיטרה פיצויי פיטורים בסך של 40,000 ₪ בלבד !

עובד שהועסק במשך 4 שנים על ידי טיב טעם פוטר , לאלתר, ללא פיצויי פיטורים וללא הודעה מוקדמת בטענה שעבר עבירות משמעת חמורות שתועדו במצלמות הסניף. טיב טעם זימנה את העובד לשימוע מבלי שמסרה לו את פרטי האישומים כנגדו ומבלי שנתנה לו לצפות בתמונות המפלילות.

כשפנה העובד למשרד עורך דין רונן ברק ושות' לקבלת ייעוץ משפטי בנוגע לסירובה של טיב טעם לשלם לו פיצויי פיטורים בסך של כ-40,000 ₪ נבדקו זכויותיו ונמצא כי הוא זכאי לקבל מאות אלפי שקלים עבור שעות נוספות, שלא שולמו לו במהלך תקופת עבודתו בטענה שהוא מועסק ב"הסכם גלובאלי".

בית הדין קבע כי טיב טעם לא הוכיחה את ביצוע עבירות המשמעת שטפלה על העובד וכי נפלו פגמים של ממש בתהליך פיטוריו ובשימוע, ולפיכך חויבה טיב טעם לשלם לתובע פיצוי בגובה 3 משכורות – 33,330 ₪.

בית הדין ציין כי התובע לא הוזמן לישיבת שימוע במכתב מפורט ומסודר מראש, טרם השימוע לא נמסרו לתובע מראש הטענות כלפיו במלואן ולא ניתנה לו האפשרות להתכונן לישיבת השימוע כראוי, ואף להיוועץ עם עורך דין מבעוד מועד. בהליך השימוע אף נפל פגם שורשי, בכך שלא הוצגו בפני התובע במהלכו הראיות, שהיוו בסיס להחלטת הפיטורים, ולכן לא ניתנה לתובע הזדמנות הוגנת של ממש להשיב על הטענות כלפיו ולהתמודד עם חומר הראיות. לתובע אף לא ניתנה הזדמנות לטעון טענותיו ביחס לכוונת הנתבעת לפטרו ללא הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.
כן נקבע כי בנסיבות אלה שלא הוכחה אשמתו לא היתה טיב טעם רשאית לשלול מהתובע את תשלום פיצויי הפיטורים ופיצוי חלף הודעה מוקדמת, ולפיכך חויבה לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 40,551 ₪ ופיצוי חלף בסך 11,110 ₪.

לעניין השעות הנוספות הרבות שעבד התובע במהלך תקופת עבודתו בטיב טעם (לרבות שעות עבודה בשבתות, בחגים ובלילות), נקבע כי למעשה לא שילמה טיב טעם לתובע גמול בגין שעות נוספות אלה, והשכר ששולם לתובע היה שכר כולל, האסור לפי סעיף 5 לחוק הגנת השכר. לפיכך חויבה טיב טעם לשלם לתובע גמול בגין כל השעות הנוספות שעבד במהלך תקופת עבודתו אצלה בסך 262,408 ₪.

במסגרת חישוב גמול השעות הנוספות נתקבלה גם טענת התובע כי לא ניתנו לו כלל הפסקות בעבודתו, ולפיכך גם לא נוכו זמני הפסקות משעות עבודתו.

המקרה ופסק הדין פורסמו באתר דה מרקר בתאריך 6 ליולי 2014 – לחצו כאן לצפייה בכתבה.

 

מכת חשמל - תאונות דרכים עם אופניים חשמליים

תאונות דרכים עם אופניים חשמליים

כחלק מהמגמה ההולכת וצוברת תאוצה של רכיבה על אופניים בכלל ואופניים חשמליים בפרט, סברנו כי יש להעלות על האתר, מספר עניינים משפטיים חשובים, הנוגעים לרכיבה באופניים חשמליים, על הסיכונים והחבות המשפטית של רוכב אופניים ואפילו מוכר אופניים, במקרה של תאונה.

רכבתם על אופניים חשמליים והייתם מעורבים בתאונה? האם חייבים לבטח אתכם בביטוח חובה? קראו את המדריך למדוושים מאת ליטל דוברוביצקי בשיתוף עו"ד ליאנה חזין רביב כפי שפורסם במדור ממון בידיעות אחרונות – לחצו כאן להורדת PDF

נשאלת השאלה האם ההגדרה של אופניים חשמליים שונה מאופניים רגילים?

האם החוק מתייחס לאופניים חשמליים ?

תקנות התעבורה, תשכ"א -1961, אשר הסדירו חוקית את האופניים החשמליים, היו הוראת שעה, אשר פקעו כבר בשנת 2011. במסגרת התקנות, אופניים חשמליים, הם אופניים עם מנוע עזר, בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה שמותקן בהם מנוע עזר חשמלי ושנתקיימו בהם כל אלו: ההספק המרבי של הנוע אינו עולה על 250 וואט, המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים וכי כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש. יובהר כי אותה הוראת שעה, קבעה כי גם פטור מחובת רישיון רכב, רישיון נהיגה לנוהגים באופניים חשמליים וכן קבעה כי חל איסור רכיבה לילדים מתחת לגיל 14.

אומנם התקנות הנ"ל פקעו, יחד עם זאת, ידוע כי התקנות החדשות נמצאות בשלבי גיבוש סופיים, לפני הגשתם לאישור הוועדה. יובהר כי לכאורה עד שלא יאושרו התקנות, מי שרוכב על אופניים חשמליים עובר על החוק, אך עדיין אנו לא רואים אנשים אשר נענשים בגין רכיבה על אופניים אלו וכאן גם המקום לציין כי בשל אי יכולת אכיפה של התקנות עוד שהיו בתוקף, החל שיווק רב של אופניים לא חוקיות, כלומר כאלו שמגיעות למהירות גבוהה הרבה יותר ועולות על הדרישה של 250 וואט.

בעניין זה יצוין כי יש שני סוגי אופניים חשמליים. האחד אלו אליהם התכוונו התקנות, אופניים מסוג Pedelecs. אופניים שמצוידים במנוע עזר חשמלי שהספקו המרבי יורד באופן הדרגתי עם העלייה במהירות הנסיעה. מנוע העזר מפסיק את פעולתו עם הגעת המהירות בערך ל-25 קמ"ש. או כאשר נפסק הדיווש. כלומר, אופניים לכל דבר, עם דוושות שלמעשה מסייעות לרוכב בדיווש ומקלות עליו בעבודת הדיווש עצמה.

הסוג השני יותר קרוב לטוסטוסים שהיו בזמנו, אפילו אפשר להגיד קטנוע קטן. אלה אופניים שנקראים E-bike, הם מצוידים במנוע עזר חשמלי, בדרך כלל בהספקים גבוהים יחסית, והרכיבה עליהם יכולה להיעשות ללא דיווש, רק על-ידי המנוע, באמצעות מצערת שנמצאת על גבי הכידון.

האם יש חובת ביטוח לאופניים חשמליים ? כמו רכב שיש לו חובת ביטוח חובה ?

בהתאם למידע הקיים, ישנם נפגעים רבים אשר נפגעים מאופניים, וכיום הפציעות קשות מאוד בייחוד מאז כניסתם של האופניים החשמליים לרחובות, אשר מגיעים למהירות גבוהה מאוד, כמו טוסטוסים ולמרות זאת אין חובת ביטוח חובה. למעשה אין ביטוח חובה אשר מבטח את האופניים החשמליים.

בתחילת ינואר 2014, התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא של אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, ועמותת אור ירוק, הגישה דרישה לחייב בביטוח של האופניים החשמליים, יחד עם זאת, אין בינתיים כל שינוי לגבי ביטוחי חובה לאופניים חשמליים.

