בני נוער גולשים בפייסבוק

בני נוער ועידן הפייסבוק –אחריות משפטית לאלימות, התעללות וחשיפה

בעידן בו אנו חיים, כאשר הנגישות למדיה, למחשוב, לאינטרנט ולטלפונים החכמים, מצויה בפני בני הנוער והילדים הצעירים כמעט בכל בית, אנחנו כהורים צריכים לדעת כי יחד עם היתרונות הרבים הקיימים משימוש במדיה התקשורתית הזמינה כל כך, ישנה גם סכנה גדולה אשר חבויה בה: מחד ילדינו חשופים לסכנות בעצמם ומאידך הם יכולים בקלות להפוך לגורמי הסכנות, וכל זאת כאשר מדובר בנוער נורמטיבי לחלוטין. בימים אלו אנו שמים לב לכותרות רבות של ילדים אשר התאבדו או ניסו להתאבד עקב הצקות של ילדים בפייסבוק (מקרה הילד בן 16 בארץ אשר התאבד לאחר הצקות בפייסבוק), נערה בת 14 מאיטליה אשר התאבדה עקב צילום סרט פוגעני שלה ופרסומו בפייסבוק), תלונות של ילדים ובני נוער אשר מצאו את עצמם במרכז תשומת הלב, תוך חשיפה לעיני כל בקבוצות לבני נוער בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות. בימים אלו, כאשר המדיה זמינה כל כך, על ההורים והמחנכים להיות מודעים לכך שישנה סכנה רבה לשימוש באותן רשתות חברויות וכל זאת מאחר ואין יותר פרטיות וכל המידע נגיש לכולם ולתמיד. אם קודם לכן, ניתן היה להציק לילד ברחבת בית הספר או בהפסקה, היום ילדים יכולים להיות במרכז תשומת הלב של כל החברים שלהם והחברים של החברים שלהם ושל ילדים שהם אינם מכירים כלל, מה שיכול להביא לתוצאות קשות ביותר (התאבדות, מצוקה נפשית קשה, פגיעה נפשית וכדומה).

אותם בני נוער אשר מפיצים מידע (כמו מידע פורנוגרפי) , מעלים סרטונים מבזים ופוגעניים,  מציקים ומתעללים בילדים אחרים על גבי דפי הרשת החברתית עשויים להיות חבים באחריות פלילית, על פי חוק איסור פרסום חומר פורנוגרפיה, החוק למניעת הטרדה מינית והחוק לאיסור לשון הרע ופגיעה בפרטיות וכן להיתבע אזרחית. בפני הנפגעים עומדות עילות משפטיות לתביעה אזרחית כנגד הפוגע בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות וכן בגין הטרדות מיניות, כאשר העובר על החוקים הללו, יכול להיות חב בפיצוי סטטוטורי –   פיצוי שמוענק לנפגע, ללא  כל דרישה להוכיח נזקים בגין אותן עוולות.  החוק לאיסור לשון הרע ופגיעה בפרטיות קובעים, כי במקרה בו הוטחו באדם האשמות והוצאה דיבתו רעה, הוא זכאי לפיצוי של עד 50,000 ₪, -פיצוי ללא הוכחת נזק (בלי כוונה לפגוע) וכאשר היתה  כוונה לפגוע הוא זכאי  לכפל הפיצוי – 100,000 ₪. בהתאם לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית מיום 31.7.2013, נקבע פיצוי בסך של 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק. כיום ישנה הצעת חוק אשר עומדת על שולחן הכנסת הנוגעת לתיקון סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית. במסגרת התיקון מוצע להוסיף לרשימת ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית, גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם או עריכה או שילוב של תצלומים, סרטים או הקלטות, שלא בהסכמתו, המתמקדים במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו. בדברי ההסבר להצעת החוק, מוסבר כי כיום בעידן הטכנולוגי, כאשר הולכת ומתפתחת  התופעה של פרסום תמונות או סרטים או צילומים בעל אופי מיני, שלא בהסכמת המצולמים, מקרים אלו נתפסים, על פי רוב, כפגיעה בפרטיות בלבד, אולם ככלל, מן הראוי להתייחס למעשים אלו גם כאל פגיעה מינית.

בעניין זה נשאלת השאלה, הרי הפוגעים בדר"כ ילדים –קטינים בעצמם, הם אינם בעלי כיס עמוק ולפיכך נשאלת השאלה האם ניתן לתבוע את ההורים שלהם כאפוטרופוסים שלהם?  בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרופסות- על ההורים חובה לדאוג לצרכים, לחינוך, ללימודים, להכשרה וכולי של ילדיהם. יחד עם זאת, המחוקק נמנע מלהטיל אחריות גורפת או  שילוחית, של ההורים על מעשי הילדים ולכן ברבות השנים נתקל בית המשפט בקשיים להטיל אחריות על הורים לפצות את הנפגעים על מעשי ילדים. בכדי להוכיח אחריות של ההורים יש להוכיח כי ההורים לא עמדו בסטנדרט "ההורה הסביר" בכדי להטיל אחריות עליהם. למשל, במקרה שבו טיפלנו בעבר, תבענו בתביעה אזרחית מספר ילדים אשר אנסו באונס קבוצתי ילדה מהשכונה שלהם. מאחר והילדים היו קטינים תבענו גם את הוריהם. במקרה אחד לפחות טענו כלפי אחד ההורים כי ידע לפחות באחד המקרים על הנעשה בחדר או שלפחות היה עליו להבין שמשהו קורה בחדר והוא לא נקט כל פעולה בכדי למנוע את הדבר. בפסק דין צמח כהן נגד מרום ניר, נקבע כי על הורים להשגיח כי ילדיהם לא יזיקו. להורים ישנה אחריות לפקח, להדריך ולחנך את הילד ויש לדרוש מהם לעמוד בסטנדרט ראוי של השגחה ופיקוח. הבעיה היא שהורים אינם מודעים להתנהגות הילדים שלהם, אין להם מושג מהם התכנים אליהם נחשפים הילדים ולאיזו אכזריות הם מסוגלים להגיע. על ההורים לשבת עם הילד, להסביר ולחנך אותו מה חוקי ומה אינו חוקי. על ההורה להסביר לילד שיש סנקציות פליליות ואזרחיות על שימוש בחומרים פורנוגרפיים, הפצה של חומרים כאלו, פרסום של תמונות חושפניות, סרטונים מעליבים ועל מילים מבזות ומשפילות כלפי החברים שלהם. ככל שיש שימוש רב יותר במדיות רבות יותר (פייסבוק, אינסטגרם –שיתוף תמונות, וואטסאפ, טוויטר ועוד) כך יש להסביר היטב על "הסכנות" הטמונות בשימוש באותה טכנולוגיה. מפעם לפעם גם "לבלוש" אחרי הילדים ואף לבקש שיצורפו כחברים שלהם.

במאמר מוסגר יובהר כי לעיתים גם מורים של תלמידים יכולים להיות חבים בחבות לפיצוי בגין מעשי התלמידים, שכן גם ממורים נדרש סטנדרט גבוה של פיקוח והדרכה על התלמידים. הממשלה ומשרד החינוך צריכים גם הם לפעול להגנה על ילדים ובני נוער המשתמשים ברשתות החברתיות ובאינטרנט על ידי הסברה.

