מאמרים משפטיים בנושא תביעות ביטוח שלאחר פציעות ונזקי גוף, מחלקת הנזיקין במשרד עו"ד רונן ברק ושות' מתמחה בניהול תביעות ביטוח בנושאי נזקי גוף, תאונות דרכים עם התמחות מיוחדת בתחום תאונות אופנוע ורכב דו גלגלי, לייעוץ משפטי צרו קשר

פגיעה מאחור בתאונת דרכים

תסמונת "צליפת שוט"…מהקל אל הכבד….

מהי תסמונת צליפת השוט – Whiplash ?

תסמונת צליפת שוט (whiplash ) נגרמת בעיקר מפגיעה בצוואר בעקבות תנועה מהירה וכוחנית (מדמה צליפת שוט) של הראש והצוואר לטווחים ולכיוונים מנוגדים וקיצוניים. תסמונת זו עלולה להתרחש כתוצאה מנפילה מאופניים, נפילה מסוס, תאונת סקי, חבטת אגרוף, אך ברוב המוחלט של המקרים בעולם המערבי צליפת שוט מתרחשת במהלך תאונות דרכים.

שילובם של הכוחות שהופעלו על הגוף במהלך ההתנגשות עם המצב הגופני הבסיסי, תנוחת הגוף והצוואר ברגע הפגיעה ואמצעי הבטיחות המותקנים ברכב קובעים את מהות הנזקים, מיקומם וחומרתם. הנזקים יכללו לרוב מתיחות וקרעים זעירים של רקמות רכות אשר יגרמו לכאבים קלים ומוגבלות תנועה שתיעלם תוך ימים עד שבועות. לעיתים הנזקים עלולים להיות חמורים יותר ולכלול פגיעה במפרקי הגוף השונים, פגיעה בעמוד השדרה וחוט השדרה, פגיעה בכלי הדם ובמוח. במקרים רבים הצוואר הוא הנפגע העיקרי.

התסמינים של תסמונת צליפת שוט

הסימנים והתסמינים של תסמונת צליפת שוט כוללים, בין היתר, כאבי צוואר וגב תחתון מלווים במגבלות בתנועה, כאבי לסתות, כאבים והתכווצות קבוצת שרירי עמוד השדרה, וכאבים בין השכמות. תסמינים אפשריים נוספים כוללים כאבי ראש, סחרחורת, ורטיגו, ראייה מטושטשת, טנטון, אובדן שיווי משקל. יתכנו גם סימפטומים על רקע נפשי הכוללים קושי להירדם, חרדה, דיכאון וקשיים בריכוז.

בארצות הברית מתרחשות בממוצע כ-1 מיליון פגיעות צליפת שוט. כ-11.3% מהם יחזרו לעבודה רק כשנה לאחר הפגיעה – משמעות נתון זה היא כי פגיעה זו מצריכה לעיתים קרובות טיפול מורכב במשך מספר חודשים. הטיפול בתסמונת צליפת שוט הינו רב תחומי וכולל טיפולים תרופתיים, פיזיותרפיה, טיפולים משלימים כגון דיקור סיני, רפלקסולוגיה, טיפולים על ידי מומחה לטיפול בכאב וכן טיפול פסיכולוגי.

משך הטיפול והחלמה

כאמור, ישנם נפגעים אשר יסבלו מפגיעה קלה, אשר תחלוף כעבור מספר חודשים ושיקום קצר, מנגד נפגעים אחרים יסבלו מפגיעה כרונית אשר תעלה על שלושה חודשים. ישנה חשיבות גבוהה לטיפול שיקומי, הכולל גם טיפול תרופתי ולפיכך ישנה חשיבות גבוהה לטיפול על ידי הגורמים הרפואיים המתאימים, לרבות אורטופדים, נוירולוגים, מומחה א.א.ג. לאחרונה עם העלייה במועדות לתסמונת פיברומיאלגיה (מחלת כאב כרונית), נראה כי אנשים אשר סבלו מפגיעת צליפת שוט, פיתחו בתוך שנה תסמונת פיברומיאלגיה, כאשר גם מומחי בית משפט, אשר מתמנים כפוסקים רפואיים בתיקי תאונות דרכים, החלו להכיר בקשר כזה.

מאחר והליך ההחלמה הוא שונה בין אדם לאדם, בעוד שנפגע אחד יחלים בתוך תקופה קצרה, לאחר טיפול שמרני קצר, נפגע אחר, יכול להישאר עם נכויות משמעותיות בתחומים שונים, אשר כולם החלו מפגיעה בצוואר, בין היתר, נכות אורטופדית, נוירולוגית, נפשית ובתחום הכאב /פיברומיאלגיה.

מה לעשות לאחר פגיעת צליפת שוט בתאונת דרכים

עורכת הדין ליאנה חזין-רביבהמלצתנו, לאחר תאונת דרכים במהלכה סבלתם מפגיעה מסוג "צליפת שוט", ובמידה ולא פוניתם באמבולנס, לגשת לטיפול רפואי מהר ככל הניתן. לשטוח בפני הרופא המטפל, את כל התסמינים מהם אתם סובלים, גם אם נראה כי לכאורה אין קשר בין הפגיעה בצוואר לאותם תסמינים, לדוגמא: דיכאון, חרדה, כאבים מפושטים בכל הגוף, סחרחורות, כאב ראש, טנטון, טשטוש ראייה וכולי.

קבלת טיפול רפואי מיידי ומענה מהיר, יכול לסייע בהליך השיקומי מחד ומאידך, לסייע בהמשך בניהול התיק המשפטי ומינוי מומחים בקלות רבה יותר בבית המשפט לכל תחום ותחום. אותם מומחים למעשה מהווים הגורם המשמעותי בקבלת הפיצוי הראוי אשר תלוי בהכרח בנכויות אשר יקבעו לכם. חשוב מאוד לשמור את מלוא התיעוד הרפואי ולבצע את הבדיקות והטיפולים המומלצים על ידי הרופאים המטפלים.

סכום הפיצוי על צליפת שוט

חשוב לציין כי במקרים קלים של צליפת שוט, ותסמינים אשר חולפים במהרה, יהיו זכאים הנפגעים לפיצוי בגובה של אלפי שקלים בגין כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר כפי שיוכחו בפועל, והחזר הוצאות בעוד שנפגעים עם פגיעה כרונית ונכויות משמעותיות, יהיו זכאים לפיצויים משמעותיים, אשר עשויים להגיע למאות אלפי שקלים, שכן הפיצויים יכללו רכיבי נזק עתידיים בגין הפסדי שכר, עזרה וסיוע והחזר הוצאות.

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני צרו קשר

אנו מלווים נפגעי תאונות דרכים מזה 28 שנים, ומתמחים בהשגת פיצויים מירביים עבור לקוחותינו כולל נפגעי וויפלאש / צליפת שוט תוך מתן יחס אישי, אנושי ומקצועי. למשרדנו רקורד עם פיצויים בסכומים גבוהים מאד וחוות דעת מצויינות שנכתבו על ידי לקוחותינו, שכר הטרחה לתביעות נזקי גוף בתאונות דרכים הינו אחיד וקבוע בחוק.

 

המאמר נכתב על ידי עו"ד ליאנה חזין רביב, שותפה במשרד עו"ד רונן ברק ובייעוץ עם ד"ר עוז פרנקו, אורתופד מומחה.

