נכנסים לכושר לא בטוח שזה בריא

בימים אלו כאשר הספורט הפך לחלק בלתי נפרד מחיי ישראלים רבים, יש מספר סוגיות שכדאי להתייחס אליהן, הכרוכות בסכנות הנלוות לכושר בחדרי כושר, במתקני כושר הפזורים בפארקים ובמקומות המיועדים לכושר כמו למשל שבילי אופניים. מאמר זה יעסוק באותן סכנות, מה ניתן לעשות בכדי למנוע תאונות כאלו, את מי תובעים ושל מי האחריות על תאונות מסוג זה וגם על קצה המזל- אחריות של מדריכי כושר.

תאונות בחדר כושר:

כאמור, בימים אלו כאשר ספורט הפלך לחלק בלתי נפרד מחיי ישראלים רבים, חדרי כושר רבים נפתחים ברחבי הארץ ובד בבד גם נפתחים מרכזים רבים של התעמלות ייעודית כגון יוגה, פילאטיס, לחימה משולבת וכדומה. כמובן שיחד עם התופעה הברוכה והבריאה עלולות לצוץ גם תאונות אשר יכולות להתרחש כתוצאה מפציעה על מכשיר כושר, החלקה כתוצאה מרטיבות שהושארה ליד בריכה או ג'קוזי, ביצוע תרגילים לא נכונים ואימון על ידי מדריכים שאינם מקצועיים ומיומנים בכך. נשאלת השאלה, מה עושים? את מי תובעים? והאם לחדר הכושר יש אחריות לשלומם של המתאמנים? כמו כן האם ישנה חשיבות האם מדובר במתעמל מיומן /ותיק או מתעמל חדש?

גם אם נפצעתם בחדר הכושר, לא בטוח שבית המשפט יקבע שחדר הכושר אחראי לתאונה. יש להוכיח כבכל מקרה נזיקי אחר, שחדר הכושר התרשל והתרשלותו היא שגרמה לתאונה. בכדי להסביר קביעה זו, נציע שתי דוגמאות: אדם יוצא מהבריכה או מג'קוזי רטוב, ומחליק על הרצפה הרטובה ממילא. לא בטוח שיש כאן רשלנות או שהרשלנות התורמת של אותו מתרחץ הינה בשיעור של 100%, שכן יש להיזהר ביציאה מבריכה רטובים. לעומת זאת, כאשר מתעמל בחדר כושר מחליק מרטיבות שאינה אמורה להיות במקום בו החליק, בהחלט עשויה לקום חבות לבעלים של חדר הכושר.

שונה המצב במקרה של פציעה ממתקן שאינו תקין או פציעה כתוצאה מביצוע תרגיל לא נכון ללא קבלת הסבר והדרכה של מאמן מקצועי. בוודאי שהאחריות של בעלי חדר הכושר גוברת כאשר מדובר במתאמן חדש שאינו מיומן.

במקרה שאירע בתיק אזרחי 2797/06 קאן מינה נגד סטייל מכון בריאות וכושר, דובר באישה אשר הגיעה לחדר כושר לאחר ניתוח ובהמלצה של המנתח לחזור לפעילות בהדרגה. כאשר הגיע למכון נפגשה עם מנהלו והציגו לו את המסמכים הרפואיים שלה. באימון השלישי שלה, היא ביקשה לעלות להליכון, אז הוא האיץ במפתיע והיא נפלה ממנו. בית המשפט דחה את הטענה כי המכון לא רכש הליכונים בעלי מפסק אוטומטי או שרוך ביטחון אבל קבע כי המכון התרשל בכך שאיש מצוות המדריכים לא היה לידה ולא פיקח עליה וזאת בשל מגבלותיה ומצבה המיוחד. בית המשפט קבע כי היה מקום להעמיד מדריך לידה לפחות לפרק זמן קצר בשביל להתרשם מיכולתה ופסק לה 100,000 ₪.