בעניין זה חשוב לציין כי אומנם בית המשפט טרם נדרש לשאלה, האם אופניים חשמליים נחשבים רכב מנועי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואולם, בהתאם למציאות המשפטית כיום, ניתן להניח כי אופניים חשמליים הם אינם רכב מנועי לצורך החוק. בע"א 2606/06 דיווי שפורן נגד ג'ק תורג'מן, אשר נדון בבית המשפט העליון, נקבע כי קורקינט מכני, אינו עונה להגדרת "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן הוא נבנה ונקנה בעיקר כצעצוע לילדים ובני נוער. בית המשפט התייחס בפסק הדין לכך שהמנוע הינו קטן ומהירות נמוכה (24 -32 קמ"ש) וכי הוא נקנה במחיר זול בחנות צעצועים ועיקר ייעודו אינו לתחבורה. כמו כן התייחס בית המשפט לכך שקורקינט אינו מוכר בדיני התעבורה ככלי רכב בעל זהות ברורה ומגודרת, עליו חלות חובות השגת רישיון נהיגה, רישוי רכב וביטוח על פי הפקודה. בעניינים אחרים קבעו בתי המשפט כי גם קלנועית חשמלית אינה נחשבת רכב מנועי על פי החוק ולפיכך אנו סבורים כי בשלב זה ולפחות עד לשינוי החקיקה אם בכלל, אופניים חשמליים אינם נחשבים רכב מנועי על פי החוק.

מה קורה במקרה של תאונה?

במקרה של תאונה בין רוכב אופניים חשמליים ובין רכב

מדובר בתאונת דרכים אשר חוסה תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. רוכב האופניים ייחשב לעניין זה כהולך רגל והוא יוכל לתבוע את ביטוח החובה של הרכב. בעניין זה חשוב להבהיר, כי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין נפקות לשאלה מי אשם בתאונה ולכן בכל מקרה של תאונה, ניתן לתבוע את ביטוח החובה בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע. הרוכב יוכל לקבל פיצוי בגין כאב וסבל, אובדן ימי עבודה, הוצאות ובמקרים של נכות קבועה וכן יוכל לתבוע גם את נזקיו העתידיים.

במקרה של תאונה בין הולך רגל ורוכב אופניים

מדובר בתביעה אישית כנגד האשם לתאונה. כלומר, היה ורוכב האופניים התרשל בנהיגתו ופגע תוך כדי כך בהולך רגל, הולך הרגל יוכל לתבוע את רוכב האופניים ולהיפך. יחד עם זאת חשוב לציין כי לעיתים מדובר בנזקים קשים ביותר, ולא תמיד לצד הנתבע יש כיס עמוק לשלם את הנזק שגרם. לכן אנו ממליצים בכל מקרה לרוכבי האופניים לנסות ולרכוש פוליסה ייעודית לרוכבי אופניים, אשר כוללת פיצוי במקרה של תאונה גם לנזקיו של הרוכב, גם לנזקי צד ג' ואף לנזק רכוש של האופניים (למרות שהכיסוי במסגרת הפוליסות הללו, הוא כיסוי נמוך יחסית ופעמים רבות אין בו כדי לכסות את הנזק).

נשאלת השאלה האם חברת הביטוח שתנפיק פוליסה ייעודית, תנסה לחמוק מאחריותה על פי הפוליסה, במצב שבו רוכב האופניים החשמליים, רוכב על אופניים לא חוקיים?? הפוליסה הינה חוזה לכל דבר ועניין ולכן כל תנאיה מופיעים בפוליסה. יש להניח שחברת ביטוח אשר מנפיקה פוליסה לכלי מיוחד זה, תדע לנסח את הפוליסה בצורה המיטבית ולהחריג את הכלים הלא חוקיים במסגרת הפוליסה ולכן לא יהיה לה כיסוי. במקרה שבו לא הוחרג הכלי המסוכן מהפוליסה, חברת הביטוח לא תוכל לחמוק מאחריות. בעניין זה חשוב להבהיר, כי עבירה על חוקי התעבורה, הם עבירה שעשויה לגרור  הגשת כתב אישום, אך היא אינה בהכרח מפקיעה כיסוי ביטוחי. במידה וחברת הביטוח רוצה להחריג מקרים מסוימים מגדר הפוליסה, עליה לציין זאת במפורט ובצורה ברורה.

בעניין זה חשוב לציין כי אם הולך הרגל יפגע מאופניים חשמליים, שאינם חוקיים, ואלו נמכרו לרוכב האופניים בחנות מסוימת, יכול להיות שתהיה להולך הרגל עילת תביעה נגד החנות שמכרה את האופניים הלא חוקיים.

עוד חשוב להבהיר כי ילדים עד גיל 18 הנמצאים במסגרת החינוך, מכוסים במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים, אשר מכסה את התלמידים במשך 24 שעות ביממה, ולכן במקרה של ילד שנפגע ונגרמו לו נזקים המכוסים על פי הפוליסה, ניתן יהיה לתבוע את הפוליסה.

במקרה של תאונה עצמית של רוכב האופניים

כאמור, אם יש לרוכב פוליסה של תאונות אישיות יוכל הרוכב לתבוע את הפוליסה. ומעבר לכך, אם מדובר בתאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, תהיה לרוכב האופניים עילת תביעה נגד ביטוח לאומי. כמו כן במידה והתאונה ארעה עקב רשלנותו של אחר, יוכל רוכב האופניים לתבוע את הגורם הרשלן. לדוגמא, במקרה בו טיפלנו רוכב אופניים רכב על אופניו בטיילת בתל אביב, נתקל באדנית קבועה על הטיילת שלא היתה מסומנת ולא היה בה עץ, ככל האדניות האחרות על המדרכה. הרוכב שנפגע קשות ונגרמה לו נכות לצמיתות, קיבל פיצויים מעיריית תל אביב על התרשלותה.

תאונות הנגרמות עקב פגם בייצור האופניים

במקרים בהם קיים פגם בייצור האופניים והתאונה מתרחשת כתוצאה מאותו פגם, ניתן לתבוע את היצרן ואת בית העסק שמכר לרוכב את האופניים. יש אפילו חוק ספציפי המתייחס למוצרים פגומים בגינו ניתן לתבוע, אשר קובע אחריות חמורה לייצרן.

בכל מקרה של תאונה, שאינה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תאונה עם כלי רכב מנועי), יוכל התובע לתבוע את האשם בתאונה לפי פקודת הנזיקין ולדרוש פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר, הוצאות רפואיות, פיצוי בגין נסיעות ועוד. כמו כן יוכל לתבוע פיצוי עתידי במידה ותגרם לו נכות לצמיתות.

בכל מקרה של תאונה אנו מציעים כי הנפגע יצלם את מקום התאונה, את הרכב הפוגע, את נזקי גופו והנזק לאופניים ו/או לרכב. אם יש עדים במקום, כדאי לקחת פרטים שלהם, ובמידת הצורך להתפנות באמצעות אמבולנס.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, רונן ברק ושות', משרד עו"ד

רוכבים ונפגעים - המדריך המלא לתביעות ביטוח לרוכבי אופניים

רוכבים ונפגעים

רכבתם על האופניים ומכונית פגעה בכם? נסעתם על המדרכה ופצעתם הולך רגל? האופניים שלכם נגנבו? אילו פיצויים מגיעים לכם ומתי תצטרכו לשלם. מדריך לרוכבי אופניים במדור משפט בעיתון ממון של ידיעות אחרונות מאת ליטל דוברוביצקי מתאריך 29/1/2014

לחצו כאן לצפייה במאמר בפורמט PDF
רוכבי אופניים נחשפים לעתים לתאונות הן שלהם והן של הולכי רגל העוברים בדרכם שעלולות לעלות להם כסף רב. כמו כן, פעמים רבות סובלים הרוכבים מגניבות אופניים. בסיועה של עו"ד ליאנה חזין רביב, שותפה במשרד עורכי דין רונן ברק ושות' המתמחה בדיני נזיקין, גיבשנו מדריך שיבהיר לאילו סכנות נחשף רוכב האופניים, איך אפשר לצמצמן ומה יקרה אם פגעתם בהולך רגל.

בניגוד לרכב ממונע, החוק אינו מחייב ביטוח חובה לאופניים. בימים אלה, כשרכיבה היא טרנד הצובר תאוצה, חשוב לדעת כי סוגיית פיצויים לנפגעי תאונות אופניים מורכבת ובעייתית. יש שני סוגי תאונות אופניים. הראשון – אם הרוכב נפגע, והשני, המורכב יותר – אם הרוכב פוגע בהולך רגל.

מה קורה אם הרוכב נפגע בתאונה?