רוכבים ונפגעים - המדריך המלא לתביעות ביטוח לרוכבי אופניים

רוכבים ונפגעים

רכבתם על האופניים ומכונית פגעה בכם? נסעתם על המדרכה ופצעתם הולך רגל? האופניים שלכם נגנבו? אילו פיצויים מגיעים לכם ומתי תצטרכו לשלם. מדריך לרוכבי אופניים במדור משפט בעיתון ממון של ידיעות אחרונות מאת ליטל דוברוביצקי מתאריך 29/1/2014

לחצו כאן לצפייה במאמר בפורמט PDF
רוכבי אופניים נחשפים לעתים לתאונות הן שלהם והן של הולכי רגל העוברים בדרכם שעלולות לעלות להם כסף רב. כמו כן, פעמים רבות סובלים הרוכבים מגניבות אופניים. בסיועה של עו"ד ליאנה חזין רביב, שותפה במשרד עורכי דין רונן ברק ושות' המתמחה בדיני נזיקין, גיבשנו מדריך שיבהיר לאילו סכנות נחשף רוכב האופניים, איך אפשר לצמצמן ומה יקרה אם פגעתם בהולך רגל.

בניגוד לרכב ממונע, החוק אינו מחייב ביטוח חובה לאופניים. בימים אלה, כשרכיבה היא טרנד הצובר תאוצה, חשוב לדעת כי סוגיית פיצויים לנפגעי תאונות אופניים מורכבת ובעייתית. יש שני סוגי תאונות אופניים. הראשון – אם הרוכב נפגע, והשני, המורכב יותר – אם הרוכב פוגע בהולך רגל.

מה קורה אם הרוכב נפגע בתאונה?

אם רוכב האופניים נפגע על ידי מכונית, הוא יכול לתבוע את בעל הרכב הפוגע על נזקיו. לעתים יכול רוכב להיבהל וליפול עקב חשש להתנגשות בכלי הרכב, וגם זו תיחשב לתאונה. "משרדנו טיפל במקרה שבו ירד רוכב אופניים מהכביש בגלל עקיפה מהירה של אוטובוס ונפל, והאירוע הוכר כתאונה" מציינת עו"ד ליאנה חזין רביב. "במקרה של תאונה בין רוכב אופניים לרכב, יהיה הרוכב שנפגע זכאי לפיצוי מלא על פי החוק, לרבות פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וכו'.

מה קורה אם אין גורם שאפשר לתבוע?

לעתים אין לרוכב כל גורם שאפשר לתבוע. לכן מומלץ לרוכבי אופניים לרכוש ביטוח פרטי, כמו ביטוח תאונות אישיות, ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח לנכות. עם זאת, חשוב לבדוק את הביטוח האישי הקיים, שכן לעתים הביטוחים הללו מוגבלים לסכומים נמוכים שאינם משקפים את גודל הנזק שעשוי להיגרם בפציעות קשות. אגב, ילדים שנפגעים בתאונות אופניים מכוסים בביטוח תאונות אישיות שיש לכל תלמידי בתי הספר ותקף גם מחוץ לשעות הלימודים ולשטח בית הספר.

מה קורה כאשר רוכב האופניים פוגע מתוך רשלנות בהולכי רגל?

רוכב שאינו מבטח את אופניו, כי אין חובה כזאת בחוק, חשוף לתביעות שיכולות להגיע לסכומי כסף גדולים, אם יוכח שהתרשל ובתוך כך פגע בהולך רגל. בעניין זה חשוב להבהיר כי תקנה 129(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961, קובעת כי אסור לאדם לרכוב על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד. אם רוכב האופניים ירכב על המדרכה ויפגע בהולך רגל, הוא יהיה חייב בנזקיו של הנפגע. גם אם מדובר בקטין, הוריו יחוייבו לפצות את הולך הרגל.
גם הולך רגל שנפגע עשוי לסבול, שכן אם מדובר בנזקים גדולים ובפיצויים גבוהים יהיה קשה לו ברוב המקרים להיפרע מהחייב ולקבל פיצויים.

מה אפשר לעשות כדי לכסות את עצמנו כרוכבים?

ראשית יש למגן את עצמנו ואת ילדינו כראוי (קסדה, ביגוד ומגינים). שנית, יש לבדוק את פוליסת ביטוח הדירה הקיים, מאחר שבדרך כלל אפשר למצוא בה כיסוי למקרה של פגיעה עם אופניים בצד ג'. שלישית, יש לדאוג שיהיה לנו ביטוח לתאונות אישיות, אובדן כושר עבודה וביטוח נכות.
יש כיום בשוק פוליסות ייעודיות לרוכבי אופניים המכסות מגוון נזקים. הבעיה היא שהכיסוי שלהן לרוב נמוך לעומת הנזקים הקשים שעשויים להיגרם. אז עשוי רוכב האופניים להיות חשוף לתביעה נוספת מצד הנפגע.

בישראל קיימת תופעה נרחבת של גניבת אופניים. מה אפשר לעשות?

לדברי עו"ד חזין רביב: כדאי מבעוד מועד לחרוט את מספר השלדה או סימן אחר בכמה מקומות באופניים כדי שאפשר יהיה לזהותם אם ייגנבו ויימצאו, ולצלם את האופניים מכמה זוויות שונות כדי שאפשר יהיה לזהותם בתחנת המשטרה. אם מדובר באופניים יקרים במיוחד, תוכלו להתקין מערכת אזעקה או איתוראן סמוי.
"אם בכל זאת גנבו לכם את האופניים, עליכם לגשת למשטרה, להגיש תלונה ולקוות שהמשטרה תפתח בהליכים נגד הגנבים. מובן שרצוי להביא צילומי רחוב ( כיום ברחובות רבים מותקנות מצלמות) עם תמונות של הגנבים אם צולמו.
"אבל חשוב מכךף צריך להתגונן מפני גניבה על ידי ביטוח. ככל שהאופניים יקרים יותר, כדאי להתעמק בביטוח שאתם רוכשים. בעניין הזה אפשר למצוא כיסוי לנזקי גניבה של אופניים בפוליסת ביטוח הדירה כחלק מכיסוי בגין תכולת דירה.
עם זאת, ביטוח הדירה מחריג את הכיסוי של ציוד המשמש לעסק. לכן, אם האופניים משמשים ציוד לעסק, עליהם להיות מבוטחים בנפרד. כמו כן, על האופניים להיות בתוך הדירה, מאחר שאין כיסוי לגניבה מחוץ לדירה, למשל בגינה, בחצר, בחדר מדרגות ועוד".

מומלץ מאד לקרוא את המאמר: זכויות התביעה של נפגעי תאונות אופניים 

ולצפות בריאיון של עו"ד ליאנה חזין רביב בנושא תאונות אופניים בתוכנית שאלה משפטית בערוץ 2:

אלימות תלמידים בבתי ספר - עורכת הדין ליאנה חזין רביב

אלימות תלמידים בבתי הספר

אלימות תלמידים בבתי הספר – כיצד מונעים אלימות ומי אחראי לפצות את מי שנפגע?

בימים אלו אנו עדים לתופעה גדלה והולכת של אלימות תלמידים בבית הספר, כלפי חבריהם ואף כלפי מורים. בימים אלו שבהם ההורים מעורבים מאוד בנעשה בבתי הספר, ועומדים מול ההנהלה ומשרד החינוך בדרישות לחינוך מקל, ישנו קושי אמיתי לחנך, לפקח ולהעניש ולכן נשאלת השאלה כיצד בכל זאת ניתן למנוע אלימות, האם ניתן להעניש תלמידים? באילו מקרים צריך לפנות למשטרה לדווח על אלימות ומי אם בכלל אחראי לפצות תלמידים שנפגעו מאלימות של תלמידים אחרים.