במקרה אחר בו טיפלנו, אישה הגיעה לשיעור ספינינג ובשיעור הראשון לא קיבלה הדרכה נכונה לביצוע האימון שהינו אימון קשה אשר מצריך שליטה באופניים, ביצוע התרגילים בצורה מדויקת וכושר גופני ועפה מהאופניים. כתוצאה מכך שברה מספר חוליות בגב. במקרה זו קיבלה פיצויים בפשרה כאשר הטענה היתה שהמדריכה התרשלה בכך שלא פיקחה עליה כראוי ולא הדריכה אותה כיצד יש לבצע את האימון בצורה בטוחה.

סוגיית הדרישה לאישור רפואי:

ידוע כי אחרת הדרישות המתבקשות בטרם מתעמל נרשם לחדר כושר הינה שימציא אישור רפואי שמאשר לו להתעמל. נשאלת השאלה האם מכון כושר אשר לא מבקש אישור רפואי וכתוצאה מכך מתעמל נפגע, יישא באחריות לנזקיו?

במקרה שנדון בתיק אזרחי 10171/00 ד"ר קרימנשסקי בן ציון נ' קאנטרי קלאב כפר סבא ואח', דובר במתעמל, רופא במקצועו, שטען שבשעה שהתאמן במכשיר המיועד לריצה ולהליכה, לקה באוטם שריר הלב. התובע טען שחדר כושר התרשל בכך שלא ביקש ממנו אישור רפואי המאשר לו להתעמל, אישר לו להתעמל ללא אישור ובשל כך אירע לו אוטם שריר הלב. בית המשפט קבע שאכן התובע לא התבקש להביא אישור וברור שחדר הכושר התרשל בכך שלא ביקש ממנו להביא אישור וגם הטענה שהתובע היה מתעמל ותיק שהתעמל בחדר הכושר עוד טרם החוק שקבע שיש להמציא אישור רפואי -נדחתה ועדיין קבע שיש לדחות את התביעה מאחר ולא מצא קשר סיבתי בין האירוע ובין העובדה שהמתעמל לא נדרש להמציא אישור רפואי.

ומה אם נפצענו כתוצאה מהתקלות בחפץ אשר הותקן שלא במקומו?

תאונות בחדרי כושר יכולות להתרחש גם מסיבות שאינן קשורות בשימוש במיתקנים. בתביעה שהוגשה נגד חדר כושר ותיק, טענה התובעת שנתקלה בסטנד טלויזיה שלא היתה עליו טלויזיה ונפצעה בראשה. התובעת דרשה פיצויים על אובדן עדשות המגע שלה שאבדו ופיצוי בגין עגמת נפש. בית המשפט קבע שתאונות מסוג זה, אינן צריכות להתרחש במכון כושר ובכל מקום אחר וקבעה כי מכון הכושר התרשל כלפיה וחב בנזקיה.

לסיכום, בכדי להצליח בתביעה נגד חדר כושר יש להוכיח שלמכון יש חובת זהירות כלפי המתעמל, חובה הזהירות הופרה, ולנזק שנגרם יש קשר סיבתי עם ההתרשלות הנטענת.

תאונות עקב התרשלות של מדריך כושר:

מדריך כושר צריך להיות מיומן ומקצועי כשהוא מאמן מתעמלים. במידה ותתרחש תאונה עקב התרשלותו של המדריך (פציעה גופנית עקב אימון לקוי או ביצוע תנועה לא נכונה) הוא עשוי להיות חשוף לתביעה אישית כנגדו ולכן רצוי שירכוש פוליסת ביטוח המכסה במקרה של רשלנות מקצועית. לא זאת בלבד, אלא שאם הוא מדריך אדם במקום ציבורי, עליו לשים לב שהמקום בטיחותי ומתאים לפעילות. במקרה בו טיפלנו, קשיש השתתף בסדנת הליכה במלון באילת. המדריכה לקחה את הקבוצה לטיילת וביצעה איתם תרגילים במהלכם התבקשו ללכת לאחור וקדימה. בעת שהקשיש הלך לאחור הוא נתקל באדנית היתה בטיילת, נפל ושבר את ידו. המדריכה וחברת הביטוח שלה שילמו לו פיצוי במסגרת פשרה שהושגה.