נשאלת השאלה האם לבעלי האתרים או הרשתות לדוגמא פייסבוק ישנה אחריות כלפי הניזוק ? היום, אם פונים לספק האינטרנט ו/או לרשת החברתית בתלונה על חומר פוגעני, הם מחויבים להסירו. היום פייסבוק עושה מאמצים רבים להיות מהירה בתגובתה. יש כתובת של פייסבוק באירלנד, אליה יכולה המדינה לפנות ולהודיע כי יש חומר פלילי ואז היא מסירה במהירות. גם אנשים פרטיים יכולים לדווח על "אביוז" ואז פייסבוק תסיר את החומר אבל זה הליך איטי. בכל מקרה בעניין זה ברגע שפייסבוק מסירה את החומר הפוגע –היא מסירה אחריות מעצמה ואולם אנו סבורים כי היא יכולה לעשות יותר. כיום ניתן לנטר את הרשת, לחפש חומר פוגעני ולהסירו. כפי שפייסבוק יודעת להסיר "ספאם" ויוטיוב מזהה חומר פרונוגרפי או אלים ולא מאפשרת להעלות את התוכן, כך הרשתות החברתיות ופסייבוק יכולות לנטר את החומרים ולא לאפשר להם לעלות לרשת. יש להטיל אחריות על הרשתות החברתיות והאתרים, מה שיביא בהכרח להפעלת מנגנוני הגנה שמטרתם הגנה על קטינים ומניעת הפגיעה בהם. יחד עם זאת ברור שזה אינו מספיק שכן ברגע שהילדים יתקלו ב-"חומות מגן" מצד האתרים הם יעברו לזירות אחרות כגון הודעות בוואטסאפ.

הבעיה העיקרית היא שמחד אין מספיק חינוך (של בתי הספר, משרד החינוך וההורים) ומצד שני אין מספיק אכיפה והעמדות לדין. פעמים רבות המשטרה שולחת את המתלוננים לפנות להליך האזרחי שכן אין לה מספיק משאבים להתעסק עם זה ולפיכך אנו מציעים להעלות את הנושא למודעות של משרד החינוך, שיפעל לחינוך התלמידים והמורים, ללמד את הילדים מהי המשמעות של הפתיחות הטכנולוגית ומהן הסנקציות הקיימות בחוק כנגד אותם "עבריינים", לשבת עמם ולהסביר להם דרך העולם שלהם מהי ההשפעה ההרסנית בביצוע מעשי בריונות ופגיעה מקוונת באינטרנט ולהראות להם מקרים מהארץ והעולם של ילדים ששמו קץ לחייהם עקב הצקות של ילדים אחרים ברשתות החברתיות.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עו"ד נזיקין ממשרד עו"ד רונן ברק 15.8.2013

האוצר שוב ניסה לייעל אבל יצא ''מקלל''

האוצר שוב ניסה לייעל אבל יצא "מקלל"

בחוק ההסדרים החדש 2009-2010 נקבע כי מימון הטיפולים לנפגעי תאונות דרכים יועבר מחברות הביטוח לקופות החולים וזאת על פי החלטה 139 של הממשלה מיום 12.5.09. מדובר בכיסוי עבור טיפולים הכלולים בסל הבריאות, כאשר הטיפולים אשר אינם כלולים בסל הבריאות נשארו בידי חברות הביטוח.

ההחלטה יצרה אנדרלמוסיה מוחלטת. האוצר חשב שהדבר יהיה פשוט שכן ישנה רשימה בחוק בריאות ממלכתי אילו שירותים כלולים בסל ואילו אינם כלולים בסל, ואולם, הדבר אינו פשוט כלל. הרשימה משום מה נוטה לפרשנות וברור שהנפגע היחיד הוא הנפגע.

נוצר מצב אבסורדי שהמבוטח, הסובל מפציעה לעיתים קשה, צריך להתרוצץ בין הגורמים השונים על מנת לברר את הסוגיה ואולם גם ההתרוצצות לא תניב בדר"כ תשובה חד משמעית.

תשלום עבור הטיפול לנפגעי תאונות דרכים לפני הרפורמה

עד כניסתה של הרפורמה, נפגעי תאונות דרכים אשר קיבלו טיפול בחדר המיון היו מעבירים אישור משטרה לבית החולים על מנת שבית החולים יגבה את התשלום עבור הטיפולים מחברת הביטוח. במצב החדש, יש להגיש את אישור המשטרה לקופת החולים ולקבל התחייבות לתשלום עבור הטיפול אותה יש להעביר לבית החולים.

עד כניסתה של הרפורמה החדשה, מי שפונה על ידי אמבולנס היה זכאי להגיש את החשבון לחברות הביטוח אשר היו נושאות בתשלום. היום על פי החוק החדש, הזכאות מתחלקת בין חברות הביטוח ובין קופות החולים: מי שפונה בנט"ן או באמבולנס לבן ואושפז זכאי להחזר מלא מקופת החולים וכמוהו גם מי שפונה בנט"ן ולא אושפז. מי שלא אושפז ופונה באמבולנס רגיל, זכאי להחזר מחברת הביטוח. לגבי נפגעי עבודה ההחזר הוא עדיין מביטוח לאומי. מבולבלים? גם אנחנו.

עד כניסתה של הרפורמה החדשה, כל אדם אשר נזקק לטיפוליי המשך לאחר הפגיעה, היה מקבל אישור והתחייבות מהביטוח לכיסוי התשלומים בגין הטיפולים ואילו היום קופת החולים היא שתיתן את ההתחייבות. הבעיה מתחילה כאשר מדובר בכיסוי עבור טיפולים מורכבים יותר או שירותים מורכבים.

שאלות נפוצות של נפגעי תאונות דרכים:

1. אז אם נפגעתי ויש לי המלצה לקבל טיפול רפואי, כיצד אדע אם הטיפול הינו בסל או לא:

ראשית אנו ממליצים לקבל מהרופא המטפל תשובה מיידית לשאלה, האם הטיפול המומלץ הוא במסגרת הסל. במידה והרופא אינו יודע, הוא צריך להעביר בקשה לקבלת הטיפול למחלקת אישורים בקופת החולים.

2. מה עלי לעשות אם קיבלתי תשובה כי הטיפול אינו בסל, קרי אינו חל על קופת החולים וחברת הביטוח טוענת כי הטיפול הוא בסל?

הצעתי הינה בכל מקרה לא לעכב את קבלת הטיפולים. יש לתת התחייבות של המבוטח לשלם עבור הטיפול בעוד מספר חודשים, עד לסיום הבירור מי נושא בתשלום.

3. לאן עלי לפנות בכדי לברר מי נושא בתשלום?

מדובר בהליך בירוקרטי ולעיתים קרובות למבוטח אין אפשרות לעבור את כל ההליך הבירוקרטי ולכן ניתן ורצוי לפנות לעו"ד כבר בשלב הזה וזאת על מנת שהוא יוכל לבצע את הבירורים הבירוקרטים.

יחד עם זאת יש מספר גורמים אליהם ניתן לפנות בכדי לברר את הסוגיה:

  1. באתר משרד הבריאות קיימת רשימה של שירותים ואביזרים שהינם בסל אבל בדיקה כזו אינה מומלצת. ראשית המבוטח אינו רופא והוא לא תמיד מבין את המונחים הרפואיים. שנית הבדיקה אינה אופרטיבית ולא ניתן להתקדם איתה למטרה הסופית-קבלת התחייבות לביצוע הטיפול.
  2. ניתן לפנות הממונה על פניות הציבור בקופת החולים ו/או לממונה על פניות הציבור במוסד הרפואי בקשר אליו הוגשה התלונה
  3. נציב קבילות הציבור על פי חוק בריאות ממלכתי
  4. בית הדין האזורי לעבודה.

ככלל יש לפנות תחילה לממונה על פניות הציבור בקופת החולים או במוסד הרפואי בו הוא מטופל ואח"כ יש לפנות לנציב קבילות הציבור על פי חוק בריאות ממלכתי.

על פי החוק כל תושב רשאי להגיש לנציב קבילות הציבור על פי החוק תלונה נגד קופת חולים ו/או נותן שירות מטעמה תלונה לפיה קופת החולים מסרבת לספק תרופה או שירותים הכלולים בסל.

הנציב מברר האם התלונה מוצדקת או אם לאו. במידה והתלונה נמצאת כמוצדקת, וקופת החולים לא סיפקה את השירות המבוקש תוך 21 ימים מהמועד שבו נקבע כי התלונה מוצדקת, המבוטח יכול להגיש בקשה למשנה למנהל הכללי וראש מנהל רפואה במשרד הבריאות לקבלת החזר כספי עבור רכישת השירות שלא באמצעות קופת החולים. (את הבקשה יש להגיש בחלוף 21 ימים ממועד ההחלטה, באמצעות הנציב לקבילות הציבור. לאחר קבלת הבקשה יפנה המנהל לקופת החולים לברר האם סופק השירות למבוטח. במידה והשירות לא סופק יורה המנהל למוסד לביטוח לאומי על החזר כספי ישירות למבוטח. מתן ההחזר יעשה רק לאחר שהמבוטח "רכש את השירות", כלומר, רכש בכספו או נתן התחייבות עתידית לתשלום).