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2009, נקבעו כללים הנוגעים לדרכי הפעולה להתמודדות עם אלימות בבתי הספר. חוזר המנכ"ל עוסק בשני עניינים מרכזיים: מחד הדרך ליצירת אקלים בטוח בבתי הספר ומניעת אלימות ומאידך דרכי הענישה והטיפול בתלמידים אלימים.

במסגרת הפעולות שיש לנקוט לצורך מניעת אלימות, יש להגדיר כללי התנהגות בבתי הספר (לדוגמא ליצור אמנה /תקנון בשיתוף תלמידים), עיסוק פדגוגי למניעת אלימות, דיווח להורים על אלימות, עידוד הורים בבניית אקלים בטוח בבית הספר, פיקוח ועוד.

במסגרת הטיפול והענישה, החוזר מתייחס לתגובות הנדרשות לכל התנהגות המהווה הפרה של כללי בית הספר, ומצריך שימוש במידתיות וסבירות התגובה.

ישנם מעשים של תלמידים שמהווים הפרה של כללי התנהגות נאותים, כגון הופעה ללא תלבושת בית ספר, היעדרויות, שוטטות, חרמות, שימוש בטכנולוגיות בזמן השיעור וכו. מעשים אלו מצרכים תגובות כגון הערה, רישום במזכירות, שיחה עם ההורים, התנצלות, השעיה בתוך בית הספר וכדומה.

כאשר מדובר בעבירות שמוגדרות כאלימות קשה, ישנה חובת דיווח לגורמים חיצוניים (פקידת סעיף קצין נוער, משטרה, השעייה בתוך בית הספר, מפקח וכו).

נוהל הטיפול באירועים המחייבים הפנייה למשטרה:

להלן מקרים שבהם יש חובת דיווח למשטרה או לפקיד הסעד על פי החוק:

א. גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת החינוכית

ב. עבירת מין בקטין במסגרת החינוכית (ראה במקרה ט' להלן).

ג. התעללות בקטין בבית הספר.

אי דיווח על עבירות אלו הוא עבירה שעונשה מאסר עד שישה חודשים.

על עבירות של סחיטת דמי חסות, פגיעה באמצעות האינטרנט, צילום קטין ללא ידיעתו או שימוש לרעה בתצלומים של תלמיד,חלה חובת דיווח על פי נוהל – גם עליהן יש לדווח לפקיד הסעד או למשטרה, ואי דיווח יחשב לעבירת משמעת

חוזר מנכ"ל ע' 1(א)

מהו הגיל שבו קיימת אחריות פלילית?

ילדים מגיל 12 ומעלה נחשבים בגיל בו חלה עליהם אחריות פלילית, כמו מבוגר (חוזר מנכ"ל ס' 2(א))

מה קורה אם מבצע העבירה הינו מתחת לגיל 12?

התנהגות מינית פוגעת של ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית – גיל 12 – אינה ברת עונשין, ובכל זאת היא חייבת דיווח. הדיווח חיוני לצורך הגנה על הקטין הפוגע עצמו או על קטינים שנפגעו או עלולים להיפגע ולצורך טיפול בפוגע עצמו.הדיווח במקרה זה יהיה לפקיד הסעד.

איך צריך לנהוג איש צוות במקרה של התנהגות מסכנת והתפרצות אלימה?

המורה/מבוגר שנכח במקום מחויב לפעול להפסקת הפגיעה. במקרה הצורך הוא יזעיק מבוגרים נוספים בכל דרך אפשרית. במקרה שהצוות אינו מצליח לעצור את האירוע, הוא יפעל להזמנת משטרה/ניידת מוסדות חינוך. במקרה של ריב אלים בין תלמידים, יותר לאיש הצוות להתערב ולהפריד בין הנצים תוך הפעלת כוח סביר להפרדה ביניהם. במידת הצורך ידאג לפנות את התלמיד הנפגע לבית חולים בליווי איש צוות מוכר או ההורים/מי מטעמם.

כמו כן, על איש הצוות ליידע הן את הורי התלמיד הנפגע והן את הורי התלמיד הפוגע, לדווח למפקח הכולל ולרשות המקומית וליידע את צוות המורים בפרטי הפרשה. (חוזר מנכ"ל ע' 1(א))

האם ניתן לבצע חקירת תלמיד בשטח ביה"ס?

במקרה שצריך לחקור תלמיד ללא ידיעת הוריו תיעשה החקירה ככלל בתוך המסגרת החינוכית – במקרה זה, ביה"ס. במקרים שבהם הילד נחקר ללא ידיעת הוריו המסגרת החינוכית משמשת סביבה מכילה ותומכת, ויש לה תפקיד משמעותי בליוויו בתהליך החקירה.( חוזר מנכ"ל ס"ו3(א))

האם מותר לתלמיד לשאת כלי נשק?

לפי חוק העונשין חל איסור על נשיאת סכין, אולר ואגרופן במוסדות חינוך או בקרבתם, אלא אם הוכח כי הנשיאה הייתה למטרה כשרה. על פי נוהל זה יש לאסור לחלוטין הכנסה ונשיאה של כל כלי הנשק (פרט לנשק אבטחה ושמירה המוסדר בחוק) בכל מוסדות החינוך. על סוגי הנשק נמנים נשק חם, חיקויים לנשק חם, אגרופנים, חומרי נפץ, סכינים מכל סוג שהוא, אולרים, סכינים יפניות, שוקרים חשמליים, חצים וקשתות, מקלעות גומי, אלות, חזיזים, דוקרנים וכל כלי מסוכן המיועד לפגיעה.
התלמידים נדרשים לדווח על כל מקרה של תלמיד הנושא נשק העלול לסכן את עצמו או את חבריו. במקרה של חשד לעברה על החוק על בית הספר לפנות למשטרה.
תלמיד שנתפס כאשר הוא נושא כלי נשק או חפץ מסוכן כמפורט, יושעה לטווח של 1-2 ימים (בביה"ס היסודי) או 3-5 ימים (בביה"ס העל יסודי). חוזר מנכ"ל ע' 1(א)

האם ניתן לערוך חיפוש בתיקי תלמידים אם קיים חשד לנשיאת כלי נשק?

מנהל המוסד החינוכי או סגנו רשאים להתיר עריכת חיפוש בכליו של תלמיד על ידי שוטר או שומר שמוסמך לכך בחוק, בתנאי שהתעורר חשד מבוסס שתלמיד פלוני מחזיק בכלי נשק ולא נמצאה דרך אחרת לאתר את הנשק. החיפוש ייערך באופן מוצנע, מתוך מגמה למנוע את עצם הידיעה על החיפוש.

החיפוש ייערך בנוכחות שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד, תוך שמירה על כבוד התלמיד ועל זכויות הפרט שלו. החיפוש יותאם לסוג הנשק שהחשד מתייחס אליו ויוגבל לחיפוש הנשק בלבד.

ההחלטה לערוך חיפוש, נימוקיה ותוצאותיה יירשמו ויועברו למפקח על המוסד החינוכי. (חוזר מנכ"ל ע' 1(א)).

בכל מקרה של ענישה, הענישה חייבת לשמור על כבודו של התלמיד: אסור להעניש ענישה פיזית, אסור להשפיל תלמידים (כגון השפלה ליד התלמידים, הורדה לכיתה נמוכה יותר, אין להעניש תלמידים על מעשי הוריהם.

כאשר מי מהמורים נדרש להפסיק מעשה אלימות בין תלמידים מותר לו לעשות זאת תוך שימוש בכח סביר אבל לא להרביץ לתלמיד.

במקרים של אלימות והריסת רכוש של בית ספר, ניתן לחייב את ההורים לשלם עבור הריסת הרכוש.