אם רוכב האופניים נפגע על ידי מכונית, הוא יכול לתבוע את בעל הרכב הפוגע על נזקיו. לעתים יכול רוכב להיבהל וליפול עקב חשש להתנגשות בכלי הרכב, וגם זו תיחשב לתאונה. "משרדנו טיפל במקרה שבו ירד רוכב אופניים מהכביש בגלל עקיפה מהירה של אוטובוס ונפל, והאירוע הוכר כתאונה" מציינת עו"ד ליאנה חזין רביב. "במקרה של תאונה בין רוכב אופניים לרכב, יהיה הרוכב שנפגע זכאי לפיצוי מלא על פי החוק, לרבות פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וכו'.

מה קורה אם אין גורם שאפשר לתבוע?

לעתים אין לרוכב כל גורם שאפשר לתבוע. לכן מומלץ לרוכבי אופניים לרכוש ביטוח פרטי, כמו ביטוח תאונות אישיות, ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח לנכות. עם זאת, חשוב לבדוק את הביטוח האישי הקיים, שכן לעתים הביטוחים הללו מוגבלים לסכומים נמוכים שאינם משקפים את גודל הנזק שעשוי להיגרם בפציעות קשות. אגב, ילדים שנפגעים בתאונות אופניים מכוסים בביטוח תאונות אישיות שיש לכל תלמידי בתי הספר ותקף גם מחוץ לשעות הלימודים ולשטח בית הספר.

מה קורה כאשר רוכב האופניים פוגע מתוך רשלנות בהולכי רגל?

רוכב שאינו מבטח את אופניו, כי אין חובה כזאת בחוק, חשוף לתביעות שיכולות להגיע לסכומי כסף גדולים, אם יוכח שהתרשל ובתוך כך פגע בהולך רגל. בעניין זה חשוב להבהיר כי תקנה 129(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961, קובעת כי אסור לאדם לרכוב על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד. אם רוכב האופניים ירכב על המדרכה ויפגע בהולך רגל, הוא יהיה חייב בנזקיו של הנפגע. גם אם מדובר בקטין, הוריו יחוייבו לפצות את הולך הרגל.
גם הולך רגל שנפגע עשוי לסבול, שכן אם מדובר בנזקים גדולים ובפיצויים גבוהים יהיה קשה לו ברוב המקרים להיפרע מהחייב ולקבל פיצויים.

מה אפשר לעשות כדי לכסות את עצמנו כרוכבים?

ראשית יש למגן את עצמנו ואת ילדינו כראוי (קסדה, ביגוד ומגינים). שנית, יש לבדוק את פוליסת ביטוח הדירה הקיים, מאחר שבדרך כלל אפשר למצוא בה כיסוי למקרה של פגיעה עם אופניים בצד ג'. שלישית, יש לדאוג שיהיה לנו ביטוח לתאונות אישיות, אובדן כושר עבודה וביטוח נכות.
יש כיום בשוק פוליסות ייעודיות לרוכבי אופניים המכסות מגוון נזקים. הבעיה היא שהכיסוי שלהן לרוב נמוך לעומת הנזקים הקשים שעשויים להיגרם. אז עשוי רוכב האופניים להיות חשוף לתביעה נוספת מצד הנפגע.

בישראל קיימת תופעה נרחבת של גניבת אופניים. מה אפשר לעשות?

לדברי עו"ד חזין רביב: כדאי מבעוד מועד לחרוט את מספר השלדה או סימן אחר בכמה מקומות באופניים כדי שאפשר יהיה לזהותם אם ייגנבו ויימצאו, ולצלם את האופניים מכמה זוויות שונות כדי שאפשר יהיה לזהותם בתחנת המשטרה. אם מדובר באופניים יקרים במיוחד, תוכלו להתקין מערכת אזעקה או איתוראן סמוי.
"אם בכל זאת גנבו לכם את האופניים, עליכם לגשת למשטרה, להגיש תלונה ולקוות שהמשטרה תפתח בהליכים נגד הגנבים. מובן שרצוי להביא צילומי רחוב ( כיום ברחובות רבים מותקנות מצלמות) עם תמונות של הגנבים אם צולמו.
"אבל חשוב מכךף צריך להתגונן מפני גניבה על ידי ביטוח. ככל שהאופניים יקרים יותר, כדאי להתעמק בביטוח שאתם רוכשים. בעניין הזה אפשר למצוא כיסוי לנזקי גניבה של אופניים בפוליסת ביטוח הדירה כחלק מכיסוי בגין תכולת דירה.
עם זאת, ביטוח הדירה מחריג את הכיסוי של ציוד המשמש לעסק. לכן, אם האופניים משמשים ציוד לעסק, עליהם להיות מבוטחים בנפרד. כמו כן, על האופניים להיות בתוך הדירה, מאחר שאין כיסוי לגניבה מחוץ לדירה, למשל בגינה, בחצר, בחדר מדרגות ועוד".

מומלץ מאד לקרוא את המאמר: זכויות התביעה של נפגעי תאונות אופניים 

ולצפות בריאיון של עו"ד ליאנה חזין רביב בנושא תאונות אופניים בתוכנית שאלה משפטית בערוץ 2:

אושרה לכם נכות? תוכלו לתבוע כיום תובעים רבים לא יודעים כי עליהם להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה, להצעת החוק החדשה שאושרה אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט חוק ההתיישנות יחול 3 שנים מיום שנקבעה הנכות. מאמר במדור שאלות ותשובות בידיעות אחרונות נכתב על ידי ליטל דוברוביצקי בסיועה של עורכת הדין ליאנה חזין רביב. -כותרת

אושרה לכם נכות? תוכלו לתבוע

כיום תובעים רבים לא יודעים כי עליהם להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה, להצעת החוק החדשה שאושרה אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט חוק ההתיישנות יחול 3 שנים מיום שנקבעה הנכות. מאמר במדור שאלות ותשובות בעיתון ידיעות אחרונות נכתב על ידי ליטל דוברוביצקי בסיועה של עורכת הדין ליאנה חזין רביב.

מהי משמעות ההצעה?

אושרה לכם נכות? תוכלו לתבוע כיום תובעים רבים לא יודעים כי עליהם להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה, להצעת החוק החדשה שאושרה אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט חוק ההתיישנות יחול 3 שנים מיום שנקבעה הנכות. מאמר במדור שאלות ותשובות בידיעות אחרונות נכתב על ידי ליטל דוברוביצקי בסיועה של עורכת הדין ליאנה חזין רביב.גדולה ביותר. עד היום נפגעים בתאונה היו צריכים להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה, ולא משנה אם הנזק שלהם התגבש, כלומר גם אם לא נקבעה להם נכות לצמיתות. על פי ההצעה שאושרה לקריאה ראשונה אתמול מירוץ ההתיישנות יחל מיום התגבשות הנזק, כלומר 3 שנים מיום שנקבעה הנכות. לדוגמה: משה נפגעבתאונת דרכים קשה ב 1.1.2010, ולכן עליו להגיש את התביעה עד ל 1.1.2013 גם אם עדיין לא נקבעה לו הנכות לצמיתות. על פי ההצעה החדשה, מרוץ ההתיישנות יתחיל כשתיקבע לו נכות לצמיתות.

האם מדובר בחוק?

זו הצעת חוק שאושרה אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט להצבעה לקריאה ראשונה. אם תאושר בקריאה ראשונה עליה לעבור קריאה שנייה ושלישית, וכן חתימה ופרסום כדי שתהיה חוק מחייב.

אם אפגע היום בתאונה, עד מתי אוכל לתבוע?

אם אתה נפגע היום בתאונה, וברצונך לתבוע את המבטחת על פי וליסת ביטוח אישית, יש באפשרותך להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה. קטין יכול לתבוע בתוך 3 שנים מהגיעו לגיל 18, שכן המועד שבו הוא קטין אינו נחשב. מובן שהדברים אמורים ונוגעים רק לתביעה בגין פוליסה על פי חוק חוזה ביטוח, שכן אם מדובר בתאונת דרכים ו או כל תאונה אחרת שבגינה ברצונך לתבוע נזקי גוף, מועד ההתיישנות הוא 7 שנים מיום האירוע, אלא אם כן הנזק התגלה מאוחר יותר.

מהי חשיבות ההצעה?