במקרה בו הגיש המבוטח תביעה לבית הדין לעבודה לפני הגשת בקשה למנהל, הבקשה תוכרע על ידי פסיקת בית המשפט. הליך זה ארוך וממושך ולכן אינו מומלץ, אלא אם כן התביעה לבית הדין לעבודה תוגש לאחר הגשת הבקשה למנהל, ואז הבקשה לא לקבלת החזר תטופל מבלי קשר להגשת התביעה לבית הדין לעבודה.

פנייה לעורך דין תאונות דרכים

ההמלצה החמה ביותר שהיא לפנות לעו"ד תאונות דרכים על מנת שהוא יערוך את כל הבירורים ויכתוב את הבקשות. במקרה זה צר לי לומר אבל דווקא טענת האוצר ליעילות וחסכון בעלויות לקופות החולים, תביא בהכרח להוצאות רבות יותר בגין תשלומיי שכר טרחה לעו"ד. שכן קודם לכן, גם מי שלא התכוון לפנות לעו"ד ולהגיש תביעה נגד חברת הביטוח, ירצה לחסוך לעצמו כאב ראש ויפנה לעו"ד על כל המשתמע מכך.

למבוטחים בעלי זכות לשב"ן, אנו ממליצים לעשות שימוש בזכות המבוטח לייעוץ נוסף על ידי מומחים חיצוניים לקופה וזאת על מנת לקבל חוות דעת נוספת לגבי הטיפולים המתאימים. הבעיה שנוצרת כאן היא אפליה, שכן מי שאין ברשותו ביטוח משלים, לא יכול לערוך בירורים נוספים ולקבל חוות דעת נוספת לגבי הטיפול הנדרש.

עורכי דין תאונות אופנוע ורכב דו גלגלי

תאונות דרכים עם אופנוע

סוגיות הקשורות בתאונות דרכים עם אופנוע

תאונות דרכים עם אופנוע

עורכי דין תאונות אופנוע

אופנועים הינם כלי רכב נוח, יעיל וחסכוני בדר"כ, ואולם הנהיגה ברכב מסוג זה, טומנת בחובה סיכונים רציניים לפגיעות גוף קשות עקב תאונות דרכים. עקב הסיכונים הגלומים בנהיגה באופנוע, הביטוחים הינם יקרים ביותר, ורוכבים רבים מתפתים פעמים רבות, לא לבטח את האופנוע כלל וזאת למרות שיש חובה בחוק לבטח את האופנוע בביטוח חובה ועברה על חוק זה עשויה להביא להגשת כתב אישום מחד ולסיכון כלכלי קשה כאשר הרוכב פוגע בהולך רגל או נוסע שהוא מרכיב נפגע בתאונה.

כאשר רוכב אופנוע מבטח את האופנוע, יש לשים לב לביטוח החובה אותו רוכשים.

היום, כחלק מהניסיון להקטין את עלויות הביטוח, מציעות חברות הביטוח, לבטח את האופנוע בביטוח חובה מוזל ב-20% לערך, תמורת רכישת מרכיב השתתפות עצמית בגובה של 25,000 ₪ בגין נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל) ו-7 ימי היעדרות מהעבודה בגין מחלה. לצערנו, רוכבי האופנועים, מתפתים לרכוש פוליסות מוזלות אלו, מבלי להבין את המשמעות האמיתית של הפוליסות. פעמים רבות, נפגעי תאונות הדרכים עם אופנועים, סובלים פגיעות קלות אשר מצריכות טיפולים לאורך זמן אבל לא מותירות נכות. יוצא איפה, כי בתאונות מסוג זה, שבהן לא נותרת לרוכב נכות, והוא לא נעדר מהעבודה יותר משבוע, הוא לא יקבל פיצוי מחברת הביטוח ואפילו אם מדובר בתאונה עם פגיעה קשה שבה לא נותרים אחוזי נכות. לדוגמא אדם נפגע בתאונת דרכים ונגרמו לו שפשופים שהצריכו טיפולים וחבישות לאורך זמן רב (פגיעות שכיחות אצל אופנוענים) או שנגרם לו שבר שאינו מותיר נכות (שברים בצלעות, שבר פשוט בשורש כף יד, שבר בעצם הבריח וכדומה). אותו אדם עבר טיפולים רבים, פזיותרפיה, וכדומה. כמו כן הוא נעדר מעבודתו למשך שבוע. אותו נפגע לא יקבל כל פיצוי במסגרת פוליסה עם השתתפות עצמית, בעוד שבפוליסה ללא השתתפות עצמית הוא יכול היה לקבל פיצוי בסך של 16,000 ₪ בגין השבר ועוד פיצוי בגין הפסד ימי עבודה. גם בתאונות עם נכויות קשות, יופחתו מהפיצויים הסופיים, אותם סכומים של ההשתתפות העצמית. לאור האמור, אנו סבורים כי אין לרכוש ביטוחי חובה עם רכיב השתתפות עצמית, מאחר ורכיב זה מפחית באופן משמעותי את זכאותו של נפגע בתאונת דרכים, בעוד שהחיסכון אותו מקבל הנפגע הינו קטן ביותר לעומת הנזק שעשוי להיגרם ברכישת פוליסה כזו.

כמו כן ובמסגרת הניסיון להפחית את עלויות הביטוח, בעלי אופנועים רוכשים פוליסת ביטוח חובה המכסות את הנהג בלבד ולכן יש לשים לב ולא לתת לגורם אחר לנהוג באופנוע המכוסה בביטוח שכזה, אשר עשוי להעמיד את כל המעורבים בדבר בסיכון כלכלי רציני.

תאונת דרכים עצמית

תאונות שכיחות בהן נפגעים רוכבי אופנוע, הינן תאונות עצמיות, כלומר תאונות בהן לא מעורב רכב נוסף. במקרים אלו יש להיערך מראש למקרה של תביעה נגד חברת הביטוח, ולדאוג לכך שבידי הנהג יהיו ראיות להתרחשות התאונה. הכוונה באיסוף ראיות הינה לראיות חיצוניות. לדוגמא: דו"ח פינוי מד"א ממקום התאונה, שמות עדים לתאונה, דו"ח שמאי או קבלות על תיקון האופנוע וכדומה. נקודה זו חשובה ביותר, בכדי לייעל את המו"מ מול חברת הביטוח.

תאונה קלה ? לא בהכרח

פעמים רבות, רוכבי אופנוע סבורים כי הפגיעה בתאונת הדרכים בה היו מעורבים, הינה פגיעה קלה, ואינם פונים לטיפול רפואי, אלא בשלב מאוחר מאוד והדבר מקשה על ניהול המו"מ מול חברת הביטוח שסבורה במקרים רבים, שהמניע לפנייה לטיפול רפואי אינה נעוצה בצורך אמיתי לקבל טיפול רפואי אלא מניסיון "להרוויח" כסף על חשבון חברת הביטוח. מניסיוננו, ישנה חשיבות רבה לפנייה לטיפול רפואי בהקדם, וזאת גם בכדי לערוך בירור רפואי אמיתי וגם בכדי שהדבר לא יכביד מאוחר יותר על התביעה, היה ותידרש תביעה כזו. במקרים רבים בהם טיפלנו, נפגעים לא התייחסו ברצינות לפגיעות שלהם, ורק בגלל שאנו התעקשנו על ביצוע בדיקות מסוימות, אובחנו ממצאים משמעותיים והנפגעים זכו בפיצויים ראויים.