כאשר מרחיקים ילד מבית ספר, יש נהלי הרחקת תלמידים

בכל מקרה אסור להרביץ לתלמיד . לפי חוק העונשין כאשר הורה או מורה מפעיל ענישה גופנית, הפוגעת בגופו ובנפשו של ילד, לעיתים פעולה זו, בהתאם לנסיבות המקרה, נחשבת כעבירה פלילית בישראל. בנסיבות המתאימות ניתן להאשים הורה או מורה בחבלה בכוונה מחמירה( סעיף 329) ו/או חבלה חמורה (סעיף333 ) ו/או פציעה (סעיף334) ו/או תקיפת בן משפחה ו/או תקיפת קטין או חסר ישע( סעיף 368 ב' ), ו/או התעללות בקטין וחסר ישע( סעיף 368 ג' ), ואף במקרים חמורים ניתן להאשים הורה או מורה בגרימת מוות. במישור הנזיקי עלולה הפעלת ענישה גופנית זו להצדיק תביעה בגין עוולת התקיפה.(סעיף 23 לפקודת נזיקין-נוסח חדש ) סעיף 368ג' לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 קובע: "העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו- מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו תשע שנים."

תקיפת קטין על ידי הורה או מורה נכללת בעוולת התקיפה המצויה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין:

סעיף 23:

(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.

(ב) "שימוש בכוח", לעניין סעיף זה – לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.

חוק שירות המדינה (משמעת), התשג"ז – 1963, מאפשר לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לנקוט באמצעים הבאים:התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה או הקפאתה, שלילת חלק מהשכר למשך עד 6 חודשים, העברה לתפקיד אחר, העברה למוסד אחר, פסילה לשמש בתפקידים מסוימים, פיטורים עם פיצויים, פיטורים ללא פיצויים, פיטורים ופסילה לשמש בתפקידים מסוימים.

האם תלמיד שנפצע מאלימות של תלמיד אחר יכול לתבוע את משרד החינוך? המורים? ההורים? האם התלמיד הפוגע בעצמו?

על פי החוק, ישנה חובה על צוות בית הספר לדאוג לביטחונם של התלמידים.
כאשר תלמיד נפצע כתוצאה מאלימות של תלמיד אחר, ישנם מקרים שבהן ניתן יהיה לתבוע את מוסד הלימודים ולדרוש לפצות את התלמיד, וזאת כאשר נוכל להוכיח כי צוות בית הספר, המורים או ההנהלה, לא הצליחו למנוע את התרחשות האירוע, ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה.

על פי הדין בישראל, על צוות המורים מוטלת החובה לגלות מקרי אלימות אשר מתרחשים בבית הספר ועליו לנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת להילחם באלימות. צוות בית הספר וההנהלה, צריכים לנקוט פעולות חינוכיות ופעולות משמעת בתלמידים המועדים לפגוע, ובמקביל להיות ערים לכך שישנם תלמידים רגישים יותר, אשר עשויים להיפגע באופן מיוחד.

 

על צוות בית הספר מוטלת גם חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבית הספר על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם. כמובן שמידת הפיקוח הנדרשת ממורים משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, גיל התלמידים, הפעילות בה התרחשה ההתנהגות,ועוד.

נקודת המוצא היא, כי חובת הפיקוח וההשגחה, המוטלת על מורה כלפי תלמידו, זהה לחובתו של הורה כלפי בנו. [דנ"א 2571/94עזבון המנוח אייל ארגמן ז"ל נ'חפצדי, פורסם בנבו]. ועוד, מקובל שיש בנוכחות מבוגר אחראי כדי למנוע או לרסן התנהגות פזיזה אצל ילדים שטרם פיתחו מנגנוני בקרה וריסון עצמאיים. מידת הפיקוח משתנה בהתאם לנסיבות, כגון גיל התלמידים, סוג הפעילות בה הם עוסקים, הימצאותם בחבורה ועוד [ע"א 715/79, דניאלי נ' אורט, פד"י לה [2] 764 , להלן – "עניין דניאלי", וע"א 2061/90, מרצ'לי נ' מדינת ישראל, פד"י מז [1] 802].

למרות זאת, אין בהיעדר השגחה אינטנסיבית כדי להטיל אחריות בכל מקרה, גם לא כשמדובר בתלמידים רכים בשנים. כך נקבע בע"א 635/70, מנדלסון נ' קפלן ומשרד החינוך, פד"י כה [2] 113, 117 – 118] כי אף השגחה אינטנסיבית של מורה לא יכולה הייתה למנוע תאונה שהיא תוצאה של דחיפה פתאומית: " חובת ההשגחה של המנהל על תלמידיו איננה מוחלטת. יש צורך למצוא איזון בין האינטרס של השגחה על הילדים ומניעת תאונות מצד אחד, והיכולת להקצות כוח אדם להשגחה על התלמידים מצד שני. מציאת פשרה כזו היא עניין לשיקול-דעת שיופעל על-ידי הנהלת בית-הספר".

בת"א 3001-09 א' ח' ס' נ' מדינת ישראל (מחוזי באר שבע) ממאי 2013, הלך בית המשפט צעד קדימה בדרישת הפיקוח והבירור. במקרה זה דובר על תלמיד כיתה ט', שהתפרצה אצלו מחלת סכיזופרניה. מבירור שנערך לאחר מכן, הוברר כי בתקופה שקדמה להתפרצות המחלה, היה התלמיד קורבן לתקיפה חמורה בתחילת כיתה ט' ופגיעה בעלת אופי מיני בסוף כיתה ח' מידי צ"ג. עוד הוברר כי בתקופה שקדמה לאירועים אלה, בעיקר במהלך השיעורים בבית-הספר, היה התובע נתון למסכת של הצקות אלימות ומשפילות מידי הצדדים השלישיים 1­-3.

בית המשפט קבע כי על סגל בית-הספר מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים; להקדים טיפול חינוכי ומשמעתי בתלמידים המועדים לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות לתלמידים המועדים להיפגע. אמת-המידה להתגבשותה הקונקרטית של החובה לנקוט אמצעים למניעת התממשותם של סיכונים היא צפיותם. לסגל החינוכי פררוגטיבה להפעיל שיקול-דעת חינוכי ערכי 'חזק'. אולם, חריגה מן המתחם של שיקול-הדעת הסביר, או הזנחה גרידא, תוך התעלמות מסיכונים ידועים או צפויים – יגררו הטלת אחריות בגין רשלנות.

עוד קבע בית המשפט כי סגל בית-הספר לא התרשל בקיום השגחה כמקובל בזמן ההפסקות וממילא היו רוב ההצקות בהפסקות. התובע ואמו לא הביעו כל תלונה או מצוקה מפורשת כלשהי. סגל בית-הספר לא הבחין בפועל בכך שההצקות הספוראדיות שהגיעו לידיעתו עולות כדי התעללות שיטתית ונמשכת; וכי התובע נתון במצוקה נפשית קשה ומופנמת. סגל בית-הספר טיפל בהצקות שהגיעו לידיעתו בדרכים החינוכיות והמשמעתיות המקובלות, בהתאם לחומרתן הנחזית, לפי שיקול-דעתו. לא הוכח כי בטיפול המשמעתי בתלמידים הפוגעים נפל פגם של שיקול-דעת בלתי-סביר, הפרת הוראה של משרד החינוך, או אי-עמידה בסטנדרט מקובל בתורת החינוך. כמו כן קבע בית המשפט כי לא הוכח כי לו היה סגל בית-הספר מחמיר יותר בענישתם של התלמידים הפוגעים, כפי שלטענת התובעים היה ראוי לעשות – היה הדבר מונע את המשך הפגיעה בו, אשר המשיכה על אף ובמשך השעיית התלמידים הפוגעים מבית-הספר.