אם היא תאושר היא תהיה בעלת משמעות רבה, שכן כיום תובעים רבים לא יודעים כי עליהם להגיש תביעה בתוך 3 שנים. לכן, כאשר הנכות מתגבשת והם פונים בתביעה לחברת הביטוח, הם מאבדים את זכויותיהם. במקרים אחרים, תובעים המודעים לתקופת ההתיישנות צריכים לפנות לחברת הביטוח ולבקש להאריך את ההתיישנות בהסכמה, או להגיש תביעה לבית המשפט לבקשת ארכות עד להתגבשות הנזק. אם תוארך תקופת ההתיישנות, יוכלו התובעים להגיש תביעות במועד לאחר התגבשות הנזק בלי להעמיס על בתי המשפט תביעות מיותרות.

הכתבה הוכנה בסיוע עו"ד ליאנה חזין-רביב, שותפה במשרד עו"ד רונן ברק ושות' המתמחה בדיני נזיקין וביטוח.

מי יפצה על הנזקים? נגרמו לכם נזקים בעקבות הסופה שפקדה את הארץ בסוף השבוע, את מי תוכלו לתבוע כדי לקבל פיצוי? והאם זהו כח עליון?

מי יפצה על הנזקים אחרי הסערה?

נגרמו לכם נזקים בעקבות הסופה שפקדה את הארץ בסוף השבוע? את מי תוכלו לתבוע כדי לקבל פיצוי? והאם זהו כח עליון? מדריך מיוחד לנפגעי הסופה לקוראי ממון של ידיעות אחרונות מאת: ליטל דוביצקי בהשתתפות עו"ד ליאנה חזין רביב.

מה ניתן לעשות במקרה של נזק לרכב בשל השלג?

עו"ד ליאנה חזין רביב, שותפה במשרד עו"ד רונן ברק: ביטוח תקני לרכב כולל נזקים שנגרמו כתוצאה מנזקי שלג, ברד ונזקי סערה. לכן, אם נגרם נזק לרכב עקב השלג הפוליסה מכסה את הנזק. יש להודיע בהקדם לחברת הביטוח המבטחת על הנזק ולפעול בהתאם לפוליסה. חשוב לציין כי אם מבוטח הגדיל את הסיכון ויצא לטייל באמצע סופת השלגים יכולה חברת הביטוח לטעון שהיתה פה הסתכנות מרצון ולכן תבקש לצמצם את היקף חבותה. אם אין ביטוח לרכב או לדירה יהיה קושי לתבוע גורם כלשהו, אלא אם המדינה תכריז על אסון טבע ואז ניתן יהיה לתבוע את המדינה.

מה ניתן לעשות במקרה של נזק למבנה בשל הסופה?

עו"ד ליאנה חזין רביב משיבה: בהנחה שיש ביטוח תקף למבנה ולתכולה הכולל נזקי סופה ושיטפון, הביטוח מכסה את נזקי הסופה . יחד עם זאת לעתים חברות הביטוח נוהגות לטעון כי בהתאם לאותיות הקטנות של הפוליסה נזקי מים שחודרים מבעד לקירות לא יהיו מכוסים. בתי המשפט נוטים לדחות טענות אלו. בכול מקרה רצוי לתעד מיד את הנזקים באמצעות צילומים.

כתבה זו איננה מהווה ייעוץ משפטי לכל שאלה צרו קשר לייעוץ משפטי עם עורך דין

מי יפצה על הנזקים? נגרמו לכם נזקים בעקבות הסופה שפקדה את הארץ בסוף השבוע, את מי תוכלו לתבוע כדי לקבל פיצוי? והאם זהו כח עליון?

אלימות תלמידים בבתי ספר - עורכת הדין ליאנה חזין רביב

אלימות תלמידים בבתי הספר

אלימות תלמידים בבתי הספר – כיצד מונעים אלימות ומי אחראי לפצות את מי שנפגע?

בימים אלו אנו עדים לתופעה גדלה והולכת של אלימות תלמידים בבית הספר, כלפי חבריהם ואף כלפי מורים. בימים אלו שבהם ההורים מעורבים מאוד בנעשה בבתי הספר, ועומדים מול ההנהלה ומשרד החינוך בדרישות לחינוך מקל, ישנו קושי אמיתי לחנך, לפקח ולהעניש ולכן נשאלת השאלה כיצד בכל זאת ניתן למנוע אלימות, האם ניתן להעניש תלמידים? באילו מקרים צריך לפנות למשטרה לדווח על אלימות ומי אם בכלל אחראי לפצות תלמידים שנפגעו מאלימות של תלמידים אחרים.

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2009, נקבעו כללים הנוגעים לדרכי הפעולה להתמודדות עם אלימות בבתי הספר. חוזר המנכ"ל עוסק בשני עניינים מרכזיים: מחד הדרך ליצירת אקלים בטוח בבתי הספר ומניעת אלימות ומאידך דרכי הענישה והטיפול בתלמידים אלימים.

במסגרת הפעולות שיש לנקוט לצורך מניעת אלימות, יש להגדיר כללי התנהגות בבתי הספר (לדוגמא ליצור אמנה /תקנון בשיתוף תלמידים), עיסוק פדגוגי למניעת אלימות, דיווח להורים על אלימות, עידוד הורים בבניית אקלים בטוח בבית הספר, פיקוח ועוד.

במסגרת הטיפול והענישה, החוזר מתייחס לתגובות הנדרשות לכל התנהגות המהווה הפרה של כללי בית הספר, ומצריך שימוש במידתיות וסבירות התגובה.

ישנם מעשים של תלמידים שמהווים הפרה של כללי התנהגות נאותים, כגון הופעה ללא תלבושת בית ספר, היעדרויות, שוטטות, חרמות, שימוש בטכנולוגיות בזמן השיעור וכו. מעשים אלו מצרכים תגובות כגון הערה, רישום במזכירות, שיחה עם ההורים, התנצלות, השעיה בתוך בית הספר וכדומה.

כאשר מדובר בעבירות שמוגדרות כאלימות קשה, ישנה חובת דיווח לגורמים חיצוניים (פקידת סעיף קצין נוער, משטרה, השעייה בתוך בית הספר, מפקח וכו).

נוהל הטיפול באירועים המחייבים הפנייה למשטרה:

להלן מקרים שבהם יש חובת דיווח למשטרה או לפקיד הסעד על פי החוק:

א. גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת החינוכית

ב. עבירת מין בקטין במסגרת החינוכית (ראה במקרה ט' להלן).

ג. התעללות בקטין בבית הספר.

אי דיווח על עבירות אלו הוא עבירה שעונשה מאסר עד שישה חודשים.

על עבירות של סחיטת דמי חסות, פגיעה באמצעות האינטרנט, צילום קטין ללא ידיעתו או שימוש לרעה בתצלומים של תלמיד,חלה חובת דיווח על פי נוהל – גם עליהן יש לדווח לפקיד הסעד או למשטרה, ואי דיווח יחשב לעבירת משמעת

חוזר מנכ"ל ע' 1(א)

מהו הגיל שבו קיימת אחריות פלילית?

ילדים מגיל 12 ומעלה נחשבים בגיל בו חלה עליהם אחריות פלילית, כמו מבוגר (חוזר מנכ"ל ס' 2(א))

מה קורה אם מבצע העבירה הינו מתחת לגיל 12?

התנהגות מינית פוגעת של ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית – גיל 12 – אינה ברת עונשין, ובכל זאת היא חייבת דיווח. הדיווח חיוני לצורך הגנה על הקטין הפוגע עצמו או על קטינים שנפגעו או עלולים להיפגע ולצורך טיפול בפוגע עצמו.הדיווח במקרה זה יהיה לפקיד הסעד.

איך צריך לנהוג איש צוות במקרה של התנהגות מסכנת והתפרצות אלימה?

המורה/מבוגר שנכח במקום מחויב לפעול להפסקת הפגיעה. במקרה הצורך הוא יזעיק מבוגרים נוספים בכל דרך אפשרית. במקרה שהצוות אינו מצליח לעצור את האירוע, הוא יפעל להזמנת משטרה/ניידת מוסדות חינוך. במקרה של ריב אלים בין תלמידים, יותר לאיש הצוות להתערב ולהפריד בין הנצים תוך הפעלת כוח סביר להפרדה ביניהם. במידת הצורך ידאג לפנות את התלמיד הנפגע לבית חולים בליווי איש צוות מוכר או ההורים/מי מטעמם.