חשוב לפנות לייעוץ עו"ד המתמחה בתביעות פיצוים לנפגעי תאונות דרכים עם אופנועים

ישנה חשיבות רבה לפנות לייצוג משפטי על ידי עו"ד המתמחה בתאונות דרכים של אופנוענים. כפי שכבר הסברנו תאונות דרכים רבות אשר נראות קלות מתגלות בסופו של דבר כתאונות עם נזקים משמעותיים, והדבר בא לידי ביטוי, בעיקר בתאונות דרכים עם אופנועים. לאור האמור ישנה חשיבות לפנות לעו"ד מומחה, אשר יידע לנתב ולהנחות את הנפגע לאילו בדיקות עליו לגשת ובאילו הליכים עליו לנקוט בכדי שיוכל לקבל בסופו של יום את הפיצוי המגיע לו בגין נזקיו.

זאת ועוד, לעיתים, הנפגעים אינם יודעים כי תאונה שאירעה להם, הינה תאונה אשר נחשבת לתאונת דרכים ויכולה לזכות בפיצויים. לדוגמא מצב שבו רוכב האופנוע נפגע במהלך עלייה או ירידה מהאופנוע, במצב של כוויה מהאגזוז של האופנוע וכדומה.

לאור האמור לעיל ישנה חשיבות רבה לפנות לייצוג משפטי על ידי עו"ד מומחה בייצוג אופנוענים, אשר בקי בכל הדקויות המשפטיות והרפואיות ושיוכל ללוות את הנפגע מתחילת הדרך ועד סופה.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות' , עורך דין תאונות דרכים המתמחה בתאונות אופנוע, תאונת אופנוע, תאונות אופניים ותביעות ביטוח.

תאונת דרכים במהירות אפס!

תאונת דרכים במהירות אפס

בית המשפט: אדם שנפצע ממשיכת ידית המושב לפני הנסיעה – זכאי לפיצוי כמו בתאונה
האם פציעה כתוצאה ממשיכת ידית המושב ברכב – לפני הנסיעה – נחשבת לתאונת דרכים? בית משפט השלום בהרצליה חייב את חברת כלל לפצות, לפי חוק הפלת"ר (פיצויים לנפגעי תאונת דרכים), אדם שנפגע בידו בעת שמשך את ידית המושב האחורי של רכבו, כהכנה לנסיעה ברכב.

כיסוי ביטוחי לילדי בית הספר

כיסוי התלמיד בביטוח תאונות אישיות תלמידים

כיסוי בביטוח תאונות אישיות תלמידים:

כאמור כל תלמיד שנגרם לו נזק גוף שאירע במקום כלשהו בשטח המדינה והשטחים המוחזקים ובכל מקום אחר בעולם, בכל שעה משעות היום בין שיש לה קשר לפעילות המוסד החינוכי ובין אם לו זכאי לכיסוי כדלקמן (על פי פוליסה של כלל):

  • במקרה מוות – סכום השווה ל-141,000 ₪
  • בנכות מלאה וקבועה – סכום ביטוח בסיסי בסך של 340,000 ₪ בתוספת "מענק חומרה" בשיעור של 50% מהסכום הבסיסי, קרי סך של 564,000 ₪.
  • בנכות חלקית וקבועה ישולם פיצוי שיחושב על פי האחוזים הקבועים לאותה נכות על פי התקנות, המחושב מסכום הביטוח הבסיסי, למעט נכות חלקית קבועה הנמוכה מ-5% למעט תביעה בגין שיניים.

יוצא איפה כי תלמיד אשר נותרה לו נכות בשיעור של 10% יקבל פיצוי בסך של 34,000 ₪. באם 100 תלמידים הזכאים לפיצוי בסך של 34,000 ₪ לא מגישים תביעה, חברת הביטוח שומרת בקופתה 3,400,000 ₪. ואולם מדובר בדוגמא מינימלית מאחר ופעמים רבות הנכויות גבוהות מאוד, וסכומי הפיצוי הינם גבוהים הרבה יותר.

בנכויות חמורות המגיעות ל-80% ומעלה זכאי התלמיד למענק חומרה של 50% וסה"כ: 451,200 ₪. מספיק ששלושה תלמידים לא ידעו על זכאותם לפיצוי, חברת הביטוח שמרה לעצמה למעלה ממיליון ₪ בקופה.

בנכויות חלקיות של 30% חברת הביטוח תשמור לעצמה סכום של כ-112,800 ₪ על כל תלמיד.

בתאונות אישיות תלמידים, חברת הביטוח מחויבת לשלם את הפיצוי, על פי תנאי הפוליסה, ואין צורך להוכיח רשלנות של גורם מסוים ומכאן שלחברות הביטוח יש אינטרס ברור להעלים מידע זה מההורים.

יובהר כי גם הורה, אשר נוטל חלק בפעילות רשמית של המוסד החינוכי, ללא קבלת שכר, פעילות אשר מתקיימת בשטח של המוסד החינוכי או מחוץ לתחומי המוסד החינוכי, כמלווה ו/או כמשגיח בטיולים ו/או כמשגיח באירועים אחרים מטעם ו/או במסגרתו, זכאי לפיצוי בשיעורים האמורים.

הביטוח אינו מכסה מקרה של תאונות דרכים בארץ או בחו"ל. יחד עם זאת כדאי לרכוש הרחבה של הפוליסה שתחול גם על תאונות דרכים שאירעו בחו"ל.

מקרים בגינם ניתן פיצוי:

תלמיד אשר נספה בתאונת צלילה במהלך חופשת עם הוריו באילת, זכאי לפיצוי על פי הפוליסה.

ילד בגיל 4 הלך עם אמו לעבודתה, ובמהלך שהותו עמה בעבודה, החדיר את כף ידו למגרסה שעמדה במשרד ו-3 מאצבעות ידיו נכרתו. התלמיד קיבל פיצוי מחברת הביטוח.

המנוח למד בבית ספר תיכון בשנת הלימודים תשס"ג וסיים את לימודי כיתה י"ב בבית הספר. לאחר ששנת הלימודים הסתיימה, אירעה תאונה בה נפגע המנוח בחלק שמאלי עליון של חזהו, ממסור דיסק שהחזיק וכתוצאה מתאונה זו נפטר המנוח. בית משפט השלום קבע כי הפוליסה חלה עליו וחייב את הנתבעת לשלם לו. גם ערעור על תיק זה נדחה.

תלמיד בן 12 שנים, שיחק כדורגל בשעות אחה"צ עם חבריו בחצר בית ספר בעיר מגוריו. הכדור עף על גג אחד המבנים בחצר והתלמיד טיפס על הגג על מנת להביאו. בעת שהלך על הגג, נשבר בגג והתלמיד נפל לתוך האולם ונחבל בכל חלקי גופו. חברת הביטוח שילמה לו כספים על נכותו בגין אותה תאונה.

ילד בן 5 הלך עם סבתו לקניון בעיר מגוריו בשעות אחה"צ. במהלך משחק בקניון, נתלה על המדרגות הנעות אשר פעלו באותה עת והתרומם איתם לגובה של כ-ארבע מטרים ואז נפל ארצה ונחבל בראשו. חברת הביטוח שילמה לו פיצוי בגין נכותו.

במקרה אחר בית משפט קיבל תביעה לתגמולי ביטוח של הורי תלמיד אשר בנם נפטר כתוצאה מתאונת צלילה, שלא היתה במסגרת בית הספר, למרות שהתביעה הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות שהינה במקרה דנן 3 שנים. בית המשפט קבע כי אכן מדובר בטענת התיישנות רצינית ואולם במקרה דנן יש חשיבות מיוחדת לכך שחברת הביטוח או הרשות המקומית יביאו לידיעת ההורים את קיומה. הכיתוב המופיע בגב שובר התשלום של אגרת החינוך אינו יכול להוות הודעה מספקת ממספר טעמים. ראשית, מדובר בכיתוב לא מודגש אשר מופיע בין שלל הוראות נוספות. שנית, בשובר אין הפניה להוראות שבגבו אלא רשום באופן סתמי "לשירותך מידע נוסף מעבר לדף". שלישית, בכיתוב אין הסבר מינימאלי על כך שפוליסת התאונות חלה גם על תאונות שמתרחשות מחוץ לבית הספר וללא כל קשר לפעילות הבית ספרית, דבר שאיננו מובן מאליו. הערעור שהגישה חברת הביטוח לבית המשפט המחוזי, נדחה.