במהלך המשפט הוברר כי התובע סבל מפגיעוּת מיוחדת, על רקע מאפייניו האישיים והמשפחתיים הקשים וצרכיו המיוחדים שלא סופקו; וכי מצבו זה היה ידוע לשירות הסוציאלי העירונימידע זה היה אמור להגיע לידיעת הסגל החינוכי, כדי שהתובע יזכה לתמיכה, למעקב ולתשומת-הלב שהוא נזקק להם. דבר זה לא נעשה; אם בשל היעדרה של הוראה מתאימה ואם בשל אי-קיומה.

בית המשפט קבע כי הסגל החינוכי היה מחויב לקיים שיחות אישיות עם התלמידים, ובמיוחד עם תלמידים כמו התובע, אשר נתוניהם הסוציאליים הגלויים, התנהגותם המופנמת ובדידותם החברתית חייבו בירור מעמיק יותר בדבר מצבם והיענות לצרכיהם. אי הדאגה למסירת המידע הסוציאלי אודות התובע לבית-הספר; ואי-קיומן של שיחות אישיות עם התובע, שהיו צפויות לחשוף ישירות את נזקקותו, או להביא לחשיפתה בעקבות בירור משלים – היוו מחדל מקיום החובה לנקוט יישוג (outreach) פרואקטיבי בתחום הניטור של שלומם של התלמידים בכלל, ושל תלמידים שלגביהם ישנם סימנים כגון מופנמות, בדידות ורקע משפחתי בעייתי בפרט. מסתבר כי אילולא מחדלים אלה – מצוקתו של התובע הייתה נחשפת מוקדם יותר, והמשך הפגיעה בו, וכן פרוץ מחלתו באופן ובמועד המוקדם שבהם פרצה, היו נמנעים. ראוי להכיר בכך שחשיפתם של תלמידים תמימים לאלימות בית-ספרית נובעת גם ממדיניות משלבת ומכילה של תלמידים בעלי בעיות התנהגותיות בבתי-ספר רגילים. יש בכך משום 'נטילה שלטונית' של מקצת ביטחונם האישי של התלמידים התמימים לצורך השגת יעדים חברתיים. בהתאם לכך, ראוי לשקול, בהמשך להמלצתו-משכבר של בית-המשפט העליון, הסדר פיצוי לקורבנות האלימות הבית-ספרית, שאינו תלוי באשם מצד הסגל החינוכי או רשויות החינוך.

בהתאם לכך קיבל בית המשפט את התביעה נגד המדינה ונגד הרשת מתקבלות. כמו כן התקבלו ההודעות לצד שלישי והנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצוי בסך של 1,000,000 ₪.

בכל מקרה, ברור כי ניתן לחייב את צוות בית הספר באחריות כלפי תלמידים שנפגעו, ויחד עם זאת אכן יש לבדוק כל מקרה לגופו.

עוד ברור כי ניתן לתבוע את התלמיד הפוגע בעצמו ואת הוריו במידה ויכלו לפקח ולרסן את התנהגותו האלימה, והתרשלו בשל כך.


 

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב,

משרד עו"ד רונן ברק ושות',

7.11.2013

תאונת דרכים במהירות אפס!

תאונת דרכים במהירות אפס

בית המשפט: אדם שנפצע ממשיכת ידית המושב לפני הנסיעה – זכאי לפיצוי כמו בתאונה
האם פציעה כתוצאה ממשיכת ידית המושב ברכב – לפני הנסיעה – נחשבת לתאונת דרכים? בית משפט השלום בהרצליה חייב את חברת כלל לפצות, לפי חוק הפלת"ר (פיצויים לנפגעי תאונת דרכים), אדם שנפגע בידו בעת שמשך את ידית המושב האחורי של רכבו, כהכנה לנסיעה ברכב.

כיסוי ביטוחי לילדי בית הספר

כיסוי התלמיד בביטוח תאונות אישיות תלמידים

כיסוי התלמיד בביטוח תאונות אישיות תלמידים:

כאמור כל תלמיד שנגרם לו נזק גוף שאירע במקום כלשהו בשטח המדינה והשטחים המוחזקים ובכל מקום אחר בעולם, בכל שעה משעות היום בין שיש לה קשר לפעילות המוסד החינוכי ובין אם לו זכאי לכיסוי כדלקמן (על פי פוליסה של כלל):

במקרה מוות – סכום השווה ל-141,000 ₪

בנכות מלאה וקבועה – סכום ביטוח בסיסי בסך של 340,000 ₪ בתוספת "מענק חומרה" בשיעור של 50% מהסכום הבסיסי, קרי סך של 564,000 ₪.

בנכות חלקית וקבועה ישולם פיצוי שיחושב על פי האחוזים הקבועים לאותה נכות על פי התקנות, המחושב מסכום הביטוח הבסיסי, למעט נכות חלקית קבועה הנמוכה מ-5% למעט תביעה בגין שיניים.

יוצא איפה כי תלמיד אשר נותרה לו נכות בשיעור של 10% יקבל פיצוי בסך של 34,000 ₪. באם 100 תלמידים הזכאים לפיצוי בסך של 34,000 ₪ לא מגישים תביעה, חברת הביטוח שומרת בקופתה 3,400,000 ₪. ואולם מדובר בדוגמא מינימלית מאחר ופעמים רבות הנכויות גבוהות מאוד, וסכומי הפיצוי הינם גבוהים הרבה יותר.

בנכויות חמורות המגיעות ל-80% ומעלה זכאי התלמיד למענק חומרה של 50% וסה"כ: 451,200 ₪. מספיק ששלושה תלמידים לא ידעו על זכאותם לפיצוי, חברת הביטוח שמרה לעצמה למעלה ממיליון ₪ בקופה.

בנכויות חלקיות של 30% חברת הביטוח תשמור לעצמה סכום של כ-112,800 ₪ על כל תלמיד.

בתאונות אישיות תלמידים, חברת הביטוח מחויבת לשלם את הפיצוי, על פי תנאי הפוליסה, ואין צורך להוכיח רשלנות של גורם מסוים ומכאן שלחברות הביטוח יש אינטרס ברור להעלים מידע זה מההורים.

יובהר כי גם הורה, אשר נוטל חלק בפעילות רשמית של המוסד החינוכי, ללא קבלת שכר, פעילות אשר מתקיימת בשטח של המוסד החינוכי או מחוץ לתחומי המוסד החינוכי, כמלווה ו/או כמשגיח בטיולים ו/או כמשגיח באירועים אחרים מטעם ו/או במסגרתו, זכאי לפיצוי בשיעורים האמורים.

הביטוח אינו מכסה מקרה של תאונות דרכים בארץ או בחו"ל. יחד עם זאת כדאי לרכוש הרחבה של הפוליסה שתחול גם על תאונות דרכים שאירעו בחו"ל.

מקרים בגינם ניתן פיצוי:

תלמיד אשר נספה בתאונת צלילה במהלך חופשת עם הוריו באילת, זכאי לפיצוי על פי הפוליסה.

ילד בגיל 4 הלך עם אמו לעבודתה, ובמהלך שהותו עמה בעבודה, החדיר את כף ידו למגרסה שעמדה במשרד ו-3 מאצבעות ידיו נכרתו. התלמיד קיבל פיצוי מחברת הביטוח.

המנוח למד בבית ספר תיכון בשנת הלימודים תשס"ג וסיים את לימודי כיתה י"ב בבית הספר. לאחר ששנת הלימודים הסתיימה, אירעה תאונה בה נפגע המנוח בחלק שמאלי עליון של חזהו, ממסור דיסק שהחזיק וכתוצאה מתאונה זו נפטר המנוח. בית משפט השלום קבע כי הפוליסה חלה עליו וחייב את הנתבעת לשלם לו. גם ערעור על תיק זה נדחה.