כמו כן, על איש הצוות ליידע הן את הורי התלמיד הנפגע והן את הורי התלמיד הפוגע, לדווח למפקח הכולל ולרשות המקומית וליידע את צוות המורים בפרטי הפרשה. (חוזר מנכ"ל ע' 1(א))

האם ניתן לבצע חקירת תלמיד בשטח ביה"ס?

במקרה שצריך לחקור תלמיד ללא ידיעת הוריו תיעשה החקירה ככלל בתוך המסגרת החינוכית – במקרה זה, ביה"ס. במקרים שבהם הילד נחקר ללא ידיעת הוריו המסגרת החינוכית משמשת סביבה מכילה ותומכת, ויש לה תפקיד משמעותי בליוויו בתהליך החקירה.( חוזר מנכ"ל ס"ו3(א))

האם מותר לתלמיד לשאת כלי נשק?

לפי חוק העונשין חל איסור על נשיאת סכין, אולר ואגרופן במוסדות חינוך או בקרבתם, אלא אם הוכח כי הנשיאה הייתה למטרה כשרה. על פי נוהל זה יש לאסור לחלוטין הכנסה ונשיאה של כל כלי הנשק (פרט לנשק אבטחה ושמירה המוסדר בחוק) בכל מוסדות החינוך. על סוגי הנשק נמנים נשק חם, חיקויים לנשק חם, אגרופנים, חומרי נפץ, סכינים מכל סוג שהוא, אולרים, סכינים יפניות, שוקרים חשמליים, חצים וקשתות, מקלעות גומי, אלות, חזיזים, דוקרנים וכל כלי מסוכן המיועד לפגיעה.
התלמידים נדרשים לדווח על כל מקרה של תלמיד הנושא נשק העלול לסכן את עצמו או את חבריו. במקרה של חשד לעברה על החוק על בית הספר לפנות למשטרה.
תלמיד שנתפס כאשר הוא נושא כלי נשק או חפץ מסוכן כמפורט, יושעה לטווח של 1-2 ימים (בביה"ס היסודי) או 3-5 ימים (בביה"ס העל יסודי). חוזר מנכ"ל ע' 1(א)

האם ניתן לערוך חיפוש בתיקי תלמידים אם קיים חשד לנשיאת כלי נשק?

מנהל המוסד החינוכי או סגנו רשאים להתיר עריכת חיפוש בכליו של תלמיד על ידי שוטר או שומר שמוסמך לכך בחוק, בתנאי שהתעורר חשד מבוסס שתלמיד פלוני מחזיק בכלי נשק ולא נמצאה דרך אחרת לאתר את הנשק. החיפוש ייערך באופן מוצנע, מתוך מגמה למנוע את עצם הידיעה על החיפוש.

החיפוש ייערך בנוכחות שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד, תוך שמירה על כבוד התלמיד ועל זכויות הפרט שלו. החיפוש יותאם לסוג הנשק שהחשד מתייחס אליו ויוגבל לחיפוש הנשק בלבד.

ההחלטה לערוך חיפוש, נימוקיה ותוצאותיה יירשמו ויועברו למפקח על המוסד החינוכי. (חוזר מנכ"ל ע' 1(א)).

בכל מקרה של ענישה, הענישה חייבת לשמור על כבודו של התלמיד: אסור להעניש ענישה פיזית, אסור להשפיל תלמידים (כגון השפלה ליד התלמידים, הורדה לכיתה נמוכה יותר, אין להעניש תלמידים על מעשי הוריהם.

כאשר מי מהמורים נדרש להפסיק מעשה אלימות בין תלמידים מותר לו לעשות זאת תוך שימוש בכח סביר אבל לא להרביץ לתלמיד.

במקרים של אלימות והריסת רכוש של בית ספר, ניתן לחייב את ההורים לשלם עבור הריסת הרכוש.

כאשר מרחיקים ילד מבית ספר, יש נהלי הרחקת תלמידים

בכל מקרה אסור להרביץ לתלמיד . לפי חוק העונשין כאשר הורה או מורה מפעיל ענישה גופנית, הפוגעת בגופו ובנפשו של ילד, לעיתים פעולה זו, בהתאם לנסיבות המקרה, נחשבת כעבירה פלילית בישראל. בנסיבות המתאימות ניתן להאשים הורה או מורה בחבלה בכוונה מחמירה( סעיף 329) ו/או חבלה חמורה (סעיף333 ) ו/או פציעה (סעיף334) ו/או תקיפת בן משפחה ו/או תקיפת קטין או חסר ישע( סעיף 368 ב' ), ו/או התעללות בקטין וחסר ישע( סעיף 368 ג' ), ואף במקרים חמורים ניתן להאשים הורה או מורה בגרימת מוות. במישור הנזיקי עלולה הפעלת ענישה גופנית זו להצדיק תביעה בגין עוולת התקיפה.(סעיף 23 לפקודת נזיקין-נוסח חדש ) סעיף 368ג' לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 קובע: "העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו- מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו תשע שנים."

תקיפת קטין על ידי הורה או מורה נכללת בעוולת התקיפה המצויה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין:

סעיף 23:

(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.

(ב) "שימוש בכוח", לעניין סעיף זה – לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.

חוק שירות המדינה (משמעת), התשג"ז – 1963, מאפשר לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לנקוט באמצעים הבאים:התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה או הקפאתה, שלילת חלק מהשכר למשך עד 6 חודשים, העברה לתפקיד אחר, העברה למוסד אחר, פסילה לשמש בתפקידים מסוימים, פיטורים עם פיצויים, פיטורים ללא פיצויים, פיטורים ופסילה לשמש בתפקידים מסוימים.

האם תלמיד שנפצע מאלימות של תלמיד אחר יכול לתבוע את משרד החינוך? המורים? ההורים? האם התלמיד הפוגע בעצמו?

על פי החוק, ישנה חובה על צוות בית הספר לדאוג לביטחונם של התלמידים.
כאשר תלמיד נפצע כתוצאה מאלימות של תלמיד אחר, ישנם מקרים שבהן ניתן יהיה לתבוע את מוסד הלימודים ולדרוש לפצות את התלמיד, וזאת כאשר נוכל להוכיח כי צוות בית הספר, המורים או ההנהלה, לא הצליחו למנוע את התרחשות האירוע, ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה.

על פי הדין בישראל, על צוות המורים מוטלת החובה לגלות מקרי אלימות אשר מתרחשים בבית הספר ועליו לנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת להילחם באלימות. צוות בית הספר וההנהלה, צריכים לנקוט פעולות חינוכיות ופעולות משמעת בתלמידים המועדים לפגוע, ובמקביל להיות ערים לכך שישנם תלמידים רגישים יותר, אשר עשויים להיפגע באופן מיוחד.

 

על צוות בית הספר מוטלת גם חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבית הספר על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם. כמובן שמידת הפיקוח הנדרשת ממורים משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, גיל התלמידים, הפעילות בה התרחשה ההתנהגות,ועוד.

נקודת המוצא היא, כי חובת הפיקוח וההשגחה, המוטלת על מורה כלפי תלמידו, זהה לחובתו של הורה כלפי בנו. [דנ"א 2571/94עזבון המנוח אייל ארגמן ז"ל נ'חפצדי, פורסם בנבו]. ועוד, מקובל שיש בנוכחות מבוגר אחראי כדי למנוע או לרסן התנהגות פזיזה אצל ילדים שטרם פיתחו מנגנוני בקרה וריסון עצמאיים. מידת הפיקוח משתנה בהתאם לנסיבות, כגון גיל התלמידים, סוג הפעילות בה הם עוסקים, הימצאותם בחבורה ועוד [ע"א 715/79, דניאלי נ' אורט, פד"י לה [2] 764 , להלן – "עניין דניאלי", וע"א 2061/90, מרצ'לי נ' מדינת ישראל, פד"י מז [1] 802].