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורכת דין נזקי גוף, תאונות ילדים, תאונות תלמידים ונזיקין.

פוליסת ביטוח תאונות אישיות לילדים

פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים

מרבית ההורים אינם יודעים כי תלמידים החל עליהם חוק חינוך חובה, ותלמידים בגני ילדים, פעוטונים ומעונות יום המופעלים ע"י ארגונים מרכזיים ורשויות מקומיות, מבוטחים בביטוח תאונות אישיות תלמידים, אשר הינו ביטוח חובה וחל במשך 24 שעות ביממה. הביטוח חל גם אם התאונה התרחשה מחוץ לכתלי בית הספר ומחוץ לשעות הלימודים. כלומר, גם אם התלמיד נפגע במהלך משחק בחצר ביתו, במגרש המשחקים או בכל מקום ציבורי אחר, עדיין ניתן לתבוע על פי הפוליסה.

פוליסת ביטוח תאונות תלמידים

חשוב לציין כי הפוליסה מכסה כל תאונה, למעט תאונת דרכים שארעה בארץ או בחו"ל, פגיעה שארעה כתוצאה ממלחמה, פעולות איבה, פעילות צבאית סדירה , תאונות עבודה, רשלנות רפואית או נזק גופני שנגרם כתוצאה מטיפול רשלני, ומחלה שאינה נובעת מתאונה. מכיוון שהורים רבים אינם מודעים לביטוח החל, תלמידים רבים אינם תובעים את הזכויות המגיעות להם, והתיישנות הפוליסה חלה 3 שנים מהגיעו של התלמיד לגיל 18.

הביטוח הינו ביטוח חובה וההורים משלמים עבור הביטוח במסגרת אגרת החינוך בתחילת שנת הלימודים באמצעות הרשות המקומית. יחד עם זאת מוסדות החינוך, הרשויות המקומיות ו/או חברות הביטוח המבטחות, אינם מידעים פעמים רבות את ההורים בדבר קיומה של הפוליסה וההורים נוטים לחשוב כי הפוליסה מכסה תאונות הקשורות בפעילות בית ספרית בלבד. ידיעת ההורים בדבר קיומה של הפוליסה הינה חשובה במעלה, מאחר ופעמים רבות אין לתלמיד הנפגע גורם נוסף לתבוע ולקבל ממנו פיצוי הולם.

חשוב לדעת כי על פי פוליסה זו, אין צורך להוכיח רשלנות של גורם כלשהו והפיצוי ניתן אם נוכיח שאירעה תאונה אשר גרמה לנזקי גוף. להגדרה זו ניתן להכניס כל אירוע תאונתי מוכר (למעט תאונת דרכים), וכן גם מקרים אשר אינם תאונה סטנדרטית כגון תאונה הנגרמת כתוצאה מתקיפה, אלימות, אונס, תקיפה מינית, טביעה, וכדומה. בנוסף, התביעה על פי הפוליסה, אינה גורעת מזכותו של התלמיד לתבוע גם את בעל המקרקעין או כל מזיק אחר, אשר התרשל כלפיו, וגרם ברשלנותו לתאונה. לדוגמא, תלמיד אשר נפל לבור בעת הליכה ברח' יכול לתבוע את נזקיו הן מהמזיק-העירייה והן על פי הפוליסה. בנוסף, על פי אין רלוונטיות לאחריות התלמיד לתאונה במידה והיתה כזו.

על פי הפוליסה ניתן לקבל פיצוי קבוע בגין מקרה מוות ו/או פיצוי בגין נכות לצמיתות, המחושבת על פי אחוזים. כמו כן, מכסה הפוליסה נכות זמנית החל מהיום השישי ובתנאי שמדובר בתקופה אשר עולה על 21 ימים, כאשר התלמיד מרותק לביתו. על פי הפוליסה יש פיצוי עבור כל יום אשפוז, וכין ניתן לקבל החזר הוצאות חלקי בגין רכישה של אמצעי עזר והוצאות רפואיות. חשוב לדעת כי גם הורה אשר נפגע במהלך פעילות בית ספרית במוסד ברפואי, כמו למשל ליווי טיול של התלמידים, הוא זכאי לפיצוי במקרה של פגיעה.

בכל מקרה ועל מנת שלא תהיה בעיה מאוחר יותר להוכיח את התרחשות התאונה כדאי לדווח מיידית למנהל בית הספר על התאונה ולקבל ממנו עותק מטופס הדיווח על התאונה. כמו כן יש לדרוש מבית הספר עותק מהפוליסה, בצירוף המסמכים המצורפים לה ולהודיע לחברת הביטוח בהקדם על התרחשות התאונה.

למידע נוסף אודות גובה הכיסוי של פוליסת ביטוח תאונות תלמידים


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין נזקי גוף, תאונות ילדים, תאונות תלמידים ונזיקין.

תאונות ילדים בקייטנה - עו"ד נזיקין

תאונות ילדים במסגרת קייטנה –יש את מי לתבוע

בימים אלו אנו עומדים לפני סיום שנת הלימודים, וההורים העובדים במהלך הקיץ, רושמים את ילדיהם לקייטנות שונות ומגוונות שיקלטו מאות אלפי תלמידים. חשוב לדעת שיש לא מעט סכנות הכרוכות בבילוי בקייטנה, שכן בדרך כלל מדובר מחד בסגל הדרכה צעיר, ומאידך הקייטנה כרוכה בפעילויות כגון רחצה בבריכה, טיולים ופעילויות ספורטיביות מסוכנות מטיבן אשר יכולים להסתיים בתאונות ילדים.

על פי החוק וחוזר המנכ"ל בעניין זה (משנת 2009) יש לעמוד בתנאים רבים בכדי להפעיל קייטנה, ולהלן מקצת מהתנאים החשובים שעלינו כהורים לבדוק לפני שאנו רושמים את ילדינו לקייטנה:

  1. ראשית יש לבדוק שלקייטנה יש רישיון עסק. חוק הקייטנות קובע כי קייטנה היא עסק הטעון קבלת רישיון, ומי שמבקש להפעיל קייטנה צריך לעמוד בתנאי החוק והתקנות, אשר קובעים הוראות המתייחסות לכוח אדם, חינוך, ביטחון, תברואה ובטיחות.
  2. יש לבדוק שבקייטנה קיים יחס של 25 תלמידים למדריך, כאשר מחצית מהם הם בוגרים וזאת מעבר למנהל והמדריך הראשי.
  3. בנוסף, על פי החוק, בתפקיד מדריך מקצועי יכול לשמש רק אדם בעל הכשרה ותעודה מוכרת בתחום שהוא עתיד להדריך ולפיכך יש לבדוק עם מפעילי הקייטנה שקיימים ברשותם כל התעודות של המדריכים המקצועיים. במידה והתלמיד נפצע במהלך פעילות שמי שאמור להעביר אותה הוא מדריך מקצועי, ובפועל מעביר אותה מדריך שאינו מקצועי, מפעילי הקייטנה עשויים לחוב באחריות לתאונה.
  4. על אדם בגיר המועמד לשמש כמדריך להמציא לידי הקייטנה אישור ממשטרת ישראל ולפיה אין מניעה להעסיקו לפי חוק למניעת העסקת עברייני מין (גברים מעל גיל 18). במידה ומדריך בקייטנה פוגע חלילה מינית בתלמיד, ומתברר בדיעבד כי מפעילי הקייטנה, הפרו הוראות החוק ולא דרשו ממשטרת ישראל אישור ולפיו מותר להעסיקו, הם עשויים להיתבע ולחוב בנזקיו של התלמיד.
  5. יש לבדוק שבידי מפעילי הקייטנה, אישורים מתאימים הקשורים בבטיחות, כלומר שהמבנה, החצר והמתקנים מתאימים להפעלת קייטנה ואין בהם סכנות בטיחותיות, אישור ממשרד הבריאות לגבי האוכל המוגש בקייטנה וכדומה.
  6. במידה ויש חברת הסעות, יש לבדוק מי היא החברה, האם הנהג מבין ויודע מהי החשיבות שבהורדת תלמידים מההסעה בצורה זהירה, על מנת שנוכל להימנע כלל האפשר מתאונות דרכים בירידה מההסעה, וכי יש מספיק מושבים לכל התלמידים.
  7. בנוסף וחשוב ביותר לבדוק שבקייטנה קיים ביטוח לנזקי צד ג', וזאת על מנת שיהיה כיסוי לנזקים שעשויים להתרחש במקרה של תאונה. בעניין זה חשוב לציין כי אם הפעילות בקייטנה כוללת לינה מחוץ לבית ופעילויות ספורטיביות כגון שייט או טיסה, יש לבדוק שהביטוח החל על הקייטנה מכסה גם פעילות כזו.
  8. במידה ומדובר בקייטנה מיוחדת למשל קייטנת אימון כדורגל, יש לבדוק שבקייטנה קיים ביטוח תאונות אישיות מתאים. במקרה שנדון בבית המשפט, תלמיד בן 7 נפגע מכדור שנבעט לשער על ידי תלמיד בן 10 ביום הראשון לקייטנה. בית המשפט קבע כי מפעילי הקייטנה לא התרשלו, שכן מדובר בקייטנה לאימון כדורגל, ואולם הטיל עליהם את האחריות לנזק התלמיד עקב התאונה מאחר ולא דאגו לביטוח תאונות אישיות שיש לרכוש בקייטנות מסוג זה, ובעצם השאירו את התלמיד ללא כיסוי ביטוחי.
  9. במידה והפעילות מתקיימת בבריכה, יש לברר שיש מציל בכל בריכה, ועל המדריכים של הקייטנה להשגיח היטב על הילדים המתרחצים בבריכה. במידה ובמהלך בילוי בבריכה ילד טבע, יכול והאחריות לתאונה חלה על מפעילי הבריכה שלא דאגו למציל ובנוסף, על מפעילי הקייטנה שלא דאגו למספר מדריכים מתאים לצורך השגחה.
  10. הדרישה להשגחה מספקת ונכונה של המדריכים בקייטנה נכונה לכל פעילות במסגרת הקייטנה, לרבות פעילות ספורטיבית, במהלך ההפסקות ובסיומה. במקרה בו טיפל משרדנו, תלמיד בית ספר בקייטנה שיחק בחצר המתנ"ס לאחר סיום הקייטנה ובזמן ההמתנה להורים. התלמידים השתובבו ללא השגחה ותלמידה אשר נתלתה על שער הכניסה למתנ"ס, טרקה את השער על ידו של התלמיד, והביאה לקטיעה של חלק מהאצבע שלו. בתביעה שהגשנו נגד המתנ"ס נטען כי לא היתה השגחה של הגורמים המקצועיים על התלמידים מה שיכול היה למנוע את התאונה. התיק הסתיים בפשרה.
  11. יכול ובמקרה של תאונה, מי שייחוב באחריות לנזקי התלמיד יהיה דווקא צד ג'. במקרה שנדון בבית המשפט תלמידה נפגעה כתוצאה משימוש במתקן שעשועים שהופעל על ידי חברה חיצונית שהוזמנה על ידי העירייה שהפעילה את הקייטנה. בית המשפט קבע כי מי שאחראי לתאונה היא החברה שהפעילה את המתקנים ואילו התביעה כלפי שאר הנתבעות נדחתה.

בכל מקרה ולצערנו התאונות שעשויות להתרחש הינן מכל גווני הקשת ולכן, כדאי תמיד לבדוק את נסיבותיה של כל תאונה ולבדוק את הגורמים המתאימים. ולפני סיום חשוב להזכיר, כי בכל מקרה של תאונה, מעבר לתביעת צד ג', אנו יכולים לתבוע את ביטוח התלמידים שחל 24 שעות ביממה גם בזמן חופשות וגם בזמן קייטנה.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין תאונות דרכים, עו"ד נזקי גוף, תאונות ילדים, תאונות תלמידים ונזיקין.

זכויות ילדים נכים

זכויות ילדים נכים

במדינה ישראל, ישנם ילדים רבים הסובלים מנכויות קשות. חלק מאותן משפחות עשויות להיות זכאיות לגמלאות ילד נכה. יובהר כי אין מדובר בקצבת נכות כללית המשולמת לנכים בישראל מעל גיל 18, אלא לילדים, מגיל 91 ימים עד גיל 18, בהתאם לליקויים ומידת תלותם בזולת. ישנם ילדים אשר עשויים להיות זכאים מיום הלידה ואלו הם כאלו הסובלים מליקויי שמיעה ותסמונת דאון. ילד שיש לו יותר מליקוי אחד המזכה אותו בגמלה, יקבל את זו המזכה אותו בסכום גבוה יותר. הזכאות אינה לצמיתות והילד יוזמן לוועדה הרפואית מפעם לפעם לבדוק את הזכאות על פי תנאים ומבחני הזכאות המותאמים לגיל הילד ולמחלתו.

מאחר והמבחן הוא של תלות בזולת, הרבה ילדים הסובלים מנכויות אינם זכאים לגמלה כלל מה שמותיר את המשפחות במצב כלכלי קשה, שכן הם אינן מקבלות תמיכה כלכלית מהמדינה מחד ומצד שני הן נדרשות להוצאות רבות על טיפולים, עזרת הזולת, תמיכה בלימודים, הסעות וכדומה.

מצד שני גם מצבן של המשפחות אשר מקבלות קצבאות אינו טוב, שכן הקצבאות הן בגובה של כ-2,000 ₪ ( בלי תוספות מיוחדות) ואילו העסקת עובד זר, עשויה להגיע לסכומים של כ-6,000 ₪ וכאמור מצבם של אותם ילדים מצריך הרבה מעבר להעסקת עובד זר.

כך או כך, חשוב לדעת מי הוא ילד נכה זכאי על פי החוק:

  1. ילד הסובל מעיכוב התפתחותי חמור (בגיל 91 ימים עד 3 שנים)
  2. ילד התלוי בעזרת הזולת הרבה יותר מבני גילו (בגיל 3 עד 18 שנים) ילד הזקוק לעזרה בפעולות היומיומיות (לבישה, אחצה, היגיינה אישית, ניידות בתוך הבית)
  3. ילד הזקוק לנוכחות קבועה של הזולת (בגיל 91 ימים עד 18 שנים)
  4. ילד הזקוק להשגחה קבועה של הזולת (בגיל 91 ימים עד 18 שנים)
  5. ילד שיש לו ליקוי מיוחד: ליקוי שמיעה (מיום הלידה עד 18 שנים), תסמונת דאון (מיום הלידה עד 18 שנים), ליקוי ראייה (מגיל 91 ימים עד 18 שנים), אוטיזם ודומיהם (מגיל 91 ימים עד 18 שנים).
  6. ילד עם ליקוי מיוחד בשתי הגפיים (בגיל 91 ימים עד 18 שנים).
  7. ילד הזקוק לסיוע בתקשורת (מגיל 3) בשל העדר מוחלט של תקשורת מילולית.
  8. ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד (בגיל 91 ימים עד 18 שנים) מדובר בטיפול רפואי אינטנסיבי (עירוי אחת לחודש, טיפול קבוע בדיאליזה, צנתור שלפוחית השתן פעמיים ביום, השתלת איבר או מח עצם, סרטן, הזנה בזונדה או עירוי, טיפול נשימתי או ילד הזקוק במשך חצי שנה לפחות ל-3 טיפולים מתוך רשימה הקבועה.

בכל מקרה הקצבה ניתנת לילד של מבוטח שהינו תושב ישראל, הילד נמצא בישראל, אינו מוחזק במוסד או במשפחה אומנת והוא אינו מקבל קצבת ניידות, למעט מי שנקבעו לו 80% בניידות או שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.

כלומר, ברור מהדברים כי רק מצבים קיצוניים וקשים זוכים למענה על ידי קצבה.