תלמיד בן 12 שנים, שיחק כדורגל בשעות אחה"צ עם חבריו בחצר בית ספר בעיר מגוריו. הכדור עף על גג אחד המבנים בחצר והתלמיד טיפס על הגג על מנת להביאו. בעת שהלך על הגג, נשבר בגג והתלמיד נפל לתוך האולם ונחבל בכל חלקי גופו. חברת הביטוח שילמה לו כספים על נכותו בגין אותה תאונה.

ילד בן 5 הלך עם סבתו לקניון בעיר מגוריו בשעות אחה"צ. במהלך משחק בקניון, נתלה על המדרגות הנעות אשר פעלו באותה עת והתרומם איתם לגובה של כ-ארבע מטרים ואז נפל ארצה ונחבל בראשו. חברת הביטוח שילמה לו פיצוי בגין נכותו.

במקרה אחר בית משפט קיבל תביעה לתגמולי ביטוח של הורי תלמיד אשר בנם נפטר כתוצאה מתאונת צלילה, שלא היתה במסגרת בית הספר, למרות שהתביעה הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות שהינה במקרה דנן 3 שנים. בית המשפט קבע כי אכן מדובר בטענת התיישנות רצינית ואולם במקרה דנן יש חשיבות מיוחדת לכך שחברת הביטוח או הרשות המקומית יביאו לידיעת ההורים את קיומה. הכיתוב המופיע בגב שובר התשלום של אגרת החינוך אינו יכול להוות הודעה מספקת ממספר טעמים. ראשית, מדובר בכיתוב לא מודגש אשר מופיע בין שלל הוראות נוספות. שנית, בשובר אין הפניה להוראות שבגבו אלא רשום באופן סתמי "לשירותך מידע נוסף מעבר לדף". שלישית, בכיתוב אין הסבר מינימאלי על כך שפוליסת התאונות חלה גם על תאונות שמתרחשות מחוץ לבית הספר וללא כל קשר לפעילות הבית ספרית, דבר שאיננו מובן מאליו. הערעור שהגישה חברת הביטוח לבית המשפט המחוזי, נדחה.

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין תאונות דרכים,תאונות ילדים, תאונות תלמידים ונזיקין.

פוליסת ביטוח תאונות אישיות לילדים

פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים

מרבית ההורים אינם יודעים כי תלמידים החל עליהם חוק חינוך חובה, ותלמידים בגני ילדים, פעוטונים ומעונות יום המופעלים ע"י ארגונים מרכזיים ורשויות מקומיות, מבוטחים בביטוח תאונות אישיות תלמידים, אשר הינו ביטוח חובה וחל במשך 24 שעות ביממה. הביטוח חל גם אם התאונה התרחשה מחוץ לכתלי בית הספר ומחוץ לשעות הלימודים. כלומר, גם אם התלמיד נפגע במהלך משחק בחצר ביתו, במגרש המשחקים או בכל מקום ציבורי אחר, עדיין ניתן לתבוע על פי הפוליסה.

פוליסת ביטוח תאונות תלמידים

חשוב לציין כי הפוליסה מכסה כל תאונה, למעט תאונת דרכים שארעה בארץ או בחו"ל, פגיעה שארעה כתוצאה ממלחמה, פעולות איבה, פעילות צבאית סדירה , תאונות עבודהרשלנות רפואית או נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רשלני, ומחלה שאינה נובעת מתאונה. מכיוון שהורים רבים אינם מודעים לביטוח החל, תלמידים רבים אינם תובעים את הזכויות המגיעות להם, והתיישנות הפוליסה חלה 3 שנים מהגיעו של התלמיד לגיל 18.

הביטוח הינו ביטוח חובה וההורים משלמים עבור הביטוח במסגרת אגרת החינוך בתחילת שנת הלימודים באמצעות הרשות המקומית. יחד עם זאת מוסדות החינוך, הרשויות המקומיות ו/או חברות הביטוח המבטחות, אינם מידעים פעמים רבות את ההורים בדבר קיומה של הפוליסה וההורים נוטים לחשוב כי הפוליסה מכסה תאונות הקשורות בפעילות בית ספרית בלבד. ידיעת ההורים בדבר קיומה של הפוליסה הינה חשובה במעלה, מאחר ופעמים רבות אין לתלמיד הנפגע גורם נוסף לתבוע ולקבל ממנו פיצוי הולם.

חשוב לדעת כי על פי פוליסה זו, אין צורך להוכיח רשלנות של גורם כלשהו והפיצוי ניתן אם נוכיח שאירעה תאונה אשר גרמה לנזק גוף. להגדרה זו ניתן להכניס כל אירוע תאונתי מוכר (למעט תאונת דרכים), וכן גם מקרים אשר אינם תאונה סטנדרטית כגון תאונה הנגרמת כתוצאה מתקיפה, אלימות, אונס, תקיפה מינית, טביעה, וכדומה. בנוסף, התביעה על פי הפוליסה, אינה גורעת מזכותו של התלמיד לתבוע גם את בעל המקרקעין או כל מזיק אחר, אשר התרשל כלפיו, וגרם ברשלנותו לתאונה. לדוגמא, תלמיד אשר נפל לבור בעת הליכה ברח' יכול לתבוע את נזקיו הן מהמזיק-העירייה והן על פי הפוליסה. בנוסף, על פי אין רלוונטיות לאחריות התלמיד לתאונה במידה והיתה כזו.

על פי הפוליסה ניתן לקבל פיצוי קבוע בגין מקרה מוות ו/או פיצוי בגין נכות לצמיתות, המחושבת על פי אחוזים. כמו כן, מכסה הפוליסה נכות זמנית החל מהיום השישי ובתנאי שמדובר בתקופה אשר עולה על 21 ימים, כאשר התלמיד מרותק לביתו. על פי הפוליסה יש פיצוי עבור כל יום אישפוז, וכין ניתן לקבל החזר הוצאות חלקי בגין רכישה של אמצעי עזר והוצאות רפואיות. חשוב לדעת כי גם הורה אשר נפגע במהלך פעילות בית ספרית במוסד ברפואי, כמו למשל ליווי טיול של התלמידים, הוא זכאי לפיצוי במקרה של פגיעה.

בכל מקרה ועל מנת שלא תהיה בעיה מאוחר יותר להוכיח את התרחשות התאונה כדאי לדווח מיידית למנהל בית הספר על התאונה ולקבל ממנו עותק מטופס הדיווח על התאונה. כמו כן יש לדרוש מבית הספר עותק מהפוליסה, בצירוף המסמכים המצורפים לה ולהודיע לחברת הביטוח בהקדם על התרחשות התאונה.

למידע נוסף אודות גובה הכיסוי של פוליסת ביטוח תאונות תלמידים


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין תאונות דרכים,תאונות ילדים, תאונות תלמידים ונזיקין.

תאונות ילדים בקייטנה - עו"ד נזיקין

תאונות ילדים במסגרת קייטנה –יש את מי לתבוע

בימים אלו אנו עומדים לפני סיום שנת הלימודים, וההורים העובדים במהלך הקיץ, רושמים את ילדיהם לקייטנות שונות ומגוונות שיקלטו מאות אלפי תלמידים. חשוב לדעת שיש לא מעט סכנות הכרוכות בבילוי בקייטנה, שכן בדרך כלל מדובר מחד בסגל הדרכה צעיר, ומאידך הקייטנה כרוכה בפעילויות כגון רחצה בבריכה, טיולים ופעילויות ספורטיביות מסוכנות מטיבן אשר יכולים להסתיים בתאונות ילדים.