למרות זאת, אין בהיעדר השגחה אינטנסיבית כדי להטיל אחריות בכל מקרה, גם לא כשמדובר בתלמידים רכים בשנים. כך נקבע בע"א 635/70, מנדלסון נ' קפלן ומשרד החינוך, פד"י כה [2] 113, 117 – 118] כי אף השגחה אינטנסיבית של מורה לא יכולה הייתה למנוע תאונה שהיא תוצאה של דחיפה פתאומית: " חובת ההשגחה של המנהל על תלמידיו איננה מוחלטת. יש צורך למצוא איזון בין האינטרס של השגחה על הילדים ומניעת תאונות מצד אחד, והיכולת להקצות כוח אדם להשגחה על התלמידים מצד שני. מציאת פשרה כזו היא עניין לשיקול-דעת שיופעל על-ידי הנהלת בית-הספר".

בת"א 3001-09 א' ח' ס' נ' מדינת ישראל (מחוזי באר שבע) ממאי 2013, הלך בית המשפט צעד קדימה בדרישת הפיקוח והבירור. במקרה זה דובר על תלמיד כיתה ט', שהתפרצה אצלו מחלת סכיזופרניה. מבירור שנערך לאחר מכן, הוברר כי בתקופה שקדמה להתפרצות המחלה, היה התלמיד קורבן לתקיפה חמורה בתחילת כיתה ט' ופגיעה בעלת אופי מיני בסוף כיתה ח' מידי צ"ג. עוד הוברר כי בתקופה שקדמה לאירועים אלה, בעיקר במהלך השיעורים בבית-הספר, היה התובע נתון למסכת של הצקות אלימות ומשפילות מידי הצדדים השלישיים 1­-3.

בית המשפט קבע כי על סגל בית-הספר מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים; להקדים טיפול חינוכי ומשמעתי בתלמידים המועדים לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות לתלמידים המועדים להיפגע. אמת-המידה להתגבשותה הקונקרטית של החובה לנקוט אמצעים למניעת התממשותם של סיכונים היא צפיותם. לסגל החינוכי פררוגטיבה להפעיל שיקול-דעת חינוכי ערכי 'חזק'. אולם, חריגה מן המתחם של שיקול-הדעת הסביר, או הזנחה גרידא, תוך התעלמות מסיכונים ידועים או צפויים – יגררו הטלת אחריות בגין רשלנות.

עוד קבע בית המשפט כי סגל בית-הספר לא התרשל בקיום השגחה כמקובל בזמן ההפסקות וממילא היו רוב ההצקות בהפסקות. התובע ואמו לא הביעו כל תלונה או מצוקה מפורשת כלשהי. סגל בית-הספר לא הבחין בפועל בכך שההצקות הספוראדיות שהגיעו לידיעתו עולות כדי התעללות שיטתית ונמשכת; וכי התובע נתון במצוקה נפשית קשה ומופנמת. סגל בית-הספר טיפל בהצקות שהגיעו לידיעתו בדרכים החינוכיות והמשמעתיות המקובלות, בהתאם לחומרתן הנחזית, לפי שיקול-דעתו. לא הוכח כי בטיפול המשמעתי בתלמידים הפוגעים נפל פגם של שיקול-דעת בלתי-סביר, הפרת הוראה של משרד החינוך, או אי-עמידה בסטנדרט מקובל בתורת החינוך. כמו כן קבע בית המשפט כי לא הוכח כי לו היה סגל בית-הספר מחמיר יותר בענישתם של התלמידים הפוגעים, כפי שלטענת התובעים היה ראוי לעשות – היה הדבר מונע את המשך הפגיעה בו, אשר המשיכה על אף ובמשך השעיית התלמידים הפוגעים מבית-הספר.

במהלך המשפט הוברר כי התובע סבל מפגיעוּת מיוחדת, על רקע מאפייניו האישיים והמשפחתיים הקשים וצרכיו המיוחדים שלא סופקו; וכי מצבו זה היה ידוע לשירות הסוציאלי העירונימידע זה היה אמור להגיע לידיעת הסגל החינוכי, כדי שהתובע יזכה לתמיכה, למעקב ולתשומת-הלב שהוא נזקק להם. דבר זה לא נעשה; אם בשל היעדרה של הוראה מתאימה ואם בשל אי-קיומה.

בית המשפט קבע כי הסגל החינוכי היה מחויב לקיים שיחות אישיות עם התלמידים, ובמיוחד עם תלמידים כמו התובע, אשר נתוניהם הסוציאליים הגלויים, התנהגותם המופנמת ובדידותם החברתית חייבו בירור מעמיק יותר בדבר מצבם והיענות לצרכיהם. אי הדאגה למסירת המידע הסוציאלי אודות התובע לבית-הספר; ואי-קיומן של שיחות אישיות עם התובע, שהיו צפויות לחשוף ישירות את נזקקותו, או להביא לחשיפתה בעקבות בירור משלים – היוו מחדל מקיום החובה לנקוט יישוג (outreach) פרואקטיבי בתחום הניטור של שלומם של התלמידים בכלל, ושל תלמידים שלגביהם ישנם סימנים כגון מופנמות, בדידות ורקע משפחתי בעייתי בפרט. מסתבר כי אילולא מחדלים אלה – מצוקתו של התובע הייתה נחשפת מוקדם יותר, והמשך הפגיעה בו, וכן פרוץ מחלתו באופן ובמועד המוקדם שבהם פרצה, היו נמנעים. ראוי להכיר בכך שחשיפתם של תלמידים תמימים לאלימות בית-ספרית נובעת גם ממדיניות משלבת ומכילה של תלמידים בעלי בעיות התנהגותיות בבתי-ספר רגילים. יש בכך משום 'נטילה שלטונית' של מקצת ביטחונם האישי של התלמידים התמימים לצורך השגת יעדים חברתיים. בהתאם לכך, ראוי לשקול, בהמשך להמלצתו-משכבר של בית-המשפט העליון, הסדר פיצוי לקורבנות האלימות הבית-ספרית, שאינו תלוי באשם מצד הסגל החינוכי או רשויות החינוך.

בהתאם לכך קיבל בית המשפט את התביעה נגד המדינה ונגד הרשת מתקבלות. כמו כן התקבלו ההודעות לצד שלישי והנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצוי בסך של 1,000,000 ₪.

בכל מקרה, ברור כי ניתן לחייב את צוות בית הספר באחריות כלפי תלמידים שנפגעו, ויחד עם זאת אכן יש לבדוק כל מקרה לגופו.

עוד ברור כי ניתן לתבוע את התלמיד הפוגע בעצמו ואת הוריו במידה ויכלו לפקח ולרסן את התנהגותו האלימה, והתרשלו בשל כך.


 

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב,

משרד עו"ד רונן ברק ושות',

7.11.2013

בני נוער גולשים בפייסבוק

בני נוער ועידן הפייסבוק –אחריות משפטית לאלימות, התעללות וחשיפה

בעידן בו אנו חיים, כאשר הנגישות למדיה, למחשוב, לאינטרנט ולטלפונים החכמים, מצויה בפני בני הנוער והילדים הצעירים כמעט בכל בית, אנחנו כהורים צריכים לדעת כי יחד עם היתרונות הרבים הקיימים משימוש במדיה התקשורתית הזמינה כל כך, ישנה גם סכנה גדולה אשר חבויה בה: מחד ילדינו חשופים לסכנות בעצמם ומאידך הם יכולים בקלות להפוך לגורמי הסכנות, וכל זאת כאשר מדובר בנוער נורמטיבי לחלוטין. בימים אלו אנו שמים לב לכותרות רבות של ילדים אשר התאבדו או ניסו להתאבד עקב הצקות של ילדים בפייסבוק (מקרה הילד בן 16 בארץ אשר התאבד לאחר הצקות בפייסבוק), נערה בת 14 מאיטליה אשר התאבדה עקב צילום סרט פוגעני שלה ופרסומו בפייסבוק), תלונות של ילדים ובני נוער אשר מצאו את עצמם במרכז תשומת הלב, תוך חשיפה לעיני כל בקבוצות לבני נוער בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות. בימים אלו, כאשר המדיה זמינה כל כך, על ההורים והמחנכים להיות מודעים לכך שישנה סכנה רבה לשימוש באותן רשתות חברויות וכל זאת מאחר ואין יותר פרטיות וכל המידע נגיש לכולם ולתמיד. אם קודם לכן, ניתן היה להציק לילד ברחבת בית הספר או בהפסקה, היום ילדים יכולים להיות במרכז תשומת הלב של כל החברים שלהם והחברים של החברים שלהם ושל ילדים שהם אינם מכירים כלל, מה שיכול להביא לתוצאות קשות ביותר (התאבדות, מצוקה נפשית קשה, פגיעה נפשית וכדומה).