במשך שנים דחה המוסד לביטוח לאומי תביעות לגמלת ילד נכה אשר הגישו הורים לילדים בגין ליקויים אשר מצויים על הרצף האוטיסטי ובמקביל הפחית או שלל קצבאות שניתנו קודם לכן לילדים שסבלו מליקויים אלו. בבג"צ 7879/06, אשר הוגש בעניין נקבע סוף סוף כי ילדים הסובלים מליקויים המצויים ברצף האוטיזם, כלומר סובלים מהפרעה התפתחותית, לרבות תסמונת אספרגר, הינם ילדים הסובלים מהפרעה הדומה לאוטיזם ולפיכך זכאים לקצבאות השונות במסגרת תקנות המל"ל.

במקרים בהם טיפלנו אפילו ילדים עם נכות נוירולוגית /פסיכיאטרית קשה, לא היו זכאים לקצבה ואולם "למזלם" הם קיבלנו מענה במסגרת תביעתם האזרחית (במקרים של תאונת דרכים, תביעת נזיקין או רשלנות רפואית). מה קורה עם אותם ילדים אשר סובלים מנכויות קשות אשר אינם עונים על ההגדרה בתקנות ואין להם גורם אותו יוכלו לתבוע שכן מחלתם או נכותם לא נגרמה כתוצאה מאירוע המזכה בתביעה נגד גורם מסוים.

כיצד יש להגיש את התביעה:

את התביעה לגמלה יגיש ההורה שהילד נמצא עמו. אם הילד אינו נמצא עם הוריו, יגיש את התביעה האפוטרופוס של הילד או מי שמחזיק בו בפועל.את התביעה יש להגישלסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום מגוריו של הילד, בטופס תביעה לגמלה לילד נכה, בצירו, תעודות רפואיות, סיכומי מחלה הכוללים מועדי התחלת המחלה והטיפול, אישור מהגן /בית הספר שם הילד לומד ואישור על טיפול התפתחותי.

בכל מקרה שבו נידחת תביעתו של ילד, ניתן להגיש ערעור לוועדת העררים וכן ניתן להגיש תביעת החמרה ובלבד שחלפה חצי שנה מאז הקביעה האחרונה כאשר לעיתים רופא המוסד יכול להחליט לדון בבקשה אף אם לא חלפו 6 חודשים אם המסמכים הרפואיים יש עובדות חדשות.

גובה הקצבה:

סכום הגמלה מחושב באחוזים מקצבת נכות מלאה ליחד העומדת כיום על 2,149 ₪ (1.2013) מקבלי גמלה מירבית לילד נכה מקבלים גם 17% תוספת לגמלה העומד כיום על 365 ₪.

החל מאוגוסט 2012 משולמת קצבה אחידה לילד לומד וילד שאינו לומד. כמו כן, החל מנובמבר 2012, נכנסו לתוקפם שינויים בתקנות ילד נכה אשר מוסיפים לזכאות עילות חדשות.

בכל מקרה של ילד נכה, כדאי לפנות לייעוץ בכדי לבדוק את מלוא הזכאות המגיעה לילד הנכה, מה גם שייתכן שהמשפחה זכאית להטבות נוספות ממשרדי הממשלה האחרים.


קיימות זכויות רבות אשר נפגעים וחולים עשויים להיות זכאים להם ואולם דיון זה מתייחס לזכאויות העיקריות. להמשך בירור וייעוץ אישי לחצו כאן

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין נזיקין, תביעות ביטוח, נזקי גוף, תאונות דרכים, תאונות עבודה ורשלנות רפואית.

25.4.2013

הקשר שבין תאונות והתפרצות של מחלות

הקשר שבין תאונות והתפרצות של מחלות

ידוע ומוכר כי אנשים אשר מעורבים בתאונות סובלים מפגיעות פיזיות שונות לרבות פגיעות אורתופדיות, פגיעות ראש, פגיעות פנימיות וכדומה. גם פגיעות נפשיות המתפתחות על רקע תאונות מוכרות אף הן. יחד עם זאת ישנו תחום נוסף פחות מוכר, הנוגע להתפרצות של מחלות על רקע תאונות.

במסגרת תחום זה ניתן למנות, מספר סוגי נפגעים:

  1. מחלות מקצוע. אדם אשר יכול ללקות במחלה עקב חשיפה לתנאי עבודה "מזיקים" במסגרת עבודתו. לדוגמא, נזקי שמיעה עקב חשיפה לרעש, מחלות כגון סרטן עור או סרטן ריאות כתוצאה מחשיפה לחומרים מסרטנים, תסמונת תעלה קרפלית עקב הקלדה מרובה וכדומה. בחוק המוסד לביטוח לאומי ישנה רשימה סגורה של מחלות מקצוע אשר נכנסות להגדרה. על הנפגע להוכיח כי החשיפה לתנאי העבודה המזיקים היא שגרמה לאותה מחלה להתפרץ.
  2. מיקרו טראומה. מחלה שמתפתחת באופן הדרגתי. לדוגמא אנשים אשר עובדים עם מכשירים אשר גורמים כל פעם לפגיעה קטנה אשר מביאה בסופו של יום לפגיעה גדולה. כגון עבודה עם מסור כביש אשר גורמת לרטט של הכתפיים ועשויה להביא בסופו של דבר לקרע בגידי הכתף.
  3. הסוג השלישי של הנפגעים והוא נושא מאמר זה, הינם נפגעים אשר היו מעורבים בתאונה כלשהי (תאונת דרכים, תאונת עבודה או אירוע בעבודה) ואשר כתוצאה מאותו אירוע התפרצה אצלם מחלה כלשהי (כגון סכרת, דום לב, אירוע מוחי, טרשת נפוצה וכדומה). כאשר מדובר בנפגעי עבודה שנפגעו בתאונה שאינה תאונת דרכים, עליהם להוכיח שני תנאים במצטבר: האחד, שהאירוע היה אירוע חריג וחד פעמי והשני הוא שיש קשר סיבתי בין הלחץ בו היה נתון הנפגע ובין המחלה שהתפרצה. הכוונה במקרה זה היא למקרים שבהם אין מדובר בתאונה במובן הקלאסי של המילה, אלא באירוע כלשהו.

במספר מקרים בהם טיפלתי הצלחנו להוכיח פעמים רבות כי מחלות אשר נגרמו לנפגעים כתוצאה מאירוע מלחיץ שארע להם בעבודה: לדוגמא עובדת אשר סבלה מהתעללות מילולית (במקרה ספציפי ) מצד עובד במקום עבודתה סבלה מאירוע מוחי אשר נקשר לעבודה. עובד אשר עמד בפני החלפת תפקיד בעבודה ונקלע לוויכוח עם לקוח, סבל מלחץ גדול בגינו סבל באותו היום מאירוע לבבי, הוכר כנפגע בעבודה למרות שהתקיימו בו גורמי סיכון כגון כולסטרול ויתר לחץ דם.

בעניין זה, יובהר כי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין הכרה באירוע מוחי כבתאונת עבודה דומות לאלה שבאוטם שריר הלב. בהתאם לכך, על מנת שיוכר האירוע המוחי, כמו בתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של התובע. אירוע חריג יכול שייחשב כדחק נפשי בלתי רגיל, או מאמץ גופני יוצא דופן. יוצא מכאן, כי על התובע להוכיח דחק נפשי בלתי רגיל לו היה חשוף בעבודתו, עובר או בסמוך להתרחשותו של אירוע מוחי, ובהשוואה עם הדחק הנפשי ו/או המאמץ הרגיל בעבודתו היום יומית (דב"ע מו/ 139- 0 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315; עב"ל 465/97 זאב און נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).הבחינה תעשה באופן סובייקטיבי, היינו, מנקודת מבטו של התובע, ולא באופן אובייקטיבי (דב"ע נו/11- 0 נורית חזאם נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 75).

כמו כן, נפסק כי אין צורך בהוכחה גורפת לעצם קיומו של אירוע חריג, אלא די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג. כך למשל, סמיכות הזמנים בין אירוע מסוים בעבודה לו טוען התובע הכרה לקרות האירוע המוחי יכול שתהווה ראשית ראיה לקיומו שלאירוע חריג (עב"ל 1285/04 בן ציון בנרויה נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)).

