מאמרים משפטיים בנושא תביעות נזיקין מחברות הביטוח שלאחר נזקי רכוש ונזקי גוף, מחלקת הנזיקין במשרד עו"ד רונן ברק ושות' מתמחה בניהול תביעות ביטוח בנושאי נזקי גוף ורכוש, תאונות דרכים עם התמחות מיוחדת בתחום תאונות אופנוע ורכב דו גלגלי, לייעוץ משפטי צרו קשר

החזקת כלב – לא מה שחשבתם

חיי כלב – החזקת כלבים בישראל

טור על התייחסות החוק לנושא החזקת כלבים במודיעינט – הפורטל של מודיעין והסביבה.

בעקבות פרסומים בנושא תקיפות של ילדים ועוברי אורח על ידי כלבים אשר הסתובבו ללא רצועה, עודד וינר, תושב העיר מודיעין המתמחה באילוף כלבים פירסם טור מיוחד על התייחסות החוק לנושא, ואילו כלים יש לבעלי הכלבים להתמודד עם חוקים ותקנות אלו.
בתי המשפט בארץ פוסקים פיצויים כבדים לניזוקים אשר נפגעו על ידי כלבים. בכתבה יש סקירה של זכויות וחובות של בעלי כלבים בארץ, הגדרות החוק של כלבים מסוכנים, ופירוט פעולות שחשוב לנקוט במידה ומחזיקים כלב בבית. הכתבה נכתבה בעזרתה האדיבה של עו"ד ליאנה חזין רביב ממשרד עורכי הדין רונן ברק ושו"ת.

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא בפורטל מודיעינט.

מחזיקים כלב?
מומלץ לקרוא את המאמר החזקת כלב – לא מה שחשבתם מאת עו"ד ליאנה חזין רביב


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, ממשרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין נזיקין

21.12.2015

הקייטנה בוטלה - יחייבו אותי בתשלום מלא? שאלות ותשובות משפטיות בעקבות מבצע צוק איתן

שאלות ותשובות בנושאי נזיקין בעקבות מבצע צוק איתן

שאלות ותשובות משפטיות שפורסמו במדור ממון בידיעות אחרונות בתאריך 9 ליולי 2014 על ידי ליטל דוברוביצקי, דני שדה, תלם יהב ורועי ברגמן. התשובות המשפטיות בסיוע עורכת הדין ליאנה חזין רביב ממשרד עורכי הדין רונן ברק ושות' המתמחה בדיני נזיקין ועו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית.

הקייטנה בוטלה האם יחייבו אותי בתשלום מלא?

אנחנט מתחתנים. שילמנו דמי קדימה לבעל האולם, אבל אי אפשר לקיים את החתונה בגלל המצב. האם מגיע לנו החזר?
מצב הלחימה עלול לגרום לכך שבעלי שמחה ירצו לבטל אירוע, אם מתוך פחד וחשש מהפצצות, חשש מאי הגעת אורחים או בשל הנחיות פיקוד העורף, ולפיהן יש למנוע התקהלות של יותר מ-100 אנדשים. מצד שני פרנסתם של בעלי אולם השמחות עלולה להיפגע. המחוקק הסדיר ביטול עסקה מטעמים של כח עליון. בעבר נקבע על ידי בית המשפט כי מצב לחימה הוא מצב ידוע בישראל ולכן לא יכול להוות כח עליון. אולם בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי יש לבחון בכל מקרה מה הייתה השפעת המקרה החריג על ביטול העסקה.

אדם שביטל ארוע עקב צו 8, למשל יכול לטעון כי ניתן לבטל את ההסכם בלי לשלם דמי ביטול. אם בית העסק לא יסכים לבטל את ההסכם ללא דמי ביטול ו או השבה של דמי הקדימה ניתן להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות להחזר דמי הביטול או דמי המקדמה. בכל מקרה אם ביטול האירוע נובע מהנחיות פיקוד העורף, בעלי האולמות מחוייבים להחזיר את כספי הצרכנים.

הזמנו ירח דבש באשקלון. האם אפשר לבטל מבלי להפסיד כסף?

אם לא גוייסתם בצו 8, אינכם יכולים לטעון שזכותכם לבטל ולקבל את כספכם בחזרה. עם זאת , בתי עסק רבים וסוכני נסיעות מודעים למצב הבטחוני ובמצב של לחימה לא מתעקשים על דמי ביטול.

קניתי כרטיס למופע שבוטל בגלל איסור התקהלות. האם אראה את כספי בחזרה?

אם פיקוד העורף הוציא הנחייה על איסור התקהלות, תוכל לדרוש החזר כספי מלא על כרטיס המופע שבוטל.

התקלקל לי המקרר. יש לי אחריות אבל החברה מסרבת לשלוח טכנאי כי אני גר באזור קו עימות.

אם רשויות הבטחון הוציאו הנחיה ולפיה יש להימנע מתנועה ולהיות בקרבת שטחים מוגנים, לא ניתן חוזית לחייב את החברה לשלוח טכנאי תוך סיכון חיי אדם. עם זאת, אם מצב הלחימה נמשך, ראוי שהחברה תאפשר לצרכן להזמין טכנאי פרטי, והיא תפרע את התשלום לטכנאי.

אני תושב קו עימות ונרשמתי לחדר כושר. האם אני יכול להקפיא את המנוי?

לרוב בכל התקשרות עם חדר כושר יש אפשרות להקפיא את המנוי ומצב של לחימה מהווה עילה לבקשת הקפאה למנוי. מצב של לחימה לא מאפשר למכון לספק את השירות ולכן חובה עליו לאפשר להקפיא את המנוי או לזכות את הצרכן.

הבן שלי הולך לקייטנה פרטית, אבל בגלל המצב הקייטנה לא פועלת. האם צריך לשלם על כל החודש?

במצב הזה לא ראוי לבקש מההורים את התשלום עבור הקייטנה שלא הופעלה או הופעלה חלקית, ומצד שני בית העסק נפגע מביטול הקייטנה. במקרה שהגיע לבית המשפט נדון מקרה שבו גן נסגר עקב הנחיות פיקוד העורף והגננת תבעה את ההורים שביטלו את ההמחאות. בית המשפט קבע כי השירות לא ניתן, ולכן לא ראוי לגבות על כך את התמורה.

יש לי הלוואה שאמורה להיפרע היום והבנק סגור. מה עושים?

מומלץ לשלוח מכתב או פקס לבנק, ולבקש דחייה במועד רעון של ההמחאות או ההלוואות. גם אחרי שהירי ייפסק יידרשו מספר ימים עד שהמצב יחזור לחלוטין לקדמותו, ולכן כדאי לבקש דחייה במועד הפרעון גם אם המועד הוא ימים אחרי שתושג רגיעה.