אותם בני נוער אשר מפיצים מידע (כמו מידע פורנוגרפי) , מעלים סרטונים מבזים ופוגעניים,  מציקים ומתעללים בילדים אחרים על גבי דפי הרשת החברתית עשויים להיות חבים באחריות פלילית, על פי חוק איסור פרסום חומר פורנוגרפיה, החוק למניעת הטרדה מינית והחוק לאיסור לשון הרע ופגיעה בפרטיות וכן להיתבע אזרחית. בפני הנפגעים עומדות עילות משפטיות לתביעה אזרחית כנגד הפוגע בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות וכן בגין הטרדות מיניות, כאשר העובר על החוקים הללו, יכול להיות חב בפיצוי סטטוטורי –   פיצוי שמוענק לנפגע, ללא  כל דרישה להוכיח נזקים בגין אותן עוולות.  החוק לאיסור לשון הרע ופגיעה בפרטיות קובעים, כי במקרה בו הוטחו באדם האשמות והוצאה דיבתו רעה, הוא זכאי לפיצוי של עד 50,000 ₪, -פיצוי ללא הוכחת נזק (בלי כוונה לפגוע) וכאשר היתה  כוונה לפגוע הוא זכאי  לכפל הפיצוי – 100,000 ₪. בהתאם לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית מיום 31.7.2013, נקבע פיצוי בסך של 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק. כיום ישנה הצעת חוק אשר עומדת על שולחן הכנסת הנוגעת לתיקון סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית. במסגרת התיקון מוצע להוסיף לרשימת ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית, גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם או עריכה או שילוב של תצלומים, סרטים או הקלטות, שלא בהסכמתו, המתמקדים במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו. בדברי ההסבר להצעת החוק, מוסבר כי כיום בעידן הטכנולוגי, כאשר הולכת ומתפתחת  התופעה של פרסום תמונות או סרטים או צילומים בעל אופי מיני, שלא בהסכמת המצולמים, מקרים אלו נתפסים, על פי רוב, כפגיעה בפרטיות בלבד, אולם ככלל, מן הראוי להתייחס למעשים אלו גם כאל פגיעה מינית.

בעניין זה נשאלת השאלה, הרי הפוגעים בדר"כ ילדים –קטינים בעצמם, הם אינם בעלי כיס עמוק ולפיכך נשאלת השאלה האם ניתן לתבוע את ההורים שלהם כאפוטרופוסים שלהם?  בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרופסות- על ההורים חובה לדאוג לצרכים, לחינוך, ללימודים, להכשרה וכולי של ילדיהם. יחד עם זאת, המחוקק נמנע מלהטיל אחריות גורפת או  שילוחית, של ההורים על מעשי הילדים ולכן ברבות השנים נתקל בית המשפט בקשיים להטיל אחריות על הורים לפצות את הנפגעים על מעשי ילדים. בכדי להוכיח אחריות של ההורים יש להוכיח כי ההורים לא עמדו בסטנדרט "ההורה הסביר" בכדי להטיל אחריות עליהם. למשל, במקרה שבו טיפלנו בעבר, תבענו בתביעה אזרחית מספר ילדים אשר אנסו באונס קבוצתי ילדה מהשכונה שלהם. מאחר והילדים היו קטינים תבענו גם את הוריהם. במקרה אחד לפחות טענו כלפי אחד ההורים כי ידע לפחות באחד המקרים על הנעשה בחדר או שלפחות היה עליו להבין שמשהו קורה בחדר והוא לא נקט כל פעולה בכדי למנוע את הדבר. בפסק דין צמח כהן נגד מרום ניר, נקבע כי על הורים להשגיח כי ילדיהם לא יזיקו. להורים ישנה אחריות לפקח, להדריך ולחנך את הילד ויש לדרוש מהם לעמוד בסטנדרט ראוי של השגחה ופיקוח. הבעיה היא שהורים אינם מודעים להתנהגות הילדים שלהם, אין להם מושג מהם התכנים אליהם נחשפים הילדים ולאיזו אכזריות הם מסוגלים להגיע. על ההורים לשבת עם הילד, להסביר ולחנך אותו מה חוקי ומה אינו חוקי. על ההורה להסביר לילד שיש סנקציות פליליות ואזרחיות על שימוש בחומרים פורנוגרפיים, הפצה של חומרים כאלו, פרסום של תמונות חושפניות, סרטונים מעליבים ועל מילים מבזות ומשפילות כלפי החברים שלהם. ככל שיש שימוש רב יותר במדיות רבות יותר (פייסבוק, אינסטגרם –שיתוף תמונות, וואטסאפ, טוויטר ועוד) כך יש להסביר היטב על "הסכנות" הטמונות בשימוש באותה טכנולוגיה. מפעם לפעם גם "לבלוש" אחרי הילדים ואף לבקש שיצורפו כחברים שלהם.

במאמר מוסגר יובהר כי לעיתים גם מורים של תלמידים יכולים להיות חבים בחבות לפיצוי בגין מעשי התלמידים, שכן גם ממורים נדרש סטנדרט גבוה של פיקוח והדרכה על התלמידים. הממשלה ומשרד החינוך צריכים גם הם לפעול להגנה על ילדים ובני נוער המשתמשים ברשתות החברתיות ובאינטרנט על ידי הסברה.

נשאלת השאלה האם לבעלי האתרים או הרשתות לדוגמא פייסבוק ישנה אחריות כלפי הניזוק ? היום, אם פונים לספק האינטרנט ו/או לרשת החברתית בתלונה על חומר פוגעני, הם מחויבים להסירו. היום פייסבוק עושה מאמצים רבים להיות מהירה בתגובתה. יש כתובת של פייסבוק באירלנד, אליה יכולה המדינה לפנות ולהודיע כי יש חומר פלילי ואז היא מסירה במהירות. גם אנשים פרטיים יכולים לדווח על "אביוז" ואז פייסבוק תסיר את החומר אבל זה הליך איטי. בכל מקרה בעניין זה ברגע שפייסבוק מסירה את החומר הפוגע –היא מסירה אחריות מעצמה ואולם אנו סבורים כי היא יכולה לעשות יותר. כיום ניתן לנטר את הרשת, לחפש חומר פוגעני ולהסירו. כפי שפייסבוק יודעת להסיר "ספאם" ויוטיוב מזהה חומר פרונוגרפי או אלים ולא מאפשרת להעלות את התוכן, כך הרשתות החברתיות ופסייבוק יכולות לנטר את החומרים ולא לאפשר להם לעלות לרשת. יש להטיל אחריות על הרשתות החברתיות והאתרים, מה שיביא בהכרח להפעלת מנגנוני הגנה שמטרתם הגנה על קטינים ומניעת הפגיעה בהם. יחד עם זאת ברור שזה אינו מספיק שכן ברגע שהילדים יתקלו ב-"חומות מגן" מצד האתרים הם יעברו לזירות אחרות כגון הודעות בוואטסאפ.

הבעיה העיקרית היא שמחד אין מספיק חינוך (של בתי הספר, משרד החינוך וההורים) ומצד שני אין מספיק אכיפה והעמדות לדין. פעמים רבות המשטרה שולחת את המתלוננים לפנות להליך האזרחי שכן אין לה מספיק משאבים להתעסק עם זה ולפיכך אנו מציעים להעלות את הנושא למודעות של משרד החינוך, שיפעל לחינוך התלמידים והמורים, ללמד את הילדים מהי המשמעות של הפתיחות הטכנולוגית ומהן הסנקציות הקיימות בחוק כנגד אותם "עבריינים", לשבת עמם ולהסביר להם דרך העולם שלהם מהי ההשפעה ההרסנית בביצוע מעשי בריונות ופגיעה מקוונת באינטרנט ולהראות להם מקרים מהארץ והעולם של ילדים ששמו קץ לחייהם עקב הצקות של ילדים אחרים ברשתות החברתיות.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עו"ד נזיקין ממשרד עו"ד רונן ברק 15.8.2013

 

האוצר שוב ניסה לייעל אבל יצא ''מקלל''

האוצר שוב ניסה לייעל אבל יצא "מקלל"

בחוק ההסדרים החדש 2009-2010 נקבע כי מימון הטיפולים לנפגעי תאונות דרכים יועבר מחברות הביטוח לקופות החולים וזאת על פי החלטה 139 של הממשלה מיום 12.5.09. מדובר בכיסוי עבור טיפולים הכלולים בסל הבריאות, כאשר הטיפולים אשר אינם כלולים בסל הבריאות נשארו בידי חברות הביטוח.

ההחלטה יצרה אנדרלמוסיה מוחלטת. האוצר חשב שהדבר יהיה פשוט שכן ישנה רשימה בחוק בריאות ממלכתי אילו שירותים כלולים בסל ואילו אינם כלולים בסל, ואולם, הדבר אינו פשוט כלל. הרשימה משום מה נוטה לפרשנות וברור שהנפגע היחיד הוא הנפגע.

נוצר מצב אבסורדי שהמבוטח, הסובל מפציעה לעיתים קשה, צריך להתרוצץ בין הגורמים השונים על מנת לברר את הסוגייה ואולם גם ההתרוצצות לא תניב בדר"כ תשובה חד משמעית.

תשלום עבור הטיפול לנפגעי תאונות דרכים לפני הרפורמה
עד כניסתה של הרפורמה, נפגעי תאונות דרכים אשר קיבלו טיפול בחדר המיון היו מעבירים אישור משטרה לבית החולים על מנת שבית החולים יגבה את התשלום עבור הטיפולים מחברת הביטוח. במצב החדש, יש להגיש את אישור המשטרה לקופת החולים ולקבל התחייבות לתשלום עבור הטיפול אותה יש להעביר לבית החולים.

עד כניסתה של הרפורמה החדשה, מי שפונה על ידי אמבולנס היה זכאי להגיש את החשבון לחברות הביטוח אשר היו נושאות בתשלום. היום על פי החוק החדש, הזכאות מתחלקת בין חברות הביטוח ובין קופות החולים: מי שפונה בנט"ן או באמבולנס לבן ואושפז זכאי להחזר מלא מקופת החולים וכמוהו גם מי שפונה בנט"ן ולא אושפז. מי שלא אושפז ופונה באמבולנס רגיל, זכאי להחזר מחברת הביטוח. לגבי נפגעי עבודה ההחזר הוא עדיין מביטוח לאומי. מבולבלים? גם אנחנו.

עד כניסתה של הרפורמה החדשה, כל אדם אשר נזקק לטיפוליי המשך לאחר הפגיעה, היה מקבל אישור והתחייבות מהביטוח לכיסוי התשלומים בגין הטיפולים ואילו היום קופת החולים היא שתיתן את ההתחייבות. הבעיה מתחילה כאשר מדובר בכיסוי עבור טיפולים מורכבים יותר או שירותים מורכבים.

1. אז אם נפגעתי ויש לי המלצה לקבל טיפול רפואי, כיצד אדע אם הטיפול הינו בסל או לא:

ראשית אנו ממליצים לקבל מהרופא המטפל תשובה מיידית לשאלה, האם הטיפול המומלץ הוא במסגרת הסל. במידה והרופא אינו יודע, הוא צריך להעביר בקשה לקבלת הטיפול למחלקת אישורים בקופת החולים.

2. מה עלי לעשות אם קיבלתי תשובה כי הטיפול אינו בסל, קרי אינו חל על קופת החולים וחברת הביטוח טוענת כי הטיפול הוא בסל?

הצעתי הינה בכל מקרה לא לעכב את קבלת הטיפולים. יש לתת התחייבות של המבוטח לשלם עבור הטיפול בעוד מספר חודשים, עד לסיום הבירור מי נושא בתשלום.

3. לאן עלי לפנות בכדי לברר מי נושא בתשלום?

מדובר בהליך בירוקרטי ולעיתים קרובות למבוטח אין אפשרות לעבור את כל ההליך הבירוקרטי ולכן ניתן ורצוי לפנות לעו"ד כבר בשלב הזה וזאת על מנת שהוא יוכל לבצע את הבירורים הבירוקרטים.

יחד עם זאת יש מספר גורמים אליהם ניתן לפנות בכדי לברר את הסוגיה:

  1. באתר משרד הבריאות קיימת רשימה של שירותים ואביזרים שהינם בסל אבל בדיקה כזו אינה מומלצת. ראשית המבוטח אינו רופא והוא לא תמיד מבין את המונחים הרפואיים. שנית הבדיקה אינה אופרטיבית ולא ניתן להתקדם איתה למטרה הסופית-קבלת התחייבות לביצוע הטיפול.
  2. ניתן לפנות הממונה על פניות הציבור בקופת החולים ו/או לממונה על פניות הציבור במוסד הרפואי בקשר אליו הוגשה התלונה
  3. נציב קבילות הציבור על פי חוק בריאות ממלכתי
  4. בית הדין האזורי לעבודה.

ככלל יש לפנות תחילה לממונה על פניות הציבור בקופת החולים או במוסד הרפואי בו הוא מטופל ואח"כ יש לפנות לנציב קבילות הציבור על פי חוק בריאות ממלכתי.

על פי החוק כל תושב רשאי להגיש לנציב קבילות הציבור על פי החוק תלונה נגד קופת חולים ו/או נותן שירות מטעמה תלונה לפיה קופת החולים מסרבת לספק תרופה או שירותים הכלולים בסל.

הנציב מברר האם התלונה מוצדקת או אם לאו. במידה והתלונה נמצאת כמוצדקת, וקופת החולים לא סיפקה את השירות המבוקש תוך 21 ימים מהמועד שבו נקבע כי התלונה מוצדקת, המבוטח יכול להגיש בקשה למשנה למנהל הכללי וראש מינהל רפואה במשרד הבריאות לקבלת החזר כספי עבור רכישת השירות שלא באמצעות קופת החולים. (את הבקשה יש להגיש בחלוף 21 ימים ממועד ההחלטה, באמצעות הנציב לקבילות הציבור. לאחר קבלת הבקשה יפנה המנהל לקופת החולים לברר האם סופק השירות למבוטח. במידה והשירות לא סופק יורה המנהל למוסד לביטוח לאומי על החזר כספי ישירות למבוטח. מתן ההחזר יעשה רק לאחר שהמבוטח "רכש את השירות", כלומר, רכש בכספו או נתן התחייבות עתידית לתשלום).

במקרה בו הגיש המבוטח תביעה לבית הדין לעבודה לפני הגשת בקשה למנהל, הבקשה תוכרע על ידי פסיקת בית המשפט. הליך זה ארוך וממושך ולכן אינו מומלץ, אלא אם כן התביעה לבית הדין לעבודה תוגש לאחר הגשת הבקשה למנהל, ואז הבקשה לא לקבלת החזר תטופל מבלי קשר להגשת התביעה לבית הדין לעבודה.

פנייה לעורך דין תאונות דרכים

ההמלצה החמה ביותר שהיא לפנות לעו"ד תאונות דרכים על מנת שהוא יערוך את כל הבירורים ויכתוב את הבקשות. במקרה זה צר לי לומר אבל דווקא טענת האוצר ליעילות וחסכון בעלויות לקופות החולים, תביא בהכרח להוצאות רבות יותר בגין תשלומיי שכר טרחה לעו"ד. שכן קודם לכן, גם מי שלא התכוון לפנות לעו"ד ולהגיש תביעה נגד חברת הביטוח, ירצה לחסוך לעצמו כאב ראש ויפנה לעו"ד על כל המשתמע מכך.

למבוטחים בעלי זכות לשב"ן, אנו ממליצים לעשות שימוש בזכות המבוטח לייעוץ נוסף על ידי מומחים חיצוניים לקופה וזאת על מנת לקבל חוות דעת נוספת לגבי הטיפולים המתאימים. הבעיה שנוצרת כאן היא אפליה, שכן מי שאין ברשותו ביטוח משלים, לא יכול לערוך בירורים נוספים ולקבל חוות דעת נוספת לגבי הטיפול הנדרש.