תאונות במתקני כושר בפארקים:

בשנים האחרונות אנו עדים לכך שמועצות מקומיות ועיריות רבות התקינו בפארקים ברחבי הארץ מתקני כושר לרווחת התושבים. מתקנים אלו, אינם מיועדים לילדים אלא למבוגרים, אבל לצערנו ילדים רבים הם שמתפתים לעלות על המתקנים הללו וכתוצאה מכך להיפצע.

על פי החוק, כל הרשות לנקוט במספר פעולות חשובות שיש בהן כדי למנוע תאונות או לפחות לצמצמם.

ראשית, יש להתקין שילוט אשר מבהיר כי השימוש במתקנים מותר מגיל 14 ומעלה. על השילוט להיות גדול וברור בכדי שכל הציבור יוכל לקרוא אותו ולשים לב לאזהרה ביחס לשימוש במתקנים. כמו כן יש לפרט את הוראות השימוש במתקן הספורט, על מנת שכל הציבור שמגיע לפארק ורוצה לעשות שימוש במתקנים יוכל לראותו. את השלטים יש להציב במספר מקומות על מנת שכולם יוכלו לראות אותו.

הבעיה היא שהרשות אינה יכול להציב שומר בכניסה שתפקידו למיין את הבאים לפארק ולכן אם ילד צעיר יותר נפגע כתוצאה משימוש לא נכון במתקן, אנו סבורים כי הרשות המקומית עשויה לשאת באחריות לנזקיו.

בעיה נוספת שעשויה לצוץ משימוש במתקנים אלו, הינה שאלת הכושר הגופני. כאשר מתעמל פונה לחדר כושר, התנאי העיקרי לקבלתו לחדר הכושר, הוא הצגה של אישור רפואי לכך שהוא יכול להתעמל. במתקנים הפזורים בפארקים, אין וועדת קבלה וכל אחד יכול לעלות על מתקן גם כשהוא אינו מיומן לכך וגם כאשר כושרו הגופני אינו מאפשר לו לעשות שימוש במתקן. אז נשאלת השאלה, מי יישא באחריות לנזק שנגרם לו. כאמור כאשר מדובר במשתמש מבוגר או מיומן, יראו אותו כאחראי על עצמו ועל גופו. על העירייה לציין בשלטים שהשימוש במתקנים הינם באחריות המשתמש ואולם מה קורה כשר מדובר במשתמש צעיר שאינו יודע לקרוא? או ילד שאינו יכול לשלוט בפיתוי ועולה למתקן למרות שכושרו הגופני אינו מאפשר לו לעשות כן?

אנו סבורים כי אחריותה של הרשות המקומית תהיה גבוהה במקרה של ילדים שעשויים להיפצע ואולם גם ההורים עשויים להיות אחראיים לתאונה בה יהיה מעורב ילדם. על ההורה שמבקר עם ילדו בפארק, למנוע מילדו לעלות למתקן אם גילו או מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לעשות שימוש במתקן ובכל מקרה עליו להשגיח על ילדו כאשר הוא עושה שימוש במתקן. השגחה מספיקה של הורה או מניעה לעלות למתקן עשויה למנוע התרחשות התאונה ולכן יש להטיל אחריות גם על ההורה.

בכל מקרה על העירייה החובה להציב מתקנים בטוחים ותקניים בכדי שהמוזמנים לפארקים יכלו לעשות שימוש בטוח במתקנים. ברור שאם משתמש יפצע כתוצאה ממתקן שאינו תקני הוא יוכל לתבוע את הרשות על נזקיו.

ומה עושים במקרה של תאונה?

1. לצלם את המפגע
2. לרשום שמות עדים לתאונה
3. לגשת לטיפול רפואי בהקדם האפשרי לתאר בפני הגורם הרפואי את סיבת הנפילה המדויקת וזאת בכדי שתהיה ראיה מחזקת לתאונה במיוחד כאשר אין עדים
4. לפנות לייעוץ משפטי, חייגו 03-7515656  או לחצו כאן

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עורך דין נזיקין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות ונזקי גוף בתביעות ביטוח מול חברות הביטוח. משרד עו"ד רונן ברק ושות'.

18.11.2012