שאלות ותשובות משפטיות בדיני נזיקין - מבצע צוק איתן

בני נוער גולשים בפייסבוק

בני נוער ועידן הפייסבוק –אחריות משפטית לאלימות, התעללות וחשיפה

בעידן בו אנו חיים, כאשר הנגישות למדיה, למחשוב, לאינטרנט ולטלפונים החכמים, מצויה בפני בני הנוער והילדים הצעירים כמעט בכל בית, אנחנו כהורים צריכים לדעת כי יחד עם היתרונות הרבים הקיימים משימוש במדיה התקשורתית הזמינה כל כך, ישנה גם סכנה גדולה אשר חבויה בה: מחד ילדינו חשופים לסכנות בעצמם ומאידך הם יכולים בקלות להפוך לגורמי הסכנות, וכל זאת כאשר מדובר בנוער נורמטיבי לחלוטין. בימים אלו אנו שמים לב לכותרות רבות של ילדים אשר התאבדו או ניסו להתאבד עקב הצקות של ילדים בפייסבוק (מקרה הילד בן 16 בארץ אשר התאבד לאחר הצקות בפייסבוק), נערה בת 14 מאיטליה אשר התאבדה עקב צילום סרט פוגעני שלה ופרסומו בפייסבוק), תלונות של ילדים ובני נוער אשר מצאו את עצמם במרכז תשומת הלב, תוך חשיפה לעיני כל בקבוצות לבני נוער בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות. בימים אלו, כאשר המדיה זמינה כל כך, על ההורים והמחנכים להיות מודעים לכך שישנה סכנה רבה לשימוש באותן רשתות חברויות וכל זאת מאחר ואין יותר פרטיות וכל המידע נגיש לכולם ולתמיד. אם קודם לכן, ניתן היה להציק לילד ברחבת בית הספר או בהפסקה, היום ילדים יכולים להיות במרכז תשומת הלב של כל החברים שלהם והחברים של החברים שלהם ושל ילדים שהם אינם מכירים כלל, מה שיכול להביא לתוצאות קשות ביותר (התאבדות, מצוקה נפשית קשה, פגיעה נפשית וכדומה).

אותם בני נוער אשר מפיצים מידע (כמו מידע פורנוגרפי) , מעלים סרטונים מבזים ופוגעניים,  מציקים ומתעללים בילדים אחרים על גבי דפי הרשת החברתית עשויים להיות חבים באחריות פלילית, על פי חוק איסור פרסום חומר פורנוגרפיה, החוק למניעת הטרדה מינית והחוק לאיסור לשון הרע ופגיעה בפרטיות וכן להיתבע אזרחית. בפני הנפגעים עומדות עילות משפטיות לתביעה אזרחית כנגד הפוגע בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות וכן בגין הטרדות מיניות, כאשר העובר על החוקים הללו, יכול להיות חב בפיצוי סטטוטורי –   פיצוי שמוענק לנפגע, ללא  כל דרישה להוכיח נזקים בגין אותן עוולות.  החוק לאיסור לשון הרע ופגיעה בפרטיות קובעים, כי במקרה בו הוטחו באדם האשמות והוצאה דיבתו רעה, הוא זכאי לפיצוי של עד 50,000 ₪, -פיצוי ללא הוכחת נזק (בלי כוונה לפגוע) וכאשר היתה  כוונה לפגוע הוא זכאי  לכפל הפיצוי – 100,000 ₪. בהתאם לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית מיום 31.7.2013, נקבע פיצוי בסך של 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק. כיום ישנה הצעת חוק אשר עומדת על שולחן הכנסת הנוגעת לתיקון סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית. במסגרת התיקון מוצע להוסיף לרשימת ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית, גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם או עריכה או שילוב של תצלומים, סרטים או הקלטות, שלא בהסכמתו, המתמקדים במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו. בדברי ההסבר להצעת החוק, מוסבר כי כיום בעידן הטכנולוגי, כאשר הולכת ומתפתחת  התופעה של פרסום תמונות או סרטים או צילומים בעל אופי מיני, שלא בהסכמת המצולמים, מקרים אלו נתפסים, על פי רוב, כפגיעה בפרטיות בלבד, אולם ככלל, מן הראוי להתייחס למעשים אלו גם כאל פגיעה מינית.

בעניין זה נשאלת השאלה, הרי הפוגעים בדר"כ ילדים –קטינים בעצמם, הם אינם בעלי כיס עמוק ולפיכך נשאלת השאלה האם ניתן לתבוע את ההורים שלהם כאפוטרופוסים שלהם?  בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרופסות- על ההורים חובה לדאוג לצרכים, לחינוך, ללימודים, להכשרה וכולי של ילדיהם. יחד עם זאת, המחוקק נמנע מלהטיל אחריות גורפת או  שילוחית, של ההורים על מעשי הילדים ולכן ברבות השנים נתקל בית המשפט בקשיים להטיל אחריות על הורים לפצות את הנפגעים על מעשי ילדים. בכדי להוכיח אחריות של ההורים יש להוכיח כי ההורים לא עמדו בסטנדרט "ההורה הסביר" בכדי להטיל אחריות עליהם. למשל, במקרה שבו טיפלנו בעבר, תבענו בתביעה אזרחית מספר ילדים אשר אנסו באונס קבוצתי ילדה מהשכונה שלהם. מאחר והילדים היו קטינים תבענו גם את הוריהם. במקרה אחד לפחות טענו כלפי אחד ההורים כי ידע לפחות באחד המקרים על הנעשה בחדר או שלפחות היה עליו להבין שמשהו קורה בחדר והוא לא נקט כל פעולה בכדי למנוע את הדבר. בפסק דין צמח כהן נגד מרום ניר, נקבע כי על הורים להשגיח כי ילדיהם לא יזיקו. להורים ישנה אחריות לפקח, להדריך ולחנך את הילד ויש לדרוש מהם לעמוד בסטנדרט ראוי של השגחה ופיקוח. הבעיה היא שהורים אינם מודעים להתנהגות הילדים שלהם, אין להם מושג מהם התכנים אליהם נחשפים הילדים ולאיזו אכזריות הם מסוגלים להגיע. על ההורים לשבת עם הילד, להסביר ולחנך אותו מה חוקי ומה אינו חוקי. על ההורה להסביר לילד שיש סנקציות פליליות ואזרחיות על שימוש בחומרים פורנוגרפיים, הפצה של חומרים כאלו, פרסום של תמונות חושפניות, סרטונים מעליבים ועל מילים מבזות ומשפילות כלפי החברים שלהם. ככל שיש שימוש רב יותר במדיות רבות יותר (פייסבוק, אינסטגרם –שיתוף תמונות, וואטסאפ, טוויטר ועוד) כך יש להסביר היטב על "הסכנות" הטמונות בשימוש באותה טכנולוגיה. מפעם לפעם גם "לבלוש" אחרי הילדים ואף לבקש שיצורפו כחברים שלהם.

במאמר מוסגר יובהר כי לעיתים גם מורים של תלמידים יכולים להיות חבים בחבות לפיצוי בגין מעשי התלמידים, שכן גם ממורים נדרש סטנדרט גבוה של פיקוח והדרכה על התלמידים. הממשלה ומשרד החינוך צריכים גם הם לפעול להגנה על ילדים ובני נוער המשתמשים ברשתות החברתיות ובאינטרנט על ידי הסברה.

נשאלת השאלה האם לבעלי האתרים או הרשתות לדוגמא פייסבוק ישנה אחריות כלפי הניזוק ? היום, אם פונים לספק האינטרנט ו/או לרשת החברתית בתלונה על חומר פוגעני, הם מחויבים להסירו. היום פייסבוק עושה מאמצים רבים להיות מהירה בתגובתה. יש כתובת של פייסבוק באירלנד, אליה יכולה המדינה לפנות ולהודיע כי יש חומר פלילי ואז היא מסירה במהירות. גם אנשים פרטיים יכולים לדווח על "אביוז" ואז פייסבוק תסיר את החומר אבל זה הליך איטי. בכל מקרה בעניין זה ברגע שפייסבוק מסירה את החומר הפוגע –היא מסירה אחריות מעצמה ואולם אנו סבורים כי היא יכולה לעשות יותר. כיום ניתן לנטר את הרשת, לחפש חומר פוגעני ולהסירו. כפי שפייסבוק יודעת להסיר "ספאם" ויוטיוב מזהה חומר פרונוגרפי או אלים ולא מאפשרת להעלות את התוכן, כך הרשתות החברתיות ופסייבוק יכולות לנטר את החומרים ולא לאפשר להם לעלות לרשת. יש להטיל אחריות על הרשתות החברתיות והאתרים, מה שיביא בהכרח להפעלת מנגנוני הגנה שמטרתם הגנה על קטינים ומניעת הפגיעה בהם. יחד עם זאת ברור שזה אינו מספיק שכן ברגע שהילדים יתקלו ב-"חומות מגן" מצד האתרים הם יעברו לזירות אחרות כגון הודעות בוואטסאפ.

הבעיה העיקרית היא שמחד אין מספיק חינוך (של בתי הספר, משרד החינוך וההורים) ומצד שני אין מספיק אכיפה והעמדות לדין. פעמים רבות המשטרה שולחת את המתלוננים לפנות להליך האזרחי שכן אין לה מספיק משאבים להתעסק עם זה ולפיכך אנו מציעים להעלות את הנושא למודעות של משרד החינוך, שיפעל לחינוך התלמידים והמורים, ללמד את הילדים מהי המשמעות של הפתיחות הטכנולוגית ומהן הסנקציות הקיימות בחוק כנגד אותם "עבריינים", לשבת עמם ולהסביר להם דרך העולם שלהם מהי ההשפעה ההרסנית בביצוע מעשי בריונות ופגיעה מקוונת באינטרנט ולהראות להם מקרים מהארץ והעולם של ילדים ששמו קץ לחייהם עקב הצקות של ילדים אחרים ברשתות החברתיות.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עו"ד נזיקין ממשרד עו"ד רונן ברק 15.8.2013

 

הקשר שבין תאונות והתפרצות של מחלות

הקשר שבין תאונות והתפרצות של מחלות

ידוע ומוכר כי אנשים אשר מעורבים בתאונות סובלים מפגיעות פיזיות שונות לרבות פגיעות אורתופדיות, פגיעות ראש, פגיעות פנימיות וכדומה. גם פגיעות נפשיות המתפתחות על רקע תאונות מוכרות אף הן. יחד עם זאת ישנו תחום נוסף פחות מוכר, הנוגע להתפרצות של מחלות על רקע תאונות.

במסגרת תחום זה ניתן למנות, מספר סוגי נפגעים:

  1. מחלות מקצוע. אדם אשר יכול ללקות במחלה עקב חשיפה לתנאי עבודה "מזיקים" במסגרת עבודתו. לדוגמא, נזקי שמיעה עקב חשיפה לרעש, מחלות כגון סרטן עור או סרטן ריאות כתוצאה מחשיפה לחומרים מסרטנים, תסמונת תעלה קרפלית עקב הקלדה מרובה וכדומה. בחוק המוסד לביטוח לאומי ישנה רשימה סגורה של מחלות מקצוע אשר נכנסות להגדרה. על הנפגע להוכיח כי החשיפה לתנאי העבודה המזיקים היא שגרמה לאותה מחלה להתפרץ.
  2. מיקרו טראומה. מחלה שמתפתחת באופן הדרגתי. לדוגמא אנשים אשר עובדים עם מכשירים אשר גורמים כל פעם לפגיעה קטנה אשר מביאה בסופו של יום לפגיעה גדולה. כגון עבודה עם מסור כביש אשר גורמת לרטט של הכתפיים ועשויה להביא בסופו של דבר לקרע בגידי הכתף.
  3. הסוג השלישי של הנפגעים והוא נושא מאמר זה, הינם נפגעים אשר היו מעורבים בתאונה כלשהי (תאונת דרכים, תאונת עבודה או אירוע בעבודה) ואשר כתוצאה מאותו אירוע התפרצה אצלם מחלה כלשהי (כגון סכרת, דום לב, אירוע מוחי, טרשת נפוצה וכדומה). כאשר מדובר בנפגעי עבודה שנפגעו בתאונה שאינה תאונת דרכים, עליהם להוכיח שני תנאים במצטבר: האחד, שהאירוע היה אירוע חריג וחד פעמי והשני הוא שיש קשר סיבתי בין הלחץ בו היה נתון הנפגע ובין המחלה שהתפרצה. הכוונה במקרה זה היא למקרים שבהם אין מדובר בתאונה במובן הקלאסי של המילה, אלא באירוע כלשהו.

במספר מקרים בהם טיפלתי הצלחנו להוכיח פעמים רבות כי מחלות אשר נגרמו לנפגעים כתוצאה מאירוע מלחיץ שארע להם בעבודהלדוגמא עובדת אשר סבלה מהתעללות מילולית (במקרה ספציפי ) מצד עובד במקום עבודתה סבלה מאירוע מוחי אשר נקשר לעבודה. עובד אשר עמד בפני החלפת תפקיד בעבודה ונקלע לוויכוח עם לקוח, סבל מלחץ גדול בגינו סבל באותו היום מאירוע לבבי, הוכר כנפגע בעבודה למרות שהתקיימו בו גורמי סיכון כגון כולסטרול ויתר לחץ דם.

בעניין זה, יובהר כי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין הכרה באירוע מוחי כבתאונת עבודה דומות לאלה שבאוטם שריר הלב. בהתאם לכך, על מנת שיוכר האירוע המוחי, כמו בתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של התובע. אירוע חריג יכול שייחשב כדחק נפשי בלתי רגיל, או מאמץ גופני יוצא דופן. יוצא מכאן, כי על התובע להוכיח דחק נפשי בלתי רגיל לו היה חשוף בעבודתו, עובר או בסמוך להתרחשותו של אירוע מוחי, ובהשוואה עם הדחק הנפשי ו/או המאמץ הרגיל בעבודתו היום יומית (דב"ע מו/ 139- 0 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315; עב"ל 465/97 זאב און נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).הבחינה תעשה באופן סובייקטיבי, היינו, מנקודת מבטו של התובע, ולא באופן אובייקטיבי (דב"ע נו/11- 0 נורית חזאם נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 75).

כמו כן, נפסק כי אין צורך בהוכחה גורפת לעצם קיומו של אירוע חריג, אלא די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג. כך למשל, סמיכות הזמנים בין אירוע מסוים בעבודה לו טוען התובע הכרה לקרות האירוע המוחי יכול שתהווה ראשית ראיה לקיומו שלאירוע חריג (עב"ל 1285/04 בן ציון בנרויה נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)).

במקרה בו אנו מטפלים היום, הצלחנו להוכיח כי אדם אשר נפגע בשתי תאונות דרכים בעבודה, סבל מהתפרצות של מחלת טרשת נפוצה עקב התאונה השנייה וזאת לאחר שהיה מטופל נפשית על ידי פסיכיאטר לאחר התאונה הראשונה וסבל מפחד נוראי בתאונה השנייה כאשר סבר כי משאית עומדת להתנגש בו. המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לבית הדין האזורי לעבודה והערעור נדחה. בית הדין קבע כי החלטת הוועדה כי קיים קשר סיבתי בין התאונה השנייה ובין התפרצות מחלת טרשת הנפוצה, סבירה.

ישנם נפגעים, אשר אינם נפגעי עבודה, אשר היו מעורבים בתאונות כאשר לאחריהם התפרצה אצלם מחלה זו או אחרת. בשנים האחרונות אנו רואים כי בתי המשפט והמומחים הממונים על ידם, הולכים לקראת נפגעים ומוכנים להכיר במחלות שהתפרצו לאחר תאונות, כמחלות אשר נגרמו עקב תאונה. לדוגמא, במקרה אחר בו טיפלתי הצלחנו להוכיח כי סכרת יכולה להתפרץ כתוצאה מטראומה ובייחוד כאשר לא מתקיימים באותו נפגע גורמים תורשתיים. מדובר היה בחורה אשר היתה מעורבת בתאונת דרכים שנסיבותיה היו מפחידות מאוד עבורה, ולאחר התאונה התפרצה אצלה סכרת. במקרה אחר בו טיפלנו הוכחנו כי מחלת פיברומיאלגיה התפרצה אף היא כתוצאה מתאונת דרכים.

במקרה אחר בו טיפלנו, הצלחנו להוכיח כי פגיעה בתאונת דרכים הביאה להתאבדות של הנפגע. מדובר היה בבחור נפגע בשתי תאונות דרכים וסבל מנכות אורתופדית ונפשית קלה כתוצאה מהן. חמש שנים לאחר מכן, חלה התדרדרות במצבו הנפשי והוא התאבד בירייה.לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי אכן חלה התדרדרות במצבו הנפשי, כפי שבאה לידי ביטוי בתלונה אצל פסיכיאטר כשבועיים לפני התאבדותו ולפיכך נקבע כי מצבו החמיר עד כדי כך שהתאבד.

אבל לגופו של עניין, בכל מקרה ומקרה יש להוכיח באמצעות ראיות ונסיבות המקרה כי אותה מחלה התפרצה על רקע אותה תאונה ולא תמיד הדבר קל, שכן מדובר בעניין רפואי אותו יש להוכיח באמצעות הרפואה ולא כל המומחים רואים עין ובעין את אותן טענות. לאור האמור, ומאחר ומדובר במקרים מסובכים, אנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי של עו"ד המתמחים בסוגיות אלו.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביבמשרד עו"ד רונן ברק ושות'עורך דין נזיקין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות בתביעות ביטוח מול חברות הביטוח. משרד עו"ד רונן ברק ושות'.

24.4.2013

נכנסים לכושר - לא בטוח שזה בריא

נכנסים לכושר לא בטוח שזה בריא

בימים אלו כאשר הספורט הפך לחלק בלתי נפרד מחיי ישראלים רבים, יש מספר סוגיות שכדאי להתייחס אליהן, הכרוכות בסכנות הנלוות לכושר בחדרי כושר, במתקני כושר הפזורים בפארקים ובמקומות המיועדים לכושר כמו למשל שבילי אופניים. מאמר זה יעסוק באותן סכנות, מה ניתן לעשות בכדי למנוע תאונות כאלו, את מי תובעים ושל מי האחריות על תאונות מסוג זה וגם על קצה המזל- אחריות של מדריכי כושר.

תאונות בחדר כושר:

כאמור, בימים אלו כאשר ספורט הפלך לחלק בלתי נפרד מחיי ישראלים רבים, חדרי כושר רבים נפתחים ברחבי הארץ ובד בבד גם נפתחים מרכזים רבים של התעמלות ייעודית כגון יוגה, פילאטיס, לחימה משולבת וכדומה. כמובן שיחד עם התופעה הברוכה והבריאה עלולות לצוץ גם תאונות אשר יכולות להתרחש כתוצאה מפציעה על מכשיר כושר, החלקה כתוצאה מרטיבות שהושארה ליד בריכה או ג'קוזי, ביצוע תרגילים לא נכונים ואימון על ידי מדריכים שאינם מקצועיים ומיומנים בכך. נשאלת השאלה, מה עושים? את מי תובעים? והאם לחדר הכושר יש אחריות לשלומם של המתאמנים? כמו כן האם ישנה חשיבות האם מדובר במתעמל מיומן /ותיק או מתעמל חדש?

גם אם נפצעתם בחדר הכושר, לא בטוח שבית המשפט יקבע שחדר הכושר אחראי לתאונה. יש להוכיח כבכל מקרה נזיקי אחר, שחדר הכושר התרשל והתרשלותו היא שגרמה לתאונה. בכדי להסביר קביעה זו, נציע שתי דוגמאות: אדם יוצא מהבריכה או מג'קוזי רטוב, ומחליק על הרצפה הרטובה ממילא. לא בטוח שיש כאן רשלנות או שהרשלנות התורמת של אותו מתרחץ הינה בשיעור של 100%, שכן יש להיזהר ביציאה מבריכה רטובים. לעומת זאת, כאשר מתעמל בחדר כושר מחליק מרטיבות שאינה אמורה להיות במקום בו החליק, בהחלט עשויה לקום חבות לבעלים של חדר הכושר.

שונה המצב במקרה של פציעה ממתקן שאינו תקין או פציעה כתוצאה מביצוע תרגיל לא נכון ללא קבלת הסבר והדרכה של מאמן מקצועי. בוודאי שהאחריות של בעלי חדר הכושר גוברת כאשר מדובר במתאמן חדש שאינו מיומן.

במקרה שאירע בתיק אזרחי 2797/06 קאן מינה נגד סטייל מכון בריאות וכושר, דובר באישה אשר הגיעה לחדר כושר לאחר ניתוח ובהמלצה של המנתח לחזור לפעילות בהדרגה. כאשר הגיע למכון נפגשה עם מנהלו והציגו לו את המסמכים הרפואיים שלה. באימון השלישי שלה, היא ביקשה לעלות להליכון, אז הוא האיץ במפתיע והיא נפלה ממנו. בית המשפט דחה את הטענה כי המכון לא רכש הליכונים בעלי מפסק אוטומטי או שרוך ביטחון אבל קבע כי המכון התרשל בכך שאיש מצוות המדריכים לא היה לידה ולא פיקח עליה וזאת בשל מגבלותיה ומצבה המיוחד. בית המשפט קבע כי היה מקום להעמיד מדריך לידה לפחות לפרק זמן קצר בשביל להתרשם מיכולתה ופסק לה 100,000 ₪.

במקרה אחר בו טיפלנו, אישה הגיעה לשיעור ספינינג ובשיעור הראשון לא קיבלה הדרכה נכונה לביצוע האימון שהינו אימון קשה אשר מצריך שליטה באופניים, ביצוע התרגילים בצורה מדויקת וכושר גופני ועפה מהאופניים. כתוצאה מכך שברה מספר חוליות בגב. במקרה זו קיבלה פיצויים בפשרה כאשר הטענה היתה שהמדריכה התרשלה בכך שלא פיקחה עליה כראוי ולא הדריכה אותה כיצד יש לבצע את האימון בצורה בטוחה.

סוגיית הדרישה לאישור רפואי:

ידוע כי אחרת הדרישות המתבקשות בטרם מתעמל נרשם לחדר כושר הינה שימציא אישור רפואי שמאשר לו להתעמל. נשאלת השאלה האם מכון כושר אשר לא מבקש אישור רפואי וכתוצאה מכך מתעמל נפגע, יישא באחריות לנזקיו?

במקרה שנדון בתיק אזרחי 10171/00 ד"ר קרימנשסקי בן ציון נ' קאנטרי קלאב כפר סבא ואח', דובר במתעמל, רופא במקצועו, שטען שבשעה שהתאמן במכשיר המיועד לריצה ולהליכה, לקה באוטם שריר הלב. התובע טען שחדר כושר התרשל בכך שלא ביקש ממנו אישור רפואי המאשר לו להתעמל, אישר לו להתעמל ללא אישור ובשל כך אירע לו אוטם שריר הלב. בית המשפט קבע שאכן התובע לא התבקש להביא אישור וברור שחדר הכושר התרשל בכך שלא ביקש ממנו להביא אישור וגם הטענה שהתובע היה מתעמל ותיק שהתעמל בחדר הכושר עוד טרם החוק שקבע שיש להמציא אישור רפואי -נדחתה ועדיין קבע שיש לדחות את התביעה מאחר ולא מצא קשר סיבתי בין האירוע ובין העובדה שהמתעמל לא נדרש להמציא אישור רפואי.

ומה אם נפצענו כתוצאה מהתקלות בחפץ אשר הותקן שלא במקומו?

תאונות בחדרי כושר יכולות להתרחש גם מסיבות שאינן קשורות בשימוש במיתקנים. בתביעה שהוגשה נגד חדר כושר ותיק, טענה התובעת שנתקלה בסטנד טלויזיה שלא היתה עליו טלויזיה ונפצעה בראשה. התובעת דרשה פיצויים על אובדן עדשות המגע שלה שאבדו ופיצוי בגין עגמת נפש. בית המשפט קבע שתאונות מסוג זה, אינן צריכות להתרחש במכון כושר ובכל מקום אחר וקבעה כי מכון הכושר התרשל כלפיה וחב בנזקיה.

לסיכום, בכדי להצליח בתביעה נגד חדר כושר יש להוכיח שלמכון יש חובת זהירות כלפי המתעמל, חובה הזהירות הופרה, ולנזק שנגרם יש קשר סיבתי עם ההתרשלות הנטענת.

תאונות עקב התרשלות של מדריך כושר:

מדריך כושר צריך להיות מיומן ומקצועי כשהוא מאמן מתעמלים. במידה ותתרחש תאונה עקב התרשלותו של המדריך (פציעה גופנית עקב אימון לקוי או ביצוע תנועה לא נכונה) הוא עשוי להיות חשוף לתביעה אישית כנגדו ולכן רצוי שירכוש פוליסת ביטוח המכסה במקרה של רשלנות מקצועית. לא זאת בלבד, אלא שאם הוא מדריך אדם במקום ציבורי, עליו לשים לב שהמקום בטיחותי ומתאים לפעילות. במקרה בו טיפלנו, קשיש השתתף בסדנת הליכה במלון באילת. המדריכה לקחה את הקבוצה לטיילת וביצעה איתם תרגילים במהלכם התבקשו ללכת לאחור וקדימה. בעת שהקשיש הלך לאחור הוא נתקל באדנית היתה בטיילת, נפל ושבר את ידו. המדריכה וחברת הביטוח שלה שילמו לו פיצוי במסגרת פשרה שהושגה.

תאונות במתקני כושר בפארקים:

בשנים האחרונות אנו עדים לכך שמועצות מקומיות ועיריות רבות התקינו בפארקים ברחבי הארץ מתקני כושר לרווחת התושבים. מתקנים אלו, אינם מיועדים לילדים אלא למבוגרים, אבל לצערנו ילדים רבים הם שמתפתים לעלות על המתקנים הללו וכתוצאה מכך להיפצע.

על פי החוק, כל הרשות לנקוט במספר פעולות חשובות שיש בהן כדי למנוע תאונות או לפחות לצמצמם.

ראשית, יש להתקין שילוט אשר מבהיר כי השימוש במתקנים מותר מגיל 14 ומעלה. על השילוט להיות גדול וברור בכדי שכל הציבור יוכל לקרוא אותו ולשים לב לאזהרה ביחס לשימוש במתקנים. כמו כן יש לפרט את הוראות השימוש במתקן הספורט, על מנת שכל הציבור שמגיע לפארק ורוצה לעשות שימוש במתקנים יוכל לראותו. את השלטים יש להציב במספר מקומות על מנת שכולם יוכלו לראות אותו.

הבעיה היא שהרשות אינה יכול להציב שומר בכניסה שתפקידו למיין את הבאים לפארק ולכן אם ילד צעיר יותר נפגע כתוצאה משימוש לא נכון במתקן, אנו סבורים כי הרשות המקומית עשויה לשאת באחריות לנזקיו.

בעיה נוספת שעשויה לצוץ משימוש במתקנים אלו, הינה שאלת הכושר הגופני. כאשר מתעמל פונה לחדר כושר, התנאי העיקרי לקבלתו לחדר הכושר, הוא הצגה של אישור רפואי לכך שהוא יכול להתעמל. במתקנים הפזורים בפארקים, אין וועדת קבלה וכל אחד יכול לעלות על מתקן גם כשהוא אינו מיומן לכך וגם כאשר כושרו הגופני אינו מאפשר לו לעשות שימוש במתקן. אז נשאלת השאלה, מי יישא באחריות לנזק שנגרם לו. כאמור כאשר מדובר במשתמש מבוגר או מיומן, יראו אותו כאחראי על עצמו ועל גופו. על העירייה לציין בשלטים שהשימוש במתקנים הינם באחריות המשתמש ואולם מה קורה כשר מדובר במשתמש צעיר שאינו יודע לקרוא? או ילד שאינו יכול לשלוט בפיתוי ועולה למתקן למרות שכושרו הגופני אינו מאפשר לו לעשות כן?

אנו סבורים כי אחריותה של הרשות המקומית תהיה גבוהה במקרה של ילדים שעשויים להיפצע ואולם גם ההורים עשויים להיות אחראיים לתאונה בה יהיה מעורב ילדם. על ההורה שמבקר עם ילדו בפארק, למנוע מילדו לעלות למתקן אם גילו או מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לעשות שימוש במתקן ובכל מקרה עליו להשגיח על ילדו כאשר הוא עושה שימוש במתקן. השגחה מספיקה של הורה או מניעה לעלות למתקן עשויה למנוע התרחשות התאונה ולכן יש להטיל אחריות גם על ההורה.

בכל מקרה על העירייה החובה להציב מתקנים בטוחים ותקניים בכדי שהמוזמנים לפארקים יכלו לעשות שימוש בטוח במתקנים. ברור שאם משתמש יפצע כתוצאה ממתקן שאינו תקני הוא יוכל לתבוע את הרשות על נזקיו.

ומה עושים במקרה של תאונה?

  1. לצלם את המפגע
  2. לרשום שמות עדים לתאונה
  3. לגשת לטיפול רפואי בהקדם האפשרי לתאר בפני הגורם הרפואי את סיבת הנפילה המדויקת וזאת בכדי שתהיה ראיה מחזקת לתאונה במיוחד כאשר אין עדים
  4. לפנות לייעוץ משפטי, חייגו 03-7515656  או לחצו כאן

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עורך דין נזיקין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות ונזקי גוף בתביעות ביטוח מול חברות הביטוח. משרד עו"ד רונן ברק ושות'.

18.11.2012

פציעות בבית מי יפצה? - תביעות נזיקין

פציעות בבית מי יפצה?

סיכונים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, והם אורבים לנו בכל פינה וגם בבית. נשאלת השאלה מי מפצה אותנו במקרה של פציעה בבית (בתוכו או בחצריו). בעניין זה נשאלה השאלה, האם לבני הבית יש ממי לתבוע פיצויים והאם לאורחים קרואים או כאלה שאינם קרואים (משיגי גבול) המגיעים לביתנו יש ממי לתבוע פיצוי במקרה של תאונה.

תאונות בבית – לאנשי הבית- מי ישלם פיצויים?

אנשים סבורים, שאם נפצעו בתאונות בביתם הם אינם זכאים לפיצוי כלשהו. הנחה זו הינה הנחה מוטעית, מאחר וגם אנשים שנפצעו בביתם זכאים לקבל פיצויים מגורמים שונים ואין נפקא מינא אם רשלנותם היא שגרמה לתאונה ולפגיעה.

לדוגמא: אנשים אשר נפגעו בביתם יכולים להיות זכאים לפיצוי בגין דמי תאונה במוסד לביטוח לאומי ובענף נכות כללית.

דמי תאונה:

חוק ביטוח נפגעי תאונות מזכה בתשלום את מי שנפגע בתאונה, ועקב התאונה איבד את כושרו לתפקד. החוק חל על כל אדם, תושב ישראל, שמלאו לו 18 שנים ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה, לרבות עקרת בית שאינה מבוטחת בביטוח הלאומי. הקצבה לפי חוק זה משולמת לכל היותר בעד 90 יום של אבדן כושר התפקוד.יחד עם זאת, דמי התאונה לא ישולמו לנפגע אשר זכאי בעד אותה תקופה לתשלום בשל אבדן כושר העבודה או התפקוד מטעמי בריאות על פי חוק, כגון דמי מחלה, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים; או על פי הסכם קיבוצי; או על פי תקנון של קופת גמל של קרן ביטוח או של קרן פנסיה;או על פי חוזה עבודה, אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב עבודה – במקרה זה הזכאות תהיה ל"דמי פגיעה", לאדם שהתאונה אירעה לו בעת ששהה במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, למי שמשרת בצה"ל או למי שנמצא במאסר. הרעיון בבסיס תשלום דמי התאונה הינו כי אדם, אשר אין לו מקור הכנסה עקב התאונה יזכה לפיצוי כלשהו ולא יישאר ללא כל הכנסה.

על הנפגע בתאונה להיבדק בדיקה רפואית בתוך 72 שעות משעת התאונה. מי שלא נבדק בתוך פרק הזמן הזה, עלול לאבד את זכותו לדמי תאונה. כמו כן יש להגיש את התביעה בתוך 90 ימים מיום הפגיעה. שיעור דמי התאונה יהיו כשיעור דמי הפגיעה. 75% מהשכר הממוצע עובר לתאונה.

נכות כללית:

כל אדם מעל גיל 18 ועד גיל הפרישה, אשר סובלים מליקויים רפואיים שונים, זכאים להגיש תביעה לאגף נכות כללית, כעבור 90 ימי מאז אירעה לו התאונה או התגלתה המחלה.

מי זכאי לקצבה? וועדה רפואית קבעה לנכה נכות רפואית בשיעור של 60% או נכות רפואית של 40% כאשר בגין אחד הליקויים לפחות נקבעה נכות בשיעור של 25%. לעקרת בית נכות בשיעור 50%. כמו כן ובמצטבר נקבע כי הנכה איבד לפחות 50% מכושרו להשתכר. כמו כן ישנו מבחן הכנסה -כלומר, על מנת לזכות בקצבה צריך להראות כי הנכה אינו משתכר או משתכר שכר נמוך ב-25% מהשכר הממוצע במשק או ששכרו ירד ל-50% ומעלה.

יש לציין כי גובה הקצבה המירבי הינו כ-2,400 ₪ בתוספת תלויים למי שיש תלויים.

עד מתי מקבלים את הקצבה: כל עוד הנכה ממשיך לעמוד בתנאים הקבועים בחוק, ועד גיל הפרישה, אז מוחלף הקצבה לקצבת זקנה.

פוליסת ביטוח פרטית

כמובן שאם לאותו אדם יש פוליסת ביטוח פרטית (תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה) הוא זכאי לפיצוי על פי הפוליסה ותלמידים זכאים לפיצוי גם על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים, למרות שהתאונה התרחשה בבית ומחוץ לשעות הלימודים.

תאונה בבית ממכשיר פגום או כתוצאה מפעילות של בעל מקצוע

לעיתים בני הבית עשויים להיפגע ממכשיר שאינו תקין ואז ניתן לתבוע את יצרן המשכיר או היבואן על פי חוק האחריות למוצרים פגומים. לעיתים בני הבית עשויים להיפגע כתוצאה מרשלנות של בעל מקצוע כגון מזגן שהותקן בצורה לא בטיחותית ובעקבות כך נגרמה תאונה, צלון שהותקן בצורה רשלנית ונפל על ראשו של בעל הבית וכדומה. במקרים כאלו ניתן לתבוע את בעל המקצוע בגין רשלנותו.

תאונה בחדר מדרגות או חניון

לעיתים נגרמות תאונות בחדרי מדרגות או חניונים של בתים משותפים. במידה והתאונה אירעה כתוצאה מרשלנות או מחדל, ניתן לתבוע את וועד הבית או את הדייר שגרם למחדל. בעניין זה ניתן להזכיר את המקרה של הילד שנהרג כתוצאה מדלת שנפלה עליו והושארה בחדר המדרגות בבניין מגוריו על ידי דיירים. אז ניתן לתבוע את אותם דיירים.

תאונות בבית ופציעות של אורחים, משיגי גבול ועובדים

לעיתים אנו כבעלי הבית עשויים להיות חייבים ברשלנות ולשלם פיצויים לאנשים אשר נפגעו בביתנו. נשאלת השאלה מיהם אותם אנשים? מהם המקרים בהם נהיה חייבים בפיצויים ? ומה עלינו לעשות בכדי למזער את הנזק הכספי שעלול להיווצר לנו במידה ותאונה כזו התרחשה?

אנו כבעלי הבית עשויים להיות חייבים בפיצוי כלפי אנשים אשר נפגעו בביתנו, בין אם מדוברבאורחים, משיגי גבול או עובדים שלנו. בכל מקרה בכדי שאלו יוכלו לתבוע פיצויים הם צריכים להוכיח כי בעל הבית התרשל או שלא מנע מחדל כלשהו ועקב כך התרחשה תאונה.

בכדי להסביר בצורה הטובה ביותר את המקרים, בחרנו במספר דוגמאות:

במקרה של אורחיםבמקרה שנדון בבית המשפט (פרשת דהן), במהלך מסיבה בבית פרטי, בעל בית השליך נפט לגריל ממיכל שהתפוצץ על התובע ובית המשפט חייב את בעל הבית לפצות את התובע על נזקיו וכך חויבה גם חברת הביטוח שלו.

במקרה שבו טיפלנו, סבתא אשר שמרה על נכדיה נפגעה בעת שיצאה לחצר הבית עקב נביחות כלב ונתקלה במרצפות שבורות בחצר הבית, זכתה לקבל פיצויים מחברת הביטוח שביטחה את הבית של בתה.

במקרה של עובדים:

בעלי בית אשר מעסיקים עוזרות או מנהלות משק בית, צריכים לדעת שאם העובדת תפצע בביתם כתוצאה מרשלנותם או מחדל שלא נמנע על ידם, עשויה לתבוע אותם על מלוא נזקיה. נכון שבעל הבית יקטין את נזקיו אם דיווח עליה לביטוח לאומי ושילם בעבורה אבל ברוב המקרים, הכספים המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת דמי פגיעה וגמלאות נכות, אינם מספיקים בכדי לכסות את מלוא הנזק, בייחוד אם נותרה לה נכות.

בעניין זה חשוב לציין כי על המעסיק החובה לדווח על עובדי משק בית למוסד לביטוח לאומי ואם העובדת אינה רוצה (כנהוג בתחום זה), כדאי לשקול שלא להעסיקה שכן לא רק שמדובר בעבירה על החוק, אלא שאם היא תפצע בביתו, הוא יידרש לשלם לה את מלוא נזקיה, גם אם החתים אותה על מכתב שחרור שבו היא מוותרת על זכותה לתבוע אותה במידה תגרם תאונה, שכן למכתב כזה אין תוקף משפטי. כמובן שבכל מקרה כדאי לרכוש ביטוח מעבידים בכדי לכסות את מלוא הנזק שעשוי להיגרם לעובדת.

במקרה של משיגי גבול:

לעיתים עשויים אנשים להיפגע מרשלנות של בעל הבית גם מבלי שיהיו מוזמנים לבית כמו במקרה של משגי גבול. בפרשה שנדונה בבית המשפט ילדים אשר נכנסו לחצריו של בעל בית אשר השאיר בחצר מקרר ישן, ננעלו בפנים ומתו כתוצאה מחנק, למרות שטען שהם נכנסו לחצריו ללא רשות הטיל עליו בית המשפט אחריות לתאונה.

במקרה אחר שנדון בבית משפט, עוברת אורח ליטפה כלב בחצר ביתו של אדריכל והכלב תקף אותה קשות, קיבלה פיצויים גדולים של למעלה ממיליון ₪.

בעל מקצוע שנפצע בבית בתאונה שאינה קשורה לתחום עבודתו:

אם בעל מקצוע שהוזמן לביתנו נפצע בתאונה שכשורה ברשלנות של בעל הבית ולא ברשלנות הקשורה לעבודתו (למשל במקרה של נפילה מסולם לא תיקני שניתן לו על ידי בעל הבית), עשוי בעל הבית להיתבע על ידי בעל המקצוע.

מה על הבית לעשות בכדי להקטין את נזקיו:

לרכוש ביטוח לנזקי צד ג'

בכל מקרה ובכדי למזער נזקים, אנו מציעים לבעלי דירות ובתים לרכוש לדירה הכולל ביטוח לצד ג' במידה ואין להם ביטוח דירה או משכנתא שכולל פיצוי לנזקי צד ג'. אז במידה והנפגע יוכיח שהתאונה אירעה כתוצאה מרשלנות של בית הבית, ניתן יהיה לתבוע את בעל הבית ואת חברת הביטוח שלו ואז חברת הביטוח תישא בכל הפיצוי, ובעל הבית יידרש לשלם רק השתתפות עצמית.

בעניין זה חשוב לציין כי בני הבית המתגוררים דרך קבע בבית אינם זכאים לפיצוי על פי הפוליסה שכן הם מוחרגים בה.

כמו כן באם אירעה תאונה- יש לדווח מיידית לחברת הביטוח המבטחת את בעל הבית בדבר התרחשות התאונה.

ביטוח מעבידים :

במידה ומעסיקים עוזרת בית כדאי כאמור לרכוש ביטוח מעבידים.

מה על התובע לעשות במידה ונפגע

  1. לצלם את המפגע
  2. לרשום שמות עדים לתאונה
  3. לגשת לטיפול רפואי בהקדם האפשרי לתאר בפני הגורם הרפואי את סיבת הנפילה המדויקת וזאת בכדי שתהיה ראיה מחזקת לתאונה במיוחד כאשר אין עדים
  4. לפנות לייעוץ משפטי

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות'. עורכת דין נזיקין המתמחה בניהול תביעות ביטוח בתחום הנזיקין ונזקי גוף מול חברות הביטוח.

9.11.2012

החזקת כלב – לא מה שחשבתם

החזקת כלב – לא מה שחשבתם

החזקת כלב – לא מה שחשבתם

בבתי אב רבים בישראל מוחזקים כלבים, כאשר בעליהם אינו מודעים לכך שהחזקת כלב מוסדרת בחוק ובתקנות, ועבירה עליהם עשויה לחייב את בעלי הכלב בקנסות ועונשי מאסר. כמו כן, בעלי הכלבים אינו מודעים לכך, שהם עשויים לחוב בנזקי אדם שנפגע מהכלב, גם אם לא היתה התרשלות מצד בעלי הכלבים, כאשר הכלב פגע בניזוק.

בדיון זה נעסוק באחריות אשר מתלווה להחזקת כלב הן בפן הנזיקי והן בפן החוקי ונציע לבעלי הכלבים דרכי פעולה בכדי שיוכלו להגן על עצמם במידה וכלבם תקף או פגע בניזוק.

החוק והתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים:

כאמור יכול ובעלי כלבים אינם מודעים לכך שהחזקת כלב בישראל מוסדרת בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, אשר מטרתו להסדיר החזקת כלבים בישראל. החוק קובע, בין היתר, כי המחזיק כלב חייב לשמור על כלב בחצרו. יש לסמן את החצר בשלט "זהירות כלב". במידה והכלב יוצא לרשות הרבים הוא חייב להיות מוחזק ברצועה בידי אדם שיכול לשלוט עליו. אורך רצועה מקסימלי לכלב רגיל נקבע בתקנות 2005 עד 5 מטר. לכלבים המוגדרים "כלבים מסוכנים" קיימת הגבלת רצועה ל- 2 מטר והם מחויבים במחסום על פיהם גם בבית כאשר בבית נוכח ילד שגילו עד 16 שנים.

בנוסף קובע החוק מהו כלב מסוכן:

א. כלב שגילו מעל שלשה חדשים שנשך ונשיכתו גרמה לחבלה.

ב. כלב מזן מסוכן – גזע שהשר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע לגביו בתוספת שהוא גזע מסוכן.

ג. כלב שהוא הכלאה של זן מסוכן, וקיים דמיון בין דפוסי ההתנהגות והתכונות הפיזיות שלו לכלב מסוכן.

עוד נקבעה בחוק רשימה של זני כלבים מסוכנים:

  • 1. אמריקן טאפורדשייר טרייר (אמסטאף)
  • 2. בול טרייר
  • 3. דוגה ארגנטינאי
  • 4. טוסה יפאני סטאפורדשייר
  • 5. בול טרייר (סטאף אנגלי)
  • 6. פיט בול טרייר
  • 7. פילה ברזילאי
  • 8. רוטווילר

החוק והתקנות שהותקנו מתוקף החוק, מסדירים גם עונשים לעובר על החוק והתקנות לדוגמא:

על פי החוק, המחזיק בכלב ללא רישיון בר תוקף (החל מגיל 3 חודשים), ומאפשר יציאת הכלב מחוץ לחצרו- דינו ששה חודשי מאסר, המחזיק כלב מסוכן בניגוד להוראות החוק או המוסר מידע כוזב-דינו מאסר שנה. תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה-2004, נועדו לקבוע את זני הכלבים המסוכנים ולהטיל שורת הגבלות על זני כלבים מסוכנים והדומים להם, לרבות סירוס, יבוא והחזקה על ידי מי שגילו מעל גיל 18 ואיסור להרבות כלבים אלו. תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה-2005, הוסדר, בין היתר, חיוב על שימת שלט "זהירות כלב" בחצר, וקנס של 3,000 שקלים על עובר תקנה זו.

לאור האמור ומאחר והחזקת כלב טומנת בחובה גם איסורים וחובות על פי החוק, אנו מציעים לברר היטב את דרישות החוק, בטרם רוכשים כלבים ובייחוד כלבים מסוכנים.

הפן הנזיקי

בסעיף 41(א) לפקודת הנזיקין נקבע כי: בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואיןנפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים. סעיף זה קובע אחריות חמורה לבעלי כלבים במידה והכלב פוגע במישהו, ואין רלוונטיות האם היתה התרשלות מצד בעליו של הכלב. כלומר, הנפגע צריך להוכיח אך ורק שנפגע על ידי כלב וכן שנגרם לו נזק, ואז יהיה זכאי לפיצוי. בעניין זה חשוב להבהיר כי בעבר לפני שתוקנה הפקודה, עילת תביעה של אדם שנפגע כתוצאה מנשיכת כלב, היתה לפי סעיף 40, אז היה צורך להוכיח כי הכלב הינה חיית בר מסוכנת ומועדת וכי היתה התרשלות מצד בעלי הכלב ואז הנטל להוכיח כי לא היתה התרשלות היתה עוברת לבעלי הכלב. הוראת החוק היום הינה מחמירה מאוד עם בעלי כלבים ומטילה עליהם אחריות כבדה

ברבות השנים פסקו בתי המשפט פיצויים כבדים לניזוקים אשר נפגעו על ידי כלבים, ויובהר כי אין הכוונה בהכרח שתהיה תקיפה של הכלב בדמות נשיכות או שריטות ומספיק גם שהנפגע ייבהל מהכלב שיקפוץ עליו. במקרה שנדון בבית המשפט בהרצליה, כלב אשר רץ בפארק, הפיל רוכבת אופניים מהאופניים והיא נפגעה. בית המשפט פסק לה פיצויים. במקרה אחר, ילדה אשר ליטפה כלב בחצר ביתו של אדריכל והכלב תקף אותה קשות, קיבלה פיצויים גדולים של למעלה ממיליון ₪.

יחד עם הטלת אחריות כבדה על בעלי כלבים, קובע סעיף הפקודה 3 הגנות לבעלי הכלב אשר תפטור אותם מאחריות בנזיקין:

  1. התגרות של הניזוק בכלב
  2. תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו הוריו או ילדו
  3. הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים

מה בכל זאת ניתן לעשות במידה ומחזיקים כלב:

כאמור, ולמרות שישנן הגבלות רבות ביחד להחזקת כלב, עדיין אנו מודעים לכך שבתי אב רבים מחזיקים בכלבים, ולפיכך אנו מציעים להיערך ולהיות מוכנים לתביעה משפטית במידה והכלב יפגע בניזוק על ידי ביטוח מתאים: בבתים בהם קיים ביטוח דירה, יש לשים לב כי הביטוח מכסה גם פגיעה של כלב בצד ג', אופציה נוספת הינה רכישת ביטוח ספציפי לכלבים.

בכל מקרה, יש לבדוק מהם גבולות האחריות שמעניקה הפוליסה, ומה גובה הפיצוי המקסימלי שיינתן על ידי חברת הביטוח כך שהשתתפות העצמית לא תהיה גבוהה מידי. חשוב לדעת כי פוליסות רבות דורשות עמידה בתנאים מסוימים בכדי שניתן יהיה להפעילן במידה של תקיפת כלב לדוגמא : הכלב צריך להיות קשור בעת החזקתו ברשות הרבים, ופיו חסום. כמו כן לעיתים חברות הביטוח מחריגות פיצוי במידה ומדובר בכלב מסוכן ולכן חשוב שהכלב שברשותכם אינו מוגדר ככלב מסוכן, היה והינכם רוצים להתגונן מפני תביעה אפשרית.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, ממשרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין נזיקין

8.8.2012

השרפה בכרמל, את מי תובעים? ומהם זכויות הנפגעים

השרפה בכרמל, את מי תובעים? ומהם זכויות הנפגעים

נכתב על ידי עו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין נזיקין


אסון כבד ירד על ישראל לאחרונה, כאשר איזורים נרחבים בכרמל נשרפו ו42 קורבנות, קיפחו את חייהם. לאחר שהאש כבתה, נותרו משפחות רבות שכולות ואנשים רבים נותרו ללא קורת גג, רכוש ורכבים.

נשאלת השאלה, מי יפצה את הנפגעים?

אנשי כוחות הביטחון (שוטרים, סוהרים) מכוסים על ידי משרד הבטחון ויזכו בפיצויים לפי חוק הנכים. הכבאים והמתנדבים ומשפחותיהם, יזכו לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה להכיר בתאונה כתאונת עבודה או תאונה במסגרת התנדבותית, על הנזקים הגופניים שנגרמו להם, וכך גם משפחות ההרוגים. יכול והתאונה של האוטובוס תחשב תאונת דרכים, ואז יהיו בני המשפחה זכאים לתבוע גם את חברת הביטוח של האוטובוס בגין תאונת דרכים. חשוב לציין כי לא תמיד הנזקים הגופניים והנפשיים מופיעים מיד, אלא בזמן מאוחר יותר, כמו במקרה של הלם-טראומה שעלולה לצוף מאוחר יותר.

פיצויים לאזרחים פרטיים

אזרחים פרטיים לעומת זאת, אינם מכוסים אלא אם כן דאגו לכסות את עצמם, על ידי ביטוח פרטי המכסה מקרים של פציעות גוף, מכסה נזקי רכב במסגרת ביטוח מקיף ודירה במסגרת ביטוח דירה או משכנתא.

מי שאין לו ביטוח פרטי עשוי להיות זכאי לפיצוי מהמדינה באמצעות חברת הביטוח שלה-ענבל, וזאת במידה ואזור האסון יוכרז כאיזור מוכה אסון טבע.

כיסוי של המדינה

יובהר כי אם היה מדובר באירוע שנגרם כתוצאה ממלחמה או פעולות איבה (טירור), אז המדינה היתה מכסה את הנזקים, באמצעות קרן מס רכוש. ואולם מכיוון שאין הדבר כך, המדינה צריכה להכריז על האירוע כ"אסון טבע". מה גם שעל פי דו"ח מבקר המדינה, מעשיה של המדינה בכל הנוגע לשירותי הכבאות בישראל, מוגדרים כמחדל קשה, והיא עשויה להיות חייבת ברשלנות כלפי הנפגעים.

בינתיים, שמענו בחדשות שהמדינה הכריזה כי כל משפחה שאין לה לאן לחזור תקבל כבר מענק של 2,500 ₪ בשביל מגורים. אין מדובר בפיצוי הסופי כמובן, אלא רק מענק קטן בכדי לעבור את הימים הראשונים.

למי שבכל זאת יש ביטוח פרטי, יתבע את הביטוח הפרטי. לדוגמא, קיבוץ בית אורן, ככל קיבוצי המדינה מבוטח בביטוח חקלאי, והביטוח יכסה את כל נזקי הרכוש (בתים ורכבים) של החברים בקיבוץ.

לאנשים פרטיים שביתם נהרס, ויש ביטוח דירה או ביטוח דירה דרך המשכנתא, יקבלו פיצוי באמצעות חברת הביטוח. בעניין זה חשוב להסביר כי שמאים מטעם חברת הביטוח יגיעו אליהם הביתה לצורך הערכת הנזק וחברת הביטוח עשויה להציע פיצוי בהתאם להערכת השמאי. אנו ממליצים לבדוק את הנזק גם באמצעות שמאי פרטי, ולא להסכים לסגור את התביעה תמורת סכום מוסכם מראש. באם הפער הוא גדול, כדאי להסכים עם חברת הביטוח שהיא זו שתכסה את עלויות השיפוץ עד גמר העבודה. במקביל זכאים הדיירים לדירה חלופית למשך 6 -12 חודשים בהתאם לתנאי הפוליסה, ולפעמים יש גם תקרה. כמו כן במידה ויש ביטוח תכולה, יהיו זכאים הדיירים לפיצוי בגין התכולה שנשרפה.

באם נפגעו חפצי אומנות, כמו לדוגמא בעין הוד, חברת הביטוח הפרטית תפצה רק במידה ויש נספח לפוליסה שמכסה חפצי אומנות ועל פי הערכות השמאות.

מי שרכבו נפגע, ויש לו ביטוח רכב, יקבל פיצוי מהביטוח, בגובה השווי המלא של הרכב.

כמובן שלא ניתן לקבל פיצוי פעמיים ולכן למי שיש ביטוח, לא יזכה בפיצוי נוסף מהמדינה.

נזקי גוף

במידה ויש פגיעות גוף, ויש ביטוח תאונות אישיות ו/או אובדן כושר עבודה ו/או נכות, אז יקבל הנפגע פיצוי מהביטוח. היום יש ביטוחים שמכסים גם כוויות, שברים, ופגיעות קלות וכן מעניק פיצוי בגין ימי אשפוז.

הבעיה העיקרית נעוצה במקרים שבהם אין ביטוחים פרטיים, ואז אותם אנשים נתונים לחסדיה של המדינה, ולכן אנו ממליצים כי בכל מקרה אחר שלא יהיה, יש לבטח את עצמכם. אם אין לכם משכנתא, לרכוש ביטוח למבנה ולתכולה שעלותה היא כ-1,000 ₪ לשנה ואף לדאוג להרחבה של הביטוח למקרה של רעידות אדמה, לרכוש ביטוח לרכב, וכן לבטח את גופכם בביטוחים מתאימים, על כל צרה שלא תבוא.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין תאונות דרכים, תאונות ילדים, נזיקים ותאונות תלמידים.