במקרה בו אנו מטפלים היום, הצלחנו להוכיח כי אדם אשר נפגע בשתי תאונות דרכים בעבודה, סבל מהתפרצות של מחלת טרשת נפוצה עקב התאונה השנייה וזאת לאחר שהיה מטופל נפשית על ידי פסיכיאטר לאחר התאונה הראשונה וסבל מפחד נוראי בתאונה השנייה כאשר סבר כי משאית עומדת להתנגש בו. המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לבית הדין האזורי לעבודה והערעור נדחה. בית הדין קבע כי החלטת הוועדה כי קיים קשר סיבתי בין התאונה השנייה ובין התפרצות מחלת טרשת הנפוצה, סבירה.

ישנם נפגעים, אשר אינם נפגעי עבודה, אשר היו מעורבים בתאונות כאשר לאחריהם התפרצה אצלם מחלה זו או אחרת. בשנים האחרונות אנו רואים כי בתי המשפט והמומחים הממונים על ידם, הולכים לקראת נפגעים ומוכנים להכיר במחלות שהתפרצו לאחר תאונות, כמחלות אשר נגרמו עקב תאונה. לדוגמא, במקרה אחר בו טיפלתי הצלחנו להוכיח כי סכרת יכולה להתפרץ כתוצאה מטראומה ובייחוד כאשר לא מתקיימים באותו נפגע גורמים תורשתיים. מדובר היה בחורה אשר היתה מעורבת בתאונת דרכים שנסיבותיה היו מפחידות מאוד עבורה, ולאחר התאונה התפרצה אצלה סכרת. במקרה אחר בו טיפלנו הוכחנו כי מחלת פיברומיאלגיה התפרצה אף היא כתוצאה מתאונת דרכים.

במקרה אחר בו טיפלנו, הצלחנו להוכיח כי פגיעה בתאונת דרכים הביאה להתאבדות של הנפגע. מדובר היה בבחור נפגע בשתי תאונות דרכים וסבל מנכות אורתופדית ונפשית קלה כתוצאה מהן. חמש שנים לאחר מכן, חלה התדרדרות במצבו הנפשי והוא התאבד בירייה.לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי אכן חלה התדרדרות במצבו הנפשי, כפי שבאה לידי ביטוי בתלונה אצל פסיכיאטר כשבועיים לפני התאבדותו ולפיכך נקבע כי מצבו החמיר עד כדי כך שהתאבד.

אבל לגופו של עניין, בכל מקרה ומקרה יש להוכיח באמצעות ראיות ונסיבות המקרה כי אותה מחלה התפרצה על רקע אותה תאונה ולא תמיד הדבר קל, שכן מדובר בעניין רפואי אותו יש להוכיח באמצעות הרפואה ולא כל המומחים רואים עין ובעין את אותן טענות. לאור האמור, ומאחר ומדובר במקרים מסובכים, אנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי של עו"ד המתמחים בסוגיות אלו.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין נזיקין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות בתביעות ביטוח מול חברות הביטוח. משרד עו"ד רונן ברק ושות'.

24.4.2013

תאונת דרכים ללא ביטוח חובה

תאונת דרכים ללא ביטוח חובה

האם מי שנהג ברכב ללא ביטוח או ללא רישיון נהיגה יכול להיות זכאי לפיצויים

מה קורה אם הנפגע בתאונת דרכים הוא הנהג ו/או הבעלים של הרכב ולרכב אין ביטוח?

מי שנהג ברכב שאין עליו ביטוח והוא בעצמו לא ביטח את הרכב, אינו זכאי לפיצוי על פי החוק. היה והנהג קיבל את הרכב מצד ג' -לדוגמא מעביד, ולא ידע שאין ביטוח ולא סביר היה שיידע שאין ביטוח, זכאי לפיצוי מקרנית.

במקרה זה חשוב לציין כי נוסע ברכב, גם אם ידע שאין ביטוח, עדיין זכאי לפיצוי מקרנית, אלא אם הרכב נלקח ללא רשות והנוסע ידע מכך.

כמו כן, היה והתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של נהג אחר, יכול הנהג של הרכב הלא מבוטח, לתבוע את נהג צד ג', לפי פקודת הנזיקין, ואז יהיה עליו להוכיח, כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של נהג צד ג'.

תאונת דרכים ללא ביטוח חובהבמקרה זה יוצא מצב אבסורדי שכן מחד אדם לא ביטח את הרכב בביטוח חובה, עבר על פקודת התעבורה ועדיין יהיה זכאי לפיצויים על פי פקודת הנזיקין ששם הפיצויים גבוהים הרבה יותר מהפיצויים שניתנים לנפגעי תאונות דרכים שמקבלים פיצוי במסגרת החוק, שכן זהו חוק סוציאלי שמפצה את כולם ללא צורך בהוכחת אשמה מחד ואולם מאידך אין שאלה של אשמה וכולם מקבלים פיצויים. (למשך הפיצוי בגין כאב וסבל אינו מוגבל במקרים של תביעות על פי פקודת הנזיקין מול פיצוי בגין כאב וסבל לפי חוק הפיצויים שם כל אחוז נכות שווה כ-1,700 ₪. בנוסף אין עניין של שילוש השכר הממוצע במשק בעוד שבתביעות על פי החוק יש תקרת שכר).

יחד עם זאת, אין אנו ממליצים לנהוג ללא ביטוח חובה בתוקף שכן מעבר לעובדה שמדובר בעבירה על החוק, אם תפגע בהולך רגל או שנוסע שיסע עמך ברכב יפגע, אתה עשוי לשלם לאותו נפגע פיצויים לכל חייך. כמו כן בתאונה עצמית שלא נגרמה ברשלנותו של אף אחד אחר, אתה אינך זכאי לתבוע אף אחד.

מה קורה אם אין רישיון נהיגה בתוקף?

סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו אינו זכאי לפיצוי לפי החוק למעט אם מדובר במקרה של אי תשלום אגרה. בתי המשפט נוטים לפרש את סעיף 7(3) כך שיחול על מקרים שבהם היעדר הרישיון נובע מעניין מהותי, בעוד שהיעדר רישיון מטעמים טכניים כגון אי תשלום אגרה, לא ישלול במרבית המקרים את הזכאות לפיצויים, ובלבד שמדובר בתקופה של עד 12 חודשים, שכן לאחר תקופה זה, פוקע תוקף רישיון הנהיגה ואז יש להוציא רישיון מחדש.

האם ישנה זכאות לתביעה אחרת, במקרה של תאונת דרכים ולא על פי החוק?

סעיף 8 לחוק קובע שמי שיש לו עילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינו יכול לתבוע את נזקיו על פי חוק אחר. כלומר, היה ונפגע בתאונת דרכים, נפגע כתוצאה מרשלנות של צד ג', הוא אינו יכול לבחור לתבוע את צד ג' ולא את ביטוח החובה שלו.

כך גם במקרה של רשלנות רפואית שנגרמה כתוצאה מתאונת דרכים. כלומר, אדם הגיע לבית חולים כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים. בבית החולים, בוצעה כלפיו רשלנות רפואית והוא נפגע קשות. לא ניתן להפריד בין הנזקים ולתבוע את בית החולים על רשלנות. ניתן לתבוע את חברת הביטוח בלבד.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי אם יש לנפגע ביטוחים אישיים שרכש לעצמו, הוא יוכל לתובע תגמולים מהביטוחים האישיים שרכש או נרכשו על ידי מעבידו. לדוגמא: ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ותאונות אישיות.


 

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עורכת דין תאונות דרכים המתמחה בייצוג נפגעי תאונות וניהול תביעות ביטוח נגד חברות הביטוח. צפו בעו"ד ליאנה חזין רביב בתוכנית הטלויזיה שאלה משפטית.

צפו ברשימת פסקי דין נבחרים בתחום הנזיקין ותאונות הדרכים ובסכומי הפיצויים הגבוהים אשר הישגנו עבור לקוחותינו.

משרד עו"ד רונן ברק ושות'

24.1.2013