על פי החוק וחוזר המנכ"ל בעניין זה (משנת 2009) יש לעמוד בתנאים רבים בכדי להפעיל קייטנה, ולהלן מקצת מהתנאים החשובים שעלינו כהורים לבדוק לפני שאנו רושמים את ילדינו לקייטנה:

  1. ראשית יש לבדוק שלקייטנה יש רישיון עסק. חוק הקייטנות קובע כי קייטנה היא עסק הטעון קבלת רישיון, ומי שמבקש להפעיל קייטנה צריך לעמוד בתנאי החוק והתקנות, אשר קובעים הוראות המתייחסות לכוח אדם, חינוך, ביטחון, תברואה ובטיחות.
  2. יש לבדוק שבקייטנה קיים יחס של 25 תלמידים למדריך, כאשר מחצית מהם הם בוגרים וזאת מעבר למנהל והמדריך הראשי.
  3. בנוסף, על פי החוק, בתפקיד מדריך מקצועי יכול לשמש רק אדם בעל הכשרה ותעודה מוכרת בתחום שהוא עתיד להדריך ולפיכך יש לבדוק עם מפעילי הקייטנה שקיימים ברשותם כל התעודות של המדריכים המקצועיים. במידה והתלמיד נפצע במהלך פעילות שמי שאמור להעביר אותה הוא מדריך מקצועי, ובפועל מעביר אותה מדריך שאינו מקצועי, מפעילי הקייטנה עשויים לחוב באחריות לתאונה.
  4. על אדם בגיר המועמד לשמש כמדריך להמציא לידי הקייטנה אישור ממשטרת ישראל ולפיה אין מניעה להעסיקו לפי חוק למניעת העסקת עברייני מין (גברים מעל גיל 18). במידה ומדריך בקייטנה פוגע חלילה מינית בתלמיד, ומתברר בדיעבד כי מפעילי הקייטנה, הפרו הוראות החוק ולא דרשו ממשטרת ישראל אישור ולפיו מותר להעסיקו, הם עשויים להיתבע ולחוב בנזקיו של התלמיד.
  5. יש לבדוק שבידי מפעילי הקייטנה, אישורים מתאימים הקשורים בבטיחות, כלומר שהמבנה, החצר והמתקנים מתאימים להפעלת קייטנה ואין בהם סכנות בטיחותיות, אישור ממשרד הבריאות לגבי האוכל המוגש בקייטנה וכדומה.
  6. במידה ויש חברת הסעות, יש לבדוק מי היא החברה, האם הנהג מבין ויודע מהי החשיבות שבהורדת תלמידים מההסעה בצורה זהירה, על מנת שנוכל להימנע כלל האפשר מתאונות דרכים בירידה מההסעה, וכי יש מספיק מושבים לכל התלמידים.
  7. בנוסף וחשוב ביותר לבדוק שבקייטנה קיים ביטוח לנזקי צד ג', וזאת על מנת שיהיה כיסוי לנזקים שעשויים להתרחש במקרה של תאונה. בעניין זה חשוב לציין כי אם הפעילות בקייטנה כוללת לינה מחוץ לבית ופעילויות ספורטיביות כגון שייט או טיסה, יש לבדוק שהביטוח החל על הקייטנה מכסה גם פעילות כזו.
  8. במידה ומדובר בקייטנה מיוחדת למשל קייטנת אימון כדורגל, יש לבדוק שבקייטנה קיים ביטוח תאונות אישיות מתאים. במקרה שנדון בבית המשפט, תלמיד בן 7 נפגע מכדור שנבעט לשער על ידי תלמיד בן 10 ביום הראשון לקייטנה. בית המשפט קבע כי מפעילי הקייטנה לא התרשלו, שכן מדובר בקייטנה לאימון כדורגל, ואולם הטיל עליהם את האחריות לנזק התלמיד עקב התאונה מאחר ולא דאגו לביטוח תאונות אישיות שיש לרכוש בקייטנות מסוג זה, ובעצם השאירו את התלמיד ללא כיסוי ביטוחי.
  9. במידה והפעילות מתקיימת בבריכה, יש לברר שיש מציל בכל בריכה, ועל המדריכים של הקייטנה להשגיח היטב על הילדים המתרחצים בבריכה. במידה ובמהלך בילוי בבריכה ילד טבע, יכול והאחריות לתאונה חלה על מפעילי הבריכה שלא דאגו למציל ובנוסף, על מפעילי הקייטנה שלא דאגו למספר מדריכים מתאים לצורך השגחה.
  10. הדרישה להשגחה מספקת ונכונה של המדריכים בקייטנה נכונה לכל פעילות במסגרת הקייטנה, לרבות פעילות ספורטיבית, במהלך ההפסקות ובסיומה. במקרה בו טיפל משרדנו, תלמיד בית ספר בקייטנה שיחק בחצר המתנ"ס לאחר סיום הקייטנה ובזמן ההמתנה להורים. התלמידים השתובבו ללא השגחה ותלמידה אשר נתלתה על שער הכניסה למתנ"ס, טרקה את השער על ידו של התלמיד, והביאה לקטיעה של חלק מהאצבע שלו. בתביעה שהגשנו נגד המתנ"ס נטען כי לא היתה השגחה של הגורמים המקצועיים על התלמידים מה שיכול היה למנוע את התאונה. התיק הסתיים בפשרה.
  11. יכול ובמקרה של תאונה, מי שייחוב באחריות לנזקי התלמיד יהיה דווקא צד ג'. במקרה שנדון בבית המשפט תלמידה נפגעה כתוצאה משימוש במתקן שעשועים שהופעל על ידי חברה חיצונית שהוזמנה על ידי העירייה שהפעילה את הקייטנה. בית המשפט קבע כי מי שאחראי לתאונה היא החברה שהפעילה את המתקנים ואילו התביעה כלפי שאר הנתבעות נדחתה.

בכל מקרה ולצערנו התאונות שעשויות להתרחש הינן מכל גווני הקשת ולכן, כדאי תמיד לבדוק את נסיבותיה של כל תאונה ולבדוק את הגורמים המתאימים. ולפני סיום חשוב להזכיר, כי בכל מקרה של תאונה, מעבר לתביעת צד ג', אנו יכולים לתבוע את ביטוח התלמידים שחל 24 שעות ביממה גם בזמן חופשות וגם בזמן קייטנה.


 כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין תאונות דרכים,תאונות ילדים, תאונות תלמידים ונזיקין.

אסור לתחנות דלק למכור בנזין לילדים

תאונות ילדים בל"ג בעומר

תאונות בל"ג בעומר-יש את מי לתבוע

אסור לתחנות דלק למכור בנזין לילדיםבקרוב יחול ל"ג בעומר, חג אשר מביא עמו שמחה רבה לילדים ויחד עם זאת, עשוי להביא עמו אסונות קשים. במסגרת מדורות ל"ג בעומר, אוספים הילדים עצים כמספר שבועות לפני ערב המדורות עצמו. הליך איסוף העצים בעצמו, עשוי להביא עמו פגיעות שונות ובין היתר, פגיעה מקרשים מזוהמים, פגיעה מרכבים ופגיעה של ילדים כתוצאה מכניסה לאתרי בנייה ואתרים שונים פרוצים על מנת לאסוף עצים. במקרה שנדון בפס"ד סינאוי דובר על ילד בן 10 אשר נכנס לבית ספר באזור מגוריו על מנת לאסוף עצים בעת שהתקיימו פעולות בנייה במקום ונפל לתוך בור קידוח עמוק, אשר הושאר על ידי חברת הבנייה. חברת הבנייה חויבה בנזקיו של הילד ביחד עם העירייה אשר החזיקה בבית הספר ושכרה את שירותיה. חשוב לציין כי הנתבעות חויבו למרות שלכאורה הילדים נכנסו לבית הספר ללא רשות ודרך פרצות בגדר.

גם ערב המדורות עשוי להביא עמו תאונות קשות. במקרה שנדון בבית המשפט חויבה תחנת דלק בנזקיו של קטין בן 10 אשר נפגע כאשר חברו זרק לעברו בקבוק פלסטיק בוער, אותו מילאו בתחנת דלק. בית המשפט קבע כי הנתבע התרשל בכך שלא הנחה את עובדיו ולא פיקח עליהם שלא ימכרו דלק לקטינים בייחוד כאשר מדובר בל"ג בעומר. בית המשפט קבע כי ילדים בגיל התובע וחבריו אינם מודעים לסיכון הכרוך בשפיכת בנזין על אש בוערת בעוד שבעל תחנת הדלק מודע או צריך להיות מודע לסיכונים. במקרים אחרים נפגעו ילדים כתוצאה מזריקת חפצים מסוכנים כמו מיכלים ותרסיסים שונים לתוך המדורה אשר הביאו להתלקחות המדורה ופגיעה בילדים. השארת פסולת על ידי גורמים שונים כגון עירייה או מפעלים שונים ברשות הציבור ובייחוד במועדים הקרובים לל"ג בעומר הינה רשלנות ברורה, מנוגדת לחוק ועשויה להביא להגשת כתבי אישום בגין השארת פסולת ברשות הציבור.

מה עושים ואת מי ניתן לתבוע במקרה של פגיעות שונות:

על הגורמים המארגנים מדורות ל"ג בעומר כגון, בתי ספר, גני ילדים, תנועות נוער, מתנסים ואף אנשים פרטיים המארגנים מדורות בחצר ביתם הפרטית, לעיין בהנחיות המקצועיות להבערת מדורות בל"ג בעומר אשר הוציאו מכבי האש, ואותן ניתן למצוא באתר מכבי האש. כמו כן אם מדובר בפעילות במסגרת בית ספרית על המארגנים לפעול על פי הנחיות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 1992, אשר קובע נהלים ביחס להבהרת אש בפעילות בית ספר. בכל מקרה יש לנהוג במשנה זהירות.

לגבי אתרי בנייה ואתרים שונים בהם עשויים להימצא עצים וקרשים אותם "יחמדו" נפגעים פוטנציאלים לדאוג לסגור פרצות או בורות באתרים אשר בתחום פיקוחם ואחריותם.

אין למכור לילדים דלק או חומרי בערה אחרים אשר עשויים להביא להתלקחות אש.

על עיריות ומועצות מקומיות לסלק פסולת, שדות קוצים, ומפגעים שונים אשר עשויים להימצא בשטחים פתוחים בהם עושים בדר"כ מדורות.

על מארגני מדורות יש חובה לפקח על הנעשה ולהדריך את המשתתפים ביחס לסכנות הכרוכות בהבערת אש. כמו כן עליהם החובה למנוע מעשים פזיזים ומסוכנים של ילדים (מדובר במורים, הורים, מדריכים, מלווים וכדומה).

אם נפגעתי – מה עלי לעשות?

על הנפגע לבדוק באיזו מסגרת נערכה הפעילות במסגרתה נפגע. במידה ומדובר בפעילות בית ספרית, גני ילדים, תנועות נוער וכדומה, יש לבדוק את אחריות בית הספר, משרד החינוך או הרשות המקומית אשר עליהן חלה האחריות למנוע את נזקי התלמידים והאם הם פעלו בהתאם לנדרש מהם בחוק.

במידה והתאונה נגרמה כתוצאה מחומרי בערה ו/או נפצים -ניתן יהיה לתבוע את מי שמכר לילדים את החומרים, שכן מכירה של נפצים מנוגדת לחוק שכן הינה מהווה מכירה של צעצועים אסורים.

במידה והמדורה נערכה במסגרת פרטית – בחצר בית של אנשים פרטיים ונגרם נזק לאחד המשתתפים, ניתן לתבוע את חברת הביטוח המבטחת את בעלי הבית בביטוח לנזקי צד ג'. בפס"ד פרשת דהן, חייב בית המשפט, בעל בית אשר השליך נפט לגריל ממיכל אשר התפוצץ על התובע לפצות את התובע על נזקיו וכך חויבה גם חברת הביטוח שלו.

במידה והמדורה נערכה במסגרת פרטית בשטח פתוח ופסולת אשר הושארה במקום על ידי המועצה המקומית ו/או כל בעל או מחזיק במקרקעין-ניתן יהיה לתבוע אותו לפצות את התובע.

חשוב לדעת:

מרבית ההורים אינם יודעים כי תלמידים החל עליהם חוק חינוך חובה, ותלמידים בגני ילדים, פעוטונים ומעונות יום המופעלים ע"י ארגונים מרכזיים ורשויות מקומיות, מבוטחים בביטוח תאונות אישיות תלמידים, אשר הינו ביטוח חובה וחל במשך 24 שעות ביממה. הביטוח חל גם אם התאונה התרחשה מחוץ לכתלי בית הספר ומחוץ לשעות הלימודים. כלומר, גם אם התלמיד נפגע במהלך משחק בחצר ביתו, במגרש המשחקים או בכל מקום ציבורי אחר, עדיין ניתן לתבוע על פי הפוליסה ולכן במידה והתלמידים נפגעים במהלך פעילות הקשורה במדורות ל"ג בעומר ניתן יהיה לתבוע את הפוליסה.

בתאונות אישיות תלמידים, חברת הביטוח מחויבת לשלם את הפיצוי, על פי תנאי הפוליסה, ואין צורך להוכיח רשלנות של גורם מסוים כמו במקרים המובאים לעיל.

יובהר כי גם הורה, אשר נוטל חלק בפעילות רשמית של המוסד החינוכי, ללא קבלת שכר, פעילות אשר מתקיימת בשטח של המוסד החינוכי או מחוץ לתחומי המוסד החינוכי, כמלווה ו/או כמשגיח בטיולים ו/או כמשגיח באירועים אחרים מטעם ו/או במסגרתו, זכאי לפיצוי בשיעורים האמורים.

בכל מקרה יש לברר מיהם הגורמים הרלבנטים ומהן הנסיבות שהביאו לתאונה ולכן רצוי להתייעץ עם גורמים מתאימים ולא לפעול לבד מול הרשויות או הגורמים המזיקים.

קישור למאמר המלא כפי שפורסם באתר YNET: תאונות בל"ג בעומר – יש את מי לתבוע – פורסם באתר YNET

למידע נוסף אודות גובה הכיסוי של פוליסת ביטוח תאונות תלמידים


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין תאונות דרכיםתאונות ילדים, תאונות תלמידים ונזיקין.

הביטוח הסודי שלכם

הביטוח הסודי שלכם

התשלומים לבתי הספר של ילדיכם אינם מעניקים מעניקים רק מסגרת, השכלה וטיולים שנתיים – אלא גם פוליסת ביטוח שמכנסה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. עם פתיחת שנת הלימודים, כדאי שתכירו: הפוליסה הסודית של מערכת החינוך שעובדת 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה.

הבאנו עבורכם את הכתבה המלאה של הכתבת רותם סלע, אשר פורסמה בעיתון מעריב בתאריך 31 לאוגוסט 2009

מאמרים נוספים בנושא שכתבה עו"ד ליאנה חזין רביב: