מאמרים משפטיים בנושא תביעות ביטוח שלאחר תאונות דרכים, מחלקת הנזיקין במשרד עו"ד רונן ברק ושות' מתמחה בניהול תביעות ביטוח בנושאי תאונות דרכים עם התמחות מיוחדת בתחום תאונות אופנוע ורכב דו גלגלי, לייעוץ משפטי צרו קשר

שימוש בקנאביס עקב פגיעה בתאונת דרכים

שימוש בקנאביס עקב פגיעה בתאונת דרכים

פסק דין ת.א. 14-06-60273, הכריע בשאלה אם פגיעה בתפקוד בשל התמכרות לקנאביס עקב תאונת דרכים נחשבת לנזק המזכה את הנפגע בפיצוי ?

במקרה הנדון דובר בצעיר שנפגע בתאונת קטנוע, הועלו טענות כי לצד נזקים פיזיולוגיים ופסיכיאטריים שנגרמו לו עקב התאונה, סובל התובע מפגיעה קשה בתפקודו בשל התמכרותו לקנאביס, שניתן לו כטיפול לשיכוך הכאבים הכרוניים שהתפתחו אצלו בגין התאונה. הנתבעת התנגדה לעמדת התובע, כי הוא זכאי לפיצוי בגין התמכרותו לקנאביס, אך בית המשפט המחוזי בלוד דחה את עמדתה וקיבל את טענות התובע.

התמכרות לקנאביס בעקבות תאונת דרכים

בפסק הדין נקבע כי בעקבות התאונה סובל התובע מהתמכרות לקנאביס ומתופעות לוואי קשות הנובעות מכך. בגין נכותו הכוללת, שחלק משמעותי ממנה הוא נכות אשר נקבעה לו בגין התמכרות לקנאביס, נפסקו לתובע פיצויים בסך של למעלה מ- 2.8 מיליון ש"ח, בתוספת שכר טרחה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתו של הצעיר שנפגע בתאונת קטנוע סובל מנזקים כבדים בשל התמכרותו לקנאביס עקב התאונה, וחייב את חברת הביטוח לפצותו .

חוות דעת מומחה

תמונה של צמח הקנאביס: שימוש בקנאביס עקב פגיעה בתאונת דרכיםכמקובל בתיקים שעניינם נזקי גוף, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו שיחווה דעתו בסוגיית התמכרות התובע לקנאביס והשלכותיה על בריאותו ותפקודו . המומחה, פסיכיאטר בעל מומחיות בהתמכרות לסמים, מנה מגוון תסמינים המעידים כי התובע אכן התמכר לקנאביס. בין היתר, מצא כי התובע פועל בכפייתיות להשגת קנאביס, כי כמות הסם שצרך עלתה עם השנים, כי הוא חש אי שקט ועצבים וכי פיתח כמיהה לעישון הסם וחרדה שמא הסם לא יהיה בהישג ידו, המשקפות צורך עמוק בעישון ותלות בקנאביס .

עוד מצא המומחה, כי כתוצאה מתאונת הדרכים והתמכרות התובע לסם "תפקודו התדרדר מבחינה נפשית, חברתית ותעסוקתית וחלה ירידה בתפקודיו הקוגניטיביים". הדבר מתבטא, בין השאר, בקשיי קליטה ולמידה, בקשיים ביחסי התובע עם אשתו, בפסיביות, בחוסר אנרגיה, באיבוד עניין בפעילות חברתית, לימודית או תעסוקתית וכן בבידוד חברתי ובהתכנסות התובע בתוך עצמו .

המומחה ציין, כך נאמר בפסק הדין, כי "מהמסמכים של הגורמים הציבוריים שטיפלו בתובע עולה "תמונה של פגיעה נפשית קשה שלא מותירה מקום לספק לגבי טיבה וחומרתה של הפגיעה הנפשית ממנה התובע סובל". עוד ציין המומחה, כי התובע נמצא במעגל של התמכרות קשה וכי גמילה מקנאביס היא תהליך קשה, הכרוך בתסמיני גמילה קשים. לדבריו, הוא אינו יכול לצפות את יכולתו של התובע להתמודד עם תסמיני הגמילה, נוכח תסמונת הכאב הכרוני שממנה הוא סובל עקב התאונה ומצבו הנפשי הירוד .

נקבע כי קיים קשר הדוק בין התאונה להתמכרות לקנאביס

בית המשפט קיבל את מסקנות המומחה הרפואי וקבע כי ישנו קשר הדוק בין התאונה להתמכרות לקנאביס ועוד קבע: כי בניגוד לטענת המבטחת, הטיפול בקנאביס רפואי ניתן לתובע בשל הכאבים הכרוניים והדיכאון שמהם החל לסבול עקב תאונת הדרכים ולא בשל בעיות גופניות שאינן קשורות לתאונה. וכן קבע כי התובע אכן התמכר לקנאביס, וכי חוות דעתו של המומחה בעניין זה מפורטת ומנומקת. גם עדותו ביחס לחוות הדעת, נקבע, מנומקת היטב ועולה בקנה אחד עם הראיות .

כך למשל, ציין בית המשפט כי העובדה שהתובע רכש עוד חשיש מעבר לכמות שאושרה לו, מתיישבת עם הערכת המומחה כי התובע פיתח תלות בקנאביס. כמו כן, אישר את מסקנת המומחה כי לתובע יש כמיהה לקנאביס, על אף שדיווח על כך לראשונה למומחה, והדבר לא צוין בתצהירי התובע ובני משפחתו בעבר.

בית המשפט קיבל את הסבר המומחה, כי סיבה אפשרית לכך היא שהתובע, כמו מכורים רבים, אינו סבור שהוא מכור לקנאביס, ומחששו לאבד את הרישיון לקנאביס .
בית המשפט אף דחה את טענות המבטחת כי הירידה בתפקודו הקוגנטיבי של התובע נובעת מנכותו הפסיכיאטרית והנוירולוגית, ולא מהשימוש בקנאביס, וכי העדר תסמיני גמילה אצל התובע בתקופות שבהן לא השתמש בסם מעיד כי לא התמכר לסם. בהקשר זה הודגש, כי שאלת ההתמכרות היא בתחום מומחיותו של המומחה, ואין מקום להתערב במסקנות שהגיע אליהן לאחר בחינה מדוקדקת .

פסק הדין

באופן כללי, צוין בפסק הדין כי רק במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל יסטה בית המשפט מחוות דעתו של מומחה מטעמו. בענייננו, נקבע, לא מתקיימים נימוקים כאלה, ולכן אין מקום לסטות מחוות דעת המומחה שמונה .
בית המשפט קיבל את קביעת המומחה, כי בגין התמכרותו לקנאביס סובל התובע מ- 50 אחוז נכות רפואית ובהמשך לכך העמיד את נכותו הרפואית המשוקללת של התובע כתוצאה מהתאונה על 65.372 אחוז. זאת לאחר שהביא בחשבון נכויות נוספות שמהן סובל התובע, כמו נכות בשיעור של 10 אחוז בגין פיברומיאלגיה ונכות נוירולוגית בשיעור של חמישה אחוז. את שיעור הנכויות הנוספות קבע בית המשפט על בסיס חוות דעות של מומחים נוספים מטעמו.

עמדתו של התובע לאורך כל הדרך הייתה כי נכותו התפקודית גבוהה מנכותו הרפואית ועומדת על מאה אחוז, שכן בעקבות התאונה הפך התובע מבחור עצמאי, פעיל ונמרץ שעבד למחייתו, לאדם התלוי בקרוביו, מרבה להסתגר בביתו וסובל ממצוקה נפשית קשה. בית המשפט אישר כי מצבו הנפשי של התובע הקשה עליו להשתלב במעגל העבודה וכי הוא אינו כשיר לעבודות פיזיות או עבודות המצריכות רמת ריכוז גבוהה, אך העמיד את שיעור נכותו התפקודית על 60 אחוז בלבד, לאור התרשמותו כי התובע מסוגל לעבוד במשרה חלקית . בהתאם לכך, ולאחר שהעריך, בין השאר, את הפסדי השתכרות של התובע בעבר ולעתיד, ואת נזקיו בגין כאב וסבל, פסק לו בית המשפט פיצויים בסכום כולל של כ- 2.82 מיליון ש"ח. לכך הוסיף שכר טרחה, וניכה על תנאי מסכום זה תגמולי ביטוח לאומי עתידיים בסך כחצי מיליון ש"ח, שייתכן שישולמו לתובע .

פגיעה מאחור בתאונת דרכים

תסמונת "צליפת שוט"…מהקל אל הכבד….

מהי תסמונת צליפת השוט – Whiplash ?

תסמונת צליפת שוט (whiplash ) נגרמת בעיקר מפגיעה בצוואר בעקבות תנועה מהירה וכוחנית (מדמה צליפת שוט) של הראש והצוואר לטווחים ולכיוונים מנוגדים וקיצוניים. תסמונת זו עלולה להתרחש כתוצאה מנפילה מאופניים, נפילה מסוס, תאונת סקי, חבטת אגרוף, אך ברוב המוחלט של המקרים בעולם המערבי צליפת שוט מתרחשת במהלך תאונות דרכים.

שילובם של הכוחות שהופעלו על הגוף במהלך ההתנגשות עם המצב הגופני הבסיסי, תנוחת הגוף והצוואר ברגע הפגיעה ואמצעי הבטיחות המותקנים ברכב קובעים את מהות הנזקים, מיקומם וחומרתם. הנזקים יכללו לרוב מתיחות וקרעים זעירים של רקמות רכות אשר יגרמו לכאבים קלים ומוגבלות תנועה שתיעלם תוך ימים עד שבועות. לעיתים הנזקים עלולים להיות חמורים יותר ולכלול פגיעה במפרקי הגוף השונים, פגיעה בעמוד השדרה וחוט השדרה, פגיעה בכלי הדם ובמוח. במקרים רבים הצוואר הוא הנפגע העיקרי.

התסמינים של תסמונת צליפת שוט

הסימנים והתסמינים של תסמונת צליפת שוט כוללים, בין היתר, כאבי צוואר וגב תחתון מלווים במגבלות בתנועה, כאבי לסתות, כאבים והתכווצות קבוצת שרירי עמוד השדרה, וכאבים בין השכמות. תסמינים אפשריים נוספים כוללים כאבי ראש, סחרחורת, ורטיגו, ראייה מטושטשת, טנטון, אובדן שיווי משקל. יתכנו גם סימפטומים על רקע נפשי הכוללים קושי להירדם, חרדה, דיכאון וקשיים בריכוז.

בארצות הברית מתרחשות בממוצע כ-1 מיליון פגיעות צליפת שוט. כ-11.3% מהם יחזרו לעבודה רק כשנה לאחר הפגיעה – משמעות נתון זה היא כי פגיעה זו מצריכה לעיתים קרובות טיפול מורכב במשך מספר חודשים. הטיפול בתסמונת צליפת שוט הינו רב תחומי וכולל טיפולים תרופתיים, פיזיותרפיה, טיפולים משלימים כגון דיקור סיני, רפלקסולוגיה, טיפולים על ידי מומחה לטיפול בכאב וכן טיפול פסיכולוגי.

משך הטיפול והחלמה

כאמור, ישנם נפגעים אשר יסבלו מפגיעה קלה, אשר תחלוף כעבור מספר חודשים ושיקום קצר, מנגד נפגעים אחרים יסבלו מפגיעה כרונית אשר תעלה על שלושה חודשים. ישנה חשיבות גבוהה לטיפול שיקומי, הכולל גם טיפול תרופתי ולפיכך ישנה חשיבות גבוהה לטיפול על ידי הגורמים הרפואיים המתאימים, לרבות אורתופדים, נוירולוגים, מומחה א.א.ג. לאחרונה עם העלייה במועדות לתסמונת פיברומיאלגיה (מחלת כאב כרונית), נראה כי אנשים אשר סבלו מפגיעת צליפת שוט, פיתחו בתוך שנה תסמונת פיברומיאלגיה, כאשר גם מומחי בית משפט, אשר מתמנים כפוסקים רפואיים בתיקי תאונות דרכים, החלו להכיר בקשר כזה.

מאחר והליך ההחלמה הוא שונה בין אדם לאדם, בעוד שנפגע אחד יחלים בתוך תקופה קצרה, לאחר טיפול שמרני קצר, נפגע אחר, יכול להישאר עם נכויות משמעותיות בתחומים שונים, אשר כולם החלו מפגיעה בצוואר, בין היתר, נכות אורתופדית, נוירולוגית, נפשית ובתחום הכאב /פיברומיאלגיה.

מה לעשות לאחר פגיעת צליפת שוט בתאונת דרכים

עורכת הדין ליאנה חזין-רביבהמלצתנו, לאחר תאונת דרכים במהלכה סבלתם מפגיעה מסוג "צליפת שוט", ובמידה ולא פוניתם באמבולנס, לגשת לטיפול רפואי מהר ככל הניתן. לשטוח בפני הרופא המטפל, את כל התסמינים מהם אתם סובלים, גם אם נראה כי לכאורה אין קשר בין הפגיעה בצוואר לאותם תסמינים, לדוגמא: דיכאון, חרדה, כאבים מפושטים בכל הגוף, סחרחורות, כאב ראש, טנטון, טשטוש ראייה וכולי.

קבלת טיפול רפואי מיידי ומענה מהיר, יכול לסייע בהליך השיקומי מחד ומאידך, לסייע בהמשך בניהול התיק המשפטי ומינוי מומחים בקלות רבה יותר בבית המשפט לכל תחום ותחום. אותם מומחים למעשה מהווים הגורם המשמעותי בקבלת הפיצוי הראוי אשר תלוי בהכרח בנכויות אשר יקבעו לכם. חשוב מאוד לשמור את מלוא התיעוד הרפואי ולבצע את הבדיקות והטיפולים המומלצים על ידי הרופאים המטפלים.

סכום הפיצוי על צליפת שוט

חשוב לציין כי במקרים קלים של צליפת שוט, ותסמינים אשר חולפים במהרה, יהיו זכאים הנפגעים לפיצוי בגובה של אלפי שקלים בגין כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר כפי שיוכחו בפועל, והחזר הוצאות בעוד שנפגעים עם פגיעה כרונית ונכויות משמעותיות, יהיו זכאים לפיצויים משמעותיים, אשר עשויים להגיע למאות אלפי שקלים, שכן הפיצויים יכללו רכיבי נזק עתידיים בגין הפסדי שכר, עזרה וסיוע והחזר הוצאות.

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני צרו קשר

אנו מלווים נפגעי תאונות דרכים מזה 28 שנים, ומתמחים בהשגת פיצויים מירביים עבור לקוחותינו כולל נפגעי וויפלאש / צליפת שוט תוך מתן יחס אישי, אנושי ומקצועי. למשרדנו רקורד עם פיצויים בסכומים גבוהים מאד וחוות דעת מצויינות שנכתבו על ידי לקוחותינו, שכר הטרחה לתביעות נזקי גוף בתאונות דרכים הינו אחיד וקבוע בחוק.

 

המאמר נכתב על ידי עו"ד ליאנה חזין רביב, שותפה במשרד עו"ד רונן ברק ובייעוץ עם ד"ר עוז פרנקו, אורתופד מומחה.

מכת חשמל - תאונות דרכים עם אופניים חשמליים

תאונות דרכים עם אופניים חשמליים

כחלק מהמגמה ההולכת וצוברת תאוצה של רכיבה על אופניים בכלל ואופניים חשמליים בפרט, סברנו כי יש להעלות על האתר, מספר עניינים משפטיים חשובים, הנוגעים לרכיבה באופניים חשמליים, על הסיכונים והחבות המשפטית של רוכב אופניים ואפילו מוכר אופניים, במקרה של תאונה.

רכבתם על אופניים חשמליים והייתם מעורבים בתאונה? האם חייבים לבטח אתכם בביטוח חובה? קראו את המדריך למדוושים מאת ליטל דוברוביצקי בשיתוף עו"ד ליאנה חזין רביב כפי שפורסם במדור ממון בידיעות אחרונות – לחצו כאן להורדת PDF

נשאלת השאלה האם ההגדרה של אופניים חשמליים שונה מאופניים רגילים?

האם החוק מתייחס לאופניים חשמליים ?

תקנות התעבורה, תשכ"א -1961, אשר הסדירו חוקית את האופניים החשמליים, היו הוראת שעה, אשר פקעו כבר בשנת 2011. במסגרת התקנות, אופניים חשמליים, הם אופניים עם מנוע עזר, בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה שמותקן בהם מנוע עזר חשמלי ושנתקיימו בהם כל אלו: ההספק המרבי של הנוע אינו עולה על 250 וואט, המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים וכי כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש. יובהר כי אותה הוראת שעה, קבעה כי גם פטור מחובת רישיון רכב, רישיון נהיגה לנוהגים באופניים חשמליים וכן קבעה כי חל איסור רכיבה לילדים מתחת לגיל 14.

אומנם התקנות הנ"ל פקעו, יחד עם זאת, ידוע כי התקנות החדשות נמצאות בשלבי גיבוש סופיים, לפני הגשתם לאישור הוועדה. יובהר כי לכאורה עד שלא יאושרו התקנות, מי שרוכב על אופניים חשמליים עובר על החוק, אך עדיין אנו לא רואים אנשים אשר נענשים בגין רכיבה על אופניים אלו וכאן גם המקום לציין כי בשל אי יכולת אכיפה של התקנות עוד שהיו בתוקף, החל שיווק רב של אופניים לא חוקיות, כלומר כאלו שמגיעות למהירות גבוהה הרבה יותר ועולות על הדרישה של 250 וואט.

בעניין זה יצוין כי יש שני סוגי אופניים חשמליים. האחד אלו אליהם התכוונו התקנות, אופניים מסוג Pedelecs. אופניים שמצוידים במנוע עזר חשמלי שהספקו המרבי יורד באופן הדרגתי עם העלייה במהירות הנסיעה. מנוע העזר מפסיק את פעולתו עם הגעת המהירות בערך ל-25 קמ"ש. או כאשר נפסק הדיווש. כלומר, אופניים לכל דבר, עם דוושות שלמעשה מסייעות לרוכב בדיווש ומקלות עליו בעבודת הדיווש עצמה.

הסוג השני יותר קרוב לטוסטוסים שהיו בזמנו, אפילו אפשר להגיד קטנוע קטן. אלה אופניים שנקראים E-bike, הם מצוידים במנוע עזר חשמלי, בדרך כלל בהספקים גבוהים יחסית, והרכיבה עליהם יכולה להיעשות ללא דיווש, רק על-ידי המנוע, באמצעות מצערת שנמצאת על גבי הכידון.

האם יש חובת ביטוח לאופניים חשמליים ? כמו רכב שיש לו חובת ביטוח חובה ?

בהתאם למידע הקיים, ישנם נפגעים רבים אשר נפגעים מאופניים, וכיום הפציעות קשות מאוד בייחוד מאז כניסתם של האופניים החשמליים לרחובות, אשר מגיעים למהירות גבוהה מאוד, כמו טוסטוסים ולמרות זאת אין חובת ביטוח חובה. למעשה אין ביטוח חובה אשר מבטח את האופניים החשמליים.

בתחילת ינואר 2014, התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא של אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, ועמותת אור ירוק, הגישה דרישה לחייב בביטוח של האופניים החשמליים, יחד עם זאת, אין בינתיים כל שינוי לגבי ביטוחי חובה לאופניים חשמליים.

בעניין זה חשוב לציין כי אומנם בית המשפט טרם נדרש לשאלה, האם אופניים חשמליים נחשבים רכב מנועי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואולם, בהתאם למציאות המשפטית כיום, ניתן להניח כי אופניים חשמליים הם אינם רכב מנועי לצורך החוק. בע"א 2606/06 דיווי שפורן נגד ג'ק תורג'מן, אשר נדון בבית המשפט העליון, נקבע כי קורקינט מכני, אינו עונה להגדרת "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן הוא נבנה ונקנה בעיקר כצעצוע לילדים ובני נוער. בית המשפט התייחס בפסק הדין לכך שהמנוע הינו קטן ומהירות נמוכה (24 -32 קמ"ש) וכי הוא נקנה במחיר זול בחנות צעצועים ועיקר ייעודו אינו לתחבורה. כמו כן התייחס בית המשפט לכך שקורקינט אינו מוכר בדיני התעבורה ככלי רכב בעל זהות ברורה ומגודרת, עליו חלות חובות השגת רישיון נהיגה, רישוי רכב וביטוח על פי הפקודה. בעניינים אחרים קבעו בתי המשפט כי גם קלנועית חשמלית אינה נחשבת רכב מנועי על פי החוק ולפיכך אנו סבורים כי בשלב זה ולפחות עד לשינוי החקיקה אם בכלל, אופניים חשמליים אינם נחשבים רכב מנועי על פי החוק.

מה קורה במקרה של תאונה?

במקרה של תאונה בין רוכב אופניים חשמליים ובין רכב

מדובר בתאונת דרכים אשר חוסה תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. רוכב האופניים ייחשב לעניין זה כהולך רגל והוא יוכל לתבוע את ביטוח החובה של הרכב. בעניין זה חשוב להבהיר, כי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין נפקות לשאלה מי אשם בתאונה ולכן בכל מקרה של תאונה, ניתן לתבוע את ביטוח החובה בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע. הרוכב יוכל לקבל פיצוי בגין כאב וסבל, אובדן ימי עבודה, הוצאות ובמקרים של נכות קבועה וכן יוכל לתבוע גם את נזקיו העתידיים.

במקרה של תאונה בין הולך רגל ורוכב אופניים

מדובר בתביעה אישית כנגד האשם לתאונה. כלומר, היה ורוכב האופניים התרשל בנהיגתו ופגע תוך כדי כך בהולך רגל, הולך הרגל יוכל לתבוע את רוכב האופניים ולהיפך. יחד עם זאת חשוב לציין כי לעיתים מדובר בנזקים קשים ביותר, ולא תמיד לצד הנתבע יש כיס עמוק לשלם את הנזק שגרם. לכן אנו ממליצים בכל מקרה לרוכבי האופניים לנסות ולרכוש פוליסה ייעודית לרוכבי אופניים, אשר כוללת פיצוי במקרה של תאונה גם לנזקיו של הרוכב, גם לנזקי צד ג' ואף לנזק רכוש של האופניים (למרות שהכיסוי במסגרת הפוליסות הללו, הוא כיסוי נמוך יחסית ופעמים רבות אין בו כדי לכסות את הנזק).

נשאלת השאלה האם חברת הביטוח שתנפיק פוליסה ייעודית, תנסה לחמוק מאחריותה על פי הפוליסה, במצב שבו רוכב האופניים החשמליים, רוכב על אופניים לא חוקיים?? הפוליסה הינה חוזה לכל דבר ועניין ולכן כל תנאיה מופיעים בפוליסה. יש להניח שחברת ביטוח אשר מנפיקה פוליסה לכלי מיוחד זה, תדע לנסח את הפוליסה בצורה המיטבית ולהחריג את הכלים הלא חוקיים במסגרת הפוליסה ולכן לא יהיה לה כיסוי. במקרה שבו לא הוחרג הכלי המסוכן מהפוליסה, חברת הביטוח לא תוכל לחמוק מאחריות. בעניין זה חשוב להבהיר, כי עבירה על חוקי התעבורה, הם עבירה שעשויה לגרור  הגשת כתב אישום, אך היא אינה בהכרח מפקיעה כיסוי ביטוחי. במידה וחברת הביטוח רוצה להחריג מקרים מסוימים מגדר הפוליסה, עליה לציין זאת במפורט ובצורה ברורה.

בעניין זה חשוב לציין כי אם הולך הרגל יפגע מאופניים חשמליים, שאינם חוקיים, ואלו נמכרו לרוכב האופניים בחנות מסוימת, יכול להיות שתהיה להולך הרגל עילת תביעה נגד החנות שמכרה את האופניים הלא חוקיים.

עוד חשוב להבהיר כי ילדים עד גיל 18 הנמצאים במסגרת החינוך, מכוסים במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים, אשר מכסה את התלמידים במשך 24 שעות ביממה, ולכן במקרה של ילד שנפגע ונגרמו לו נזקים המכוסים על פי הפוליסה, ניתן יהיה לתבוע את הפוליסה.

במקרה של תאונה עצמית של רוכב האופניים

כאמור, אם יש לרוכב פוליסה של תאונות אישיות יוכל הרוכב לתבוע את הפוליסה. ומעבר לכך, אם מדובר בתאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, תהיה לרוכב האופניים עילת תביעה נגד ביטוח לאומי. כמו כן במידה והתאונה ארעה עקב רשלנותו של אחר, יוכל רוכב האופניים לתבוע את הגורם הרשלן. לדוגמא, במקרה בו טיפלנו רוכב אופניים רכב על אופניו בטיילת בתל אביב, נתקל באדנית קבועה על הטיילת שלא היתה מסומנת ולא היה בה עץ, ככל האדניות האחרות על המדרכה. הרוכב שנפגע קשות ונגרמה לו נכות לצמיתות, קיבל פיצויים מעיריית תל אביב על התרשלותה.

תאונות הנגרמות עקב פגם בייצור האופניים

במקרים בהם קיים פגם בייצור האופניים והתאונה מתרחשת כתוצאה מאותו פגם, ניתן לתבוע את היצרן ואת בית העסק שמכר לרוכב את האופניים. יש אפילו חוק ספציפי המתייחס למוצרים פגומים בגינו ניתן לתבוע, אשר קובע אחריות חמורה לייצרן.

בכל מקרה של תאונה, שאינה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תאונה עם כלי רכב מנועי), יוכל התובע לתבוע את האשם בתאונה לפי פקודת הנזיקין ולדרוש פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר, הוצאות רפואיות, פיצוי בגין נסיעות ועוד. כמו כן יוכל לתבוע פיצוי עתידי במידה ותגרם לו נכות לצמיתות.

בכל מקרה של תאונה אנו מציעים כי הנפגע יצלם את מקום התאונה, את הרכב הפוגע, את נזקי גופו והנזק לאופניים ו/או לרכב. אם יש עדים במקום, כדאי לקחת פרטים שלהם, ובמידת הצורך להתפנות באמצעות אמבולנס.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, רונן ברק ושות', משרד עו"ד

אושרה לכם נכות? תוכלו לתבוע כיום תובעים רבים לא יודעים כי עליהם להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה, להצעת החוק החדשה שאושרה אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט חוק ההתיישנות יחול 3 שנים מיום שנקבעה הנכות. מאמר במדור שאלות ותשובות בידיעות אחרונות נכתב על ידי ליטל דוברוביצקי בסיועה של עורכת הדין ליאנה חזין רביב. -כותרת

אושרה לכם נכות? תוכלו לתבוע

כיום תובעים רבים לא יודעים כי עליהם להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה, להצעת החוק החדשה שאושרה אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט חוק ההתיישנות יחול 3 שנים מיום שנקבעה הנכות. מאמר במדור שאלות ותשובות בעיתון ידיעות אחרונות נכתב על ידי ליטל דוברוביצקי בסיועה של עורכת הדין ליאנה חזין רביב.

מהי משמעות ההצעה?

אושרה לכם נכות? תוכלו לתבוע כיום תובעים רבים לא יודעים כי עליהם להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה, להצעת החוק החדשה שאושרה אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט חוק ההתיישנות יחול 3 שנים מיום שנקבעה הנכות. מאמר במדור שאלות ותשובות בידיעות אחרונות נכתב על ידי ליטל דוברוביצקי בסיועה של עורכת הדין ליאנה חזין רביב.גדולה ביותר. עד היום נפגעים בתאונה היו צריכים להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה, ולא משנה אם הנזק שלהם התגבש, כלומר גם אם לא נקבעה להם נכות לצמיתות. על פי ההצעה שאושרה לקריאה ראשונה אתמול מירוץ ההתיישנות יחל מיום התגבשות הנזק, כלומר 3 שנים מיום שנקבעה הנכות. לדוגמה: משה נפגע בתאונת דרכים קשה ב 1.1.2010, ולכן עליו להגיש את התביעה עד ל 1.1.2013 גם אם עדיין לא נקבעה לו הנכות לצמיתות. על פי ההצעה החדשה, מרוץ ההתיישנות יתחיל כשתיקבע לו נכות לצמיתות.

האם מדובר בחוק?

זו הצעת חוק שאושרה אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט להצבעה לקריאה ראשונה. אם תאושר בקריאה ראשונה עליה לעבור קריאה שנייה ושלישית, וכן חתימה ופרסום כדי שתהיה חוק מחייב.

אם אפגע היום בתאונה, עד מתי אוכל לתבוע?

אם אתה נפגע היום בתאונה, וברצונך לתבוע את המבטחת על פי פוליסת ביטוח אישית, יש באפשרותך להגיש תביעה בתוך 3 שנים מיום התאונה. קטין יכול לתבוע בתוך 3 שנים מהגיעו לגיל 18, שכן המועד שבו הוא קטין אינו נחשב. מובן שהדברים אמורים ונוגעים רק לתביעה בגין פוליסה על פי חוק חוזה ביטוח, שכן אם מדובר בתאונת דרכים ו או כל תאונה אחרת שבגינה ברצונך לתבוע נזקי גוף, מועד ההתיישנות הוא 7 שנים מיום האירוע, אלא אם כן הנזק התגלה מאוחר יותר.

מהי חשיבות ההצעה?

אם היא תאושר היא תהיה בעלת משמעות רבה, שכן כיום תובעים רבים לא יודעים כי עליהם להגיש תביעה בתוך 3 שנים. לכן, כאשר הנכות מתגבשת והם פונים בתביעה לחברת הביטוח, הם מאבדים את זכויותיהם. במקרים אחרים, תובעים המודעים לתקופת ההתיישנות צריכים לפנות לחברת הביטוח ולבקש להאריך את ההתיישנות בהסכמה, או להגיש תביעה לבית המשפט לבקשת ארכות עד להתגבשות הנזק. אם תוארך תקופת ההתיישנות, יוכלו התובעים להגיש תביעות במועד לאחר התגבשות הנזק בלי להעמיס על בתי המשפט תביעות מיותרות.

הכתבה הוכנה בסיוע עו"ד ליאנה חזין-רביב, שותפה במשרד עו"ד רונן ברק ושות' המתמחה בדיני נזיקין וביטוח.

מי יפצה על הנזקים? נגרמו לכם נזקים בעקבות הסופה שפקדה את הארץ בסוף השבוע, את מי תוכלו לתבוע כדי לקבל פיצוי? והאם זהו כח עליון?

מי יפצה על הנזקים אחרי הסערה?

נגרמו לכם נזקים בעקבות הסופה שפקדה את הארץ בסוף השבוע? את מי תוכלו לתבוע כדי לקבל פיצוי? והאם זהו כח עליון? מדריך מיוחד לנפגעי הסופה לקוראי ממון של ידיעות אחרונות מאת: ליטל דוביצקי בהשתתפות עו"ד ליאנה חזין רביב.

מה ניתן לעשות במקרה של נזק לרכב בשל השלג?

עו"ד ליאנה חזין רביב, שותפה במשרד עו"ד רונן ברק: ביטוח תקני לרכב כולל נזקים שנגרמו כתוצאה מנזקי שלג, ברד ונזקי סערה. לכן, אם נגרם נזק לרכב עקב השלג הפוליסה מכסה את הנזק. יש להודיע בהקדם לחברת הביטוח המבטחת על הנזק ולפעול בהתאם לפוליסה. חשוב לציין כי אם מבוטח הגדיל את הסיכון ויצא לטייל באמצע סופת השלגים יכולה חברת הביטוח לטעון שהיתה פה הסתכנות מרצון ולכן תבקש לצמצם את היקף חבותה. אם אין ביטוח לרכב או לדירה יהיה קושי לתבוע גורם כלשהו, אלא אם המדינה תכריז על אסון טבע ואז ניתן יהיה לתבוע את המדינה.

מה ניתן לעשות במקרה של נזק למבנה בשל הסופה?

עו"ד ליאנה חזין רביב משיבה: בהנחה שיש ביטוח תקף למבנה ולתכולה הכולל נזקי סופה ושיטפון, הביטוח מכסה את נזקי הסופה . יחד עם זאת לעתים חברות הביטוח נוהגות לטעון כי בהתאם לאותיות הקטנות של הפוליסה נזקי מים שחודרים מבעד לקירות לא יהיו מכוסים. בתי המשפט נוטים לדחות טענות אלו. בכול מקרה רצוי לתעד מיד את הנזקים באמצעות צילומים.

כתבה זו איננה מהווה ייעוץ משפטי לכל שאלה צרו קשר לייעוץ משפטי עם עורך דין

מי יפצה על הנזקים? נגרמו לכם נזקים בעקבות הסופה שפקדה את הארץ בסוף השבוע, את מי תוכלו לתבוע כדי לקבל פיצוי? והאם זהו כח עליון?

האוצר שוב ניסה לייעל אבל יצא ''מקלל''

האוצר שוב ניסה לייעל אבל יצא "מקלל"

בחוק ההסדרים החדש 2009-2010 נקבע כי מימון הטיפולים לנפגעי תאונות דרכים יועבר מחברות הביטוח לקופות החולים וזאת על פי החלטה 139 של הממשלה מיום 12.5.09. מדובר בכיסוי עבור טיפולים הכלולים בסל הבריאות, כאשר הטיפולים אשר אינם כלולים בסל הבריאות נשארו בידי חברות הביטוח.

ההחלטה יצרה אנדרלמוסיה מוחלטת. האוצר חשב שהדבר יהיה פשוט שכן ישנה רשימה בחוק בריאות ממלכתי אילו שירותים כלולים בסל ואילו אינם כלולים בסל, ואולם, הדבר אינו פשוט כלל. הרשימה משום מה נוטה לפרשנות וברור שהנפגע היחיד הוא הנפגע.

נוצר מצב אבסורדי שהמבוטח, הסובל מפציעה לעיתים קשה, צריך להתרוצץ בין הגורמים השונים על מנת לברר את הסוגייה ואולם גם ההתרוצצות לא תניב בדר"כ תשובה חד משמעית.

תשלום עבור הטיפול לנפגעי תאונות דרכים לפני הרפורמה
עד כניסתה של הרפורמה, נפגעי תאונות דרכים אשר קיבלו טיפול בחדר המיון היו מעבירים אישור משטרה לבית החולים על מנת שבית החולים יגבה את התשלום עבור הטיפולים מחברת הביטוח. במצב החדש, יש להגיש את אישור המשטרה לקופת החולים ולקבל התחייבות לתשלום עבור הטיפול אותה יש להעביר לבית החולים.

עד כניסתה של הרפורמה החדשה, מי שפונה על ידי אמבולנס היה זכאי להגיש את החשבון לחברות הביטוח אשר היו נושאות בתשלום. היום על פי החוק החדש, הזכאות מתחלקת בין חברות הביטוח ובין קופות החולים: מי שפונה בנט"ן או באמבולנס לבן ואושפז זכאי להחזר מלא מקופת החולים וכמוהו גם מי שפונה בנט"ן ולא אושפז. מי שלא אושפז ופונה באמבולנס רגיל, זכאי להחזר מחברת הביטוח. לגבי נפגעי עבודה ההחזר הוא עדיין מביטוח לאומי. מבולבלים? גם אנחנו.

עד כניסתה של הרפורמה החדשה, כל אדם אשר נזקק לטיפוליי המשך לאחר הפגיעה, היה מקבל אישור והתחייבות מהביטוח לכיסוי התשלומים בגין הטיפולים ואילו היום קופת החולים היא שתיתן את ההתחייבות. הבעיה מתחילה כאשר מדובר בכיסוי עבור טיפולים מורכבים יותר או שירותים מורכבים.

1. אז אם נפגעתי ויש לי המלצה לקבל טיפול רפואי, כיצד אדע אם הטיפול הינו בסל או לא:

ראשית אנו ממליצים לקבל מהרופא המטפל תשובה מיידית לשאלה, האם הטיפול המומלץ הוא במסגרת הסל. במידה והרופא אינו יודע, הוא צריך להעביר בקשה לקבלת הטיפול למחלקת אישורים בקופת החולים.

2. מה עלי לעשות אם קיבלתי תשובה כי הטיפול אינו בסל, קרי אינו חל על קופת החולים וחברת הביטוח טוענת כי הטיפול הוא בסל?

הצעתי הינה בכל מקרה לא לעכב את קבלת הטיפולים. יש לתת התחייבות של המבוטח לשלם עבור הטיפול בעוד מספר חודשים, עד לסיום הבירור מי נושא בתשלום.

3. לאן עלי לפנות בכדי לברר מי נושא בתשלום?

מדובר בהליך בירוקרטי ולעיתים קרובות למבוטח אין אפשרות לעבור את כל ההליך הבירוקרטי ולכן ניתן ורצוי לפנות לעו"ד כבר בשלב הזה וזאת על מנת שהוא יוכל לבצע את הבירורים הבירוקרטים.

יחד עם זאת יש מספר גורמים אליהם ניתן לפנות בכדי לברר את הסוגיה:

  1. באתר משרד הבריאות קיימת רשימה של שירותים ואביזרים שהינם בסל אבל בדיקה כזו אינה מומלצת. ראשית המבוטח אינו רופא והוא לא תמיד מבין את המונחים הרפואיים. שנית הבדיקה אינה אופרטיבית ולא ניתן להתקדם איתה למטרה הסופית-קבלת התחייבות לביצוע הטיפול.
  2. ניתן לפנות הממונה על פניות הציבור בקופת החולים ו/או לממונה על פניות הציבור במוסד הרפואי בקשר אליו הוגשה התלונה
  3. נציב קבילות הציבור על פי חוק בריאות ממלכתי
  4. בית הדין האזורי לעבודה.

ככלל יש לפנות תחילה לממונה על פניות הציבור בקופת החולים או במוסד הרפואי בו הוא מטופל ואח"כ יש לפנות לנציב קבילות הציבור על פי חוק בריאות ממלכתי.

על פי החוק כל תושב רשאי להגיש לנציב קבילות הציבור על פי החוק תלונה נגד קופת חולים ו/או נותן שירות מטעמה תלונה לפיה קופת החולים מסרבת לספק תרופה או שירותים הכלולים בסל.

הנציב מברר האם התלונה מוצדקת או אם לאו. במידה והתלונה נמצאת כמוצדקת, וקופת החולים לא סיפקה את השירות המבוקש תוך 21 ימים מהמועד שבו נקבע כי התלונה מוצדקת, המבוטח יכול להגיש בקשה למשנה למנהל הכללי וראש מנהל רפואה במשרד הבריאות לקבלת החזר כספי עבור רכישת השירות שלא באמצעות קופת החולים. (את הבקשה יש להגיש בחלוף 21 ימים ממועד ההחלטה, באמצעות הנציב לקבילות הציבור. לאחר קבלת הבקשה יפנה המנהל לקופת החולים לברר האם סופק השירות למבוטח. במידה והשירות לא סופק יורה המנהל למוסד לביטוח לאומי על החזר כספי ישירות למבוטח. מתן ההחזר יעשה רק לאחר שהמבוטח "רכש את השירות", כלומר, רכש בכספו או נתן התחייבות עתידית לתשלום).

במקרה בו הגיש המבוטח תביעה לבית הדין לעבודה לפני הגשת בקשה למנהל, הבקשה תוכרע על ידי פסיקת בית המשפט. הליך זה ארוך וממושך ולכן אינו מומלץ, אלא אם כן התביעה לבית הדין לעבודה תוגש לאחר הגשת הבקשה למנהל, ואז הבקשה לא לקבלת החזר תטופל מבלי קשר להגשת התביעה לבית הדין לעבודה.

פנייה לעורך דין תאונות דרכים

ההמלצה החמה ביותר שהיא לפנות לעו"ד תאונות דרכים על מנת שהוא יערוך את כל הבירורים ויכתוב את הבקשות. במקרה זה צר לי לומר אבל דווקא טענת האוצר ליעילות וחסכון בעלויות לקופות החולים, תביא בהכרח להוצאות רבות יותר בגין תשלומיי שכר טרחה לעו"ד. שכן קודם לכן, גם מי שלא התכוון לפנות לעו"ד ולהגיש תביעה נגד חברת הביטוח, ירצה לחסוך לעצמו כאב ראש ויפנה לעו"ד על כל המשתמע מכך.

למבוטחים בעלי זכות לשב"ן, אנו ממליצים לעשות שימוש בזכות המבוטח לייעוץ נוסף על ידי מומחים חיצוניים לקופה וזאת על מנת לקבל חוות דעת נוספת לגבי הטיפולים המתאימים. הבעיה שנוצרת כאן היא אפליה, שכן מי שאין ברשותו ביטוח משלים, לא יכול לערוך בירורים נוספים ולקבל חוות דעת נוספת לגבי הטיפול הנדרש.

עורכי דין תאונות אופנוע ורכב דו גלגלי

תאונות דרכים עם אופנוע

סוגיות הקשורות בתאונות דרכים עם אופנוע

תאונות דרכים עם אופנוע

עורכי דין תאונות אופנוע

אופנועים הינם כלי רכב נוח, יעיל וחסכוני בדר"כ, ואולם הנהיגה ברכב מסוג זה, טומנת בחובה סיכונים רציניים לפגיעות גוף קשות עקב תאונות דרכים. עקב הסיכונים הגלומים בנהיגה באופנוע, הביטוחים הינם יקרים ביותר, ורוכבים רבים מתפתים פעמים רבות, לא לבטח את האופנוע כלל וזאת למרות שיש חובה בחוק לבטח את האופנוע בביטוח חובה ועברה על חוק זה עשויה להביא להגשת כתב אישום מחד ולסיכון כלכלי קשה כאשר הרוכב פוגע בהולך רגל או נוסע שהוא מרכיב נפגע בתאונה.

כאשר רוכב אופנוע מבטח את האופנוע, יש לשים לב לביטוח החובה אותו רוכשים.

היום, כחלק מהניסיון להקטין את עלויות הביטוח, מציעות חברות הביטוח, לבטח את האופנוע בביטוח חובה מוזל ב-20% לערך, תמורת רכישת מרכיב השתתפות עצמית בגובה של 25,000 ₪ בגין נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל) ו-7 ימי היעדרות מהעבודה בגין מחלה. לצערנו, רוכבי האופנועים, מתפתים לרכוש פוליסות מוזלות אלו, מבלי להבין את המשמעות האמיתית של הפוליסות. פעמים רבות, נפגעי תאונות הדרכים עם אופנועים, סובלים פגיעות קלות אשר מצריכות טיפולים לאורך זמן אבל לא מותירות נכות. יוצא איפה, כי בתאונות מסוג זה, שבהן לא נותרת לרוכב נכות, והוא לא נעדר מהעבודה יותר משבוע, הוא לא יקבל פיצוי מחברת הביטוח ואפילו אם מדובר בתאונה עם פגיעה קשה שבה לא נותרים אחוזי נכות. לדוגמא אדם נפגע בתאונת דרכים ונגרמו לו שפשופים שהצריכו טיפולים וחבישות לאורך זמן רב (פגיעות שכיחות אצל אופנוענים) או שנגרם לו שבר שאינו מותיר נכות (שברים בצלעות, שבר פשוט בשורש כף יד, שבר בעצם הבריח וכדומה). אותו אדם עבר טיפולים רבים, פזיותרפיה, וכדומה. כמו כן הוא נעדר מעבודתו למשך שבוע. אותו נפגע לא יקבל כל פיצוי במסגרת פוליסה עם השתתפות עצמית, בעוד שבפוליסה ללא השתתפות עצמית הוא יכול היה לקבל פיצוי בסך של 16,000 ₪ בגין השבר ועוד פיצוי בגין הפסד ימי עבודה. גם בתאונות עם נכויות קשות, יופחתו מהפיצויים הסופיים, אותם סכומים של ההשתתפות העצמית. לאור האמור, אנו סבורים כי אין לרכוש ביטוחי חובה עם רכיב השתתפות עצמית, מאחר ורכיב זה מפחית באופן משמעותי את זכאותו של נפגע בתאונת דרכים, בעוד שהחיסכון אותו מקבל הנפגע הינו קטן ביותר לעומת הנזק שעשוי להיגרם ברכישת פוליסה כזו.

כמו כן ובמסגרת הניסיון להפחית את עלויות הביטוח, בעלי אופנועים רוכשים פוליסת ביטוח חובה המכסות את הנהג בלבד ולכן יש לשים לב ולא לתת לגורם אחר לנהוג באופנוע המכוסה בביטוח שכזה, אשר עשוי להעמיד את כל המעורבים בדבר בסיכון כלכלי רציני.

תאונת דרכים עצמית

תאונות שכיחות בהן נפגעים רוכבי אופנוע, הינן תאונות עצמיות, כלומר תאונות בהן לא מעורב רכב נוסף. במקרים אלו יש להיערך מראש למקרה של תביעה נגד חברת הביטוח, ולדאוג לכך שבידי הנהג יהיו ראיות להתרחשות התאונה. הכוונה באיסוף ראיות הינה לראיות חיצוניות. לדוגמא: דו"ח פינוי מד"א ממקום התאונה, שמות עדים לתאונה, דו"ח שמאי או קבלות על תיקון האופנוע וכדומה. נקודה זו חשובה ביותר, בכדי לייעל את המו"מ מול חברת הביטוח.

תאונה קלה ? לא בהכרח

פעמים רבות, רוכבי אופנוע סבורים כי הפגיעה בתאונת הדרכים בה היו מעורבים, הינה פגיעה קלה, ואינם פונים לטיפול רפואי, אלא בשלב מאוחר מאוד והדבר מקשה על ניהול המו"מ מול חברת הביטוח שסבורה במקרים רבים, שהמניע לפנייה לטיפול רפואי אינה נעוצה בצורך אמיתי לקבל טיפול רפואי אלא מניסיון "להרוויח" כסף על חשבון חברת הביטוח. מניסיוננו, ישנה חשיבות רבה לפנייה לטיפול רפואי בהקדם, וזאת גם בכדי לערוך בירור רפואי אמיתי וגם בכדי שהדבר לא יכביד מאוחר יותר על התביעה, היה ותידרש תביעה כזו. במקרים רבים בהם טיפלנו, נפגעים לא התייחסו ברצינות לפגיעות שלהם, ורק בגלל שאנו התעקשנו על ביצוע בדיקות מסוימות, אובחנו ממצאים משמעותיים והנפגעים זכו בפיצויים ראויים.

חשוב לפנות לייעוץ עו"ד המתמחה בתביעות פיצוים לנפגעי תאונות דרכים עם אופנועים

ישנה חשיבות רבה לפנות לייצוג משפטי על ידי עו"ד המתמחה בתאונות דרכים של אופנוענים. כפי שכבר הסברנו תאונות דרכים רבות אשר נראות קלות מתגלות בסופו של דבר כתאונות עם נזקים משמעותיים, והדבר בא לידי ביטוי, בעיקר בתאונות דרכים עם אופנועים. לאור האמור ישנה חשיבות לפנות לעו"ד מומחה, אשר יידע לנתב ולהנחות את הנפגע לאילו בדיקות עליו לגשת ובאילו הליכים עליו לנקוט בכדי שיוכל לקבל בסופו של יום את הפיצוי המגיע לו בגין נזקיו.

זאת ועוד, לעיתים, הנפגעים אינם יודעים כי תאונה שאירעה להם, הינה תאונה אשר נחשבת לתאונת דרכים ויכולה לזכות בפיצויים. לדוגמא מצב שבו רוכב האופנוע נפגע במהלך עלייה או ירידה מהאופנוע, במצב של כוויה מהאגזוז של האופנוע וכדומה.

לאור האמור לעיל ישנה חשיבות רבה לפנות לייצוג משפטי על ידי עו"ד מומחה בייצוג אופנוענים, אשר בקי בכל הדקויות המשפטיות והרפואיות ושיוכל ללוות את הנפגע מתחילת הדרך ועד סופה.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות' , עורך דין תאונות דרכים המתמחה בתאונות אופנוע, תאונת אופנועתאונות אופניים ותביעות ביטוח.

תאונת דרכים ללא ביטוח חובה

תאונת דרכים ללא ביטוח חובה

האם מי שנהג ברכב ללא ביטוח או ללא רישיון נהיגה יכול להיות זכאי לפיצויים

מה קורה אם הנפגע בתאונת דרכים הוא הנהג ו/או הבעלים של הרכב ולרכב אין ביטוח?

מי שנהג ברכב שאין עליו ביטוח והוא בעצמו לא ביטח את הרכב, אינו זכאי לפיצוי על פי החוק. היה והנהג קיבל את הרכב מצד ג' -לדוגמא מעביד, ולא ידע שאין ביטוח ולא סביר היה שיידע שאין ביטוח, זכאי לפיצוי מקרנית.

במקרה זה חשוב לציין כי נוסע ברכב, גם אם ידע שאין ביטוח, עדיין זכאי לפיצוי מקרנית, אלא אם הרכב נלקח ללא רשות והנוסע ידע מכך.

כמו כן, היה והתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של נהג אחר, יכול הנהג של הרכב הלא מבוטח, לתבוע את נהג צד ג', לפי פקודת הנזיקין, ואז יהיה עליו להוכיח, כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של נהג צד ג'.

תאונת דרכים ללא ביטוח חובהבמקרה זה יוצא מצב אבסורדי שכן מחד אדם לא ביטח את הרכב בביטוח חובה, עבר על פקודת התעבורה ועדיין יהיה זכאי לפיצויים על פי פקודת הנזיקין ששם הפיצויים גבוהים הרבה יותר מהפיצויים שניתנים לנפגעי תאונות דרכים שמקבלים פיצוי במסגרת החוק, שכן זהו חוק סוציאלי שמפצה את כולם ללא צורך בהוכחת אשמה מחד ואולם מאידך אין שאלה של אשמה וכולם מקבלים פיצויים. (למשך הפיצוי בגין כאב וסבל אינו מוגבל במקרים של תביעות על פי פקודת הנזיקין מול פיצוי בגין כאב וסבל לפי חוק הפיצויים שם כל אחוז נכות שווה כ-1,700 ₪. בנוסף אין עניין של שילוש השכר הממוצע במשק בעוד שבתביעות על פי החוק יש תקרת שכר).

יחד עם זאת, אין אנו ממליצים לנהוג ללא ביטוח חובה בתוקף שכן מעבר לעובדה שמדובר בעבירה על החוק, אם תפגע בהולך רגל או שנוסע שיסע עמך ברכב יפגע, אתה עשוי לשלם לאותו נפגע פיצויים לכל חייך. כמו כן בתאונה עצמית שלא נגרמה ברשלנותו של אף אחד אחר, אתה אינך זכאי לתבוע אף אחד.

מה קורה אם אין רישיון נהיגה בתוקף?

סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו אינו זכאי לפיצוי לפי החוק למעט אם מדובר במקרה של אי תשלום אגרה. בתי המשפט נוטים לפרש את סעיף 7(3) כך שיחול על מקרים שבהם היעדר הרישיון נובע מעניין מהותי, בעוד שהיעדר רישיון מטעמים טכניים כגון אי תשלום אגרה, לא ישלול במרבית המקרים את הזכאות לפיצויים, ובלבד שמדובר בתקופה של עד 12 חודשים, שכן לאחר תקופה זה, פוקע תוקף רישיון הנהיגה ואז יש להוציא רישיון מחדש.

האם ישנה זכאות לתביעה אחרת, במקרה של תאונת דרכים ולא על פי החוק?

סעיף 8 לחוק קובע שמי שיש לו עילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינו יכול לתבוע את נזקיו על פי חוק אחר. כלומר, היה ונפגע בתאונת דרכים, נפגע כתוצאה מרשלנות של צד ג', הוא אינו יכול לבחור לתבוע את צד ג' ולא את ביטוח החובה שלו.

כך גם במקרה של רשלנות רפואית שנגרמה כתוצאה מתאונת דרכים. כלומר, אדם הגיע לבית חולים כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים. בבית החולים, בוצעה כלפיו רשלנות רפואית והוא נפגע קשות. לא ניתן להפריד בין הנזקים ולתבוע את בית החולים על רשלנות. ניתן לתבוע את חברת הביטוח בלבד.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי אם יש לנפגע ביטוחים אישיים שרכש לעצמו, הוא יוכל לתובע תגמולים מהביטוחים האישיים שרכש או נרכשו על ידי מעבידו. לדוגמא: ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ותאונות אישיות.


 

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עורכת דין תאונות דרכים המתמחה בייצוג נפגעי תאונות וניהול תביעות ביטוח נגד חברות הביטוחצפו בעו"ד ליאנה חזין רביב בתוכנית הטלויזיה שאלה משפטית.

צפו ברשימת פסקי דין נבחרים בתחום הנזיקין ותאונות הדרכים ובסכומי הפיצויים הגבוהים אשר הישגנו עבור לקוחותינו.

משרד עו"ד רונן ברק ושות'

24.1.2013

תאונות דרכים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול

תאונות דרכים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול

תאונה ונהיגה תחת השפעת אלכוהול –

האם זוהי תאונה בכוונה אשר שוללת את הזכות לפיצויים?

יחד עם ההחמרה בענישה ועבירה על חוקי התעבורה יכול הנהג הנוהג תחת השפעת אלכוהול למצוא את עצמו בבעיה במידה והוא נקלע לתאונת דרכים כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול:

נזק לרכוש:

מקובל כי פוליסות הביטוח הנוגעות לרכב אינן כוללות חריג הקובע כי לנוהג תחת השפעת אלכוהול לא יינתן כיסוי ביטוחי, בשונה ממצב של נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים, אז חברות הביטוח יכולות להכניס חריג של שלילת פיצויים לנהג הגורם לתאונה כשהוא נוהג תחת השפעת סמים מסוכנים. יוצא איפוא כי כאשר אדם מעורב בתאונת דרכים כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול, ורכבו ניזוק, חברת הביטוח חייבת לשאת בתשלום תגמולי הביטוח לפי הפוליסה. גם ההיגיון מלמדנו שכך צריך להיות. הרי גם במקרה שבו אדם נוהג ברכב וגורם לתאונה עקב רשלנותו לדוגמא במצב של תאונה עקב נהיגה במהירות מופרזת, חציית צומת ברמזור אדום וכדומה, הוא זכאי לפיצוי מחברת הביטוח שלו, כך ניתן לומר שגם נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה רשלנות. ולכן אם מתרחשת תאונה כאשר הנהג נוהג תחת השפעת אלכוהול, ניתן לשלם תגמולי ביטוח בהפחתת מרכיב השתתפות עצמית. ואולם היו בתי משפט שקבעו ההיפך:

תאונות דרכים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול

תאונות דרכים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול

בפסק הדין בפרשת יבגני קובלנקו נ' איי די איי חברה לביטוח בע"מ קבע בית המשפט כי כאשר אדם נוהג תחת השפעת אלכוהול הרי שאין מדובר בתאונה שצפויה להתרחש אלא בוודאות שתתרחש תאונת דרכים ומשכך, מדובר בסיכון שהתממשותו ודאית וסיכון כזה חברת הביטוח אינה מבטחת. כלומר, במקרה דנן, מדובר בוודאות גמורה להתרחשות הנזק -כמו לגרום לתאונה במכוון, ולזה אין כיסוי ביטוחי בפוליסה. מאידך היו בתי משפט אשר קבעו אשם תורם לנוהג תחת השפעת אלכוהול, ובגין אותו אשם תורם מנעו ממנו פיצוי או שהעניקו פיצוי חלקי (גול אליהו נגד שוורצמן אליהו). יחד עם זאת בעניין זה עדיין אין החלטה של בית המשפט העליון שהינה החלטה מחייבת וגם המחוקק לא נתן פיתרון, שכן אם היה רוצה למנוע פיצויים מנהג שנהג תחת השפעת אלכוהול היה מתיר להכניס חריג זה לפוליסת הביטוח התקנית בדיוק כפי שמופיע החריג של נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים. בעייתיות נוספת עולה מקביעה זו של בתי המשפט הינה במצב של נהג שפוגע בצד ג', הרי מה צד ג' אשם אם הנהג שפגע בו היה שיכור וכעת הפוליסה שלו אינה בתוקף? יוצא מצב אבסורדי שהוא צריך לתבוע את הנהג באופן אישי ומה קורה במצב שבו הנהג הפוגע אינו בעל אמצעים?

נזק לגוף:

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מסדיר את זכאות הנפגעים לפיצויים במקרה של תאונת דרכים ובמקביל קובע חריגים לזכאות-כלומר מתי אדם שנפגע בתאונת דרכים אינו זכאי לפיצוי על פי החוק. אחד החריגים קבוע בסעיף 7 (1) לחוק המתייחס לתאונה שנגרמה במתכוון. כלומר במקרה שבו נפגע אדם שביקש להתאבד באמצעות רכב (קפץ מול רכב נוסע או רכבת נוסעת) או אדם שביקש לפגוע במישהו על ידי רכב (דריסה מכוונת)-אלו אינם זכאים לפיצוי על פי החוק.

בכדי להבהיר כאשר אנו מדברים על כוונה- הכוונה לגרום לתאונה, שבה דן סעיף 7 (1) לחוק הפיצויים, הינה כוונה של ממש, העולה כדי מזימה, ואין די בהוכחת רשלנות או פזיזות כדי להחיל סעיף זה".

פרופ' י. אנגלרד בספרו "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים", מהדורה שלישית, תשס"ה, התייחס למושג הכוונה שבגינה יישלל הפיצוי, כך בעמ' 83-82:

"מאחר ומדובר בשלילת זכאות מנפגע, עדיפה בעינינו פרשנות מצמצמת לגבי יסוד הכוונה. מבחן זה אינו חייב להזדהות עם מבחני המשפט הפלילי, העשויים להיות רחבים יותר. התוצאה היא כי לא די ביצירת סיכון מודע בלבד, אלא הכוונה צריכה להתייחס לגרימת הנזק לגופו או לרכושו של אדם. ייתכן איפוא מצב שבו יורשע התוקף בפלילים, אך לא ייחשב כ"מתכוון" כמשמעות מושג זה בחזקה הממעטת שבהוראת סעיף 1 לחוק הפיצויים".

במספר מקרים אשר נדונו בבית המשפט ניסו חברות הביטוח לטעון כי אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים כשהוא נהג תחת השפעת אלכוהול גרם לתאונה במתכוון ועל כן אינו זכאי לפיצוי כלשהו.

בת"א (חי') 41/93 קנוואת מוחמד נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ דובר באדם חולה סכרת אשר נפצע קשות בתאונת דרכים כאשר נהג בהיותו נתון להשפעת משקאות משכרים ובמצב של אובדן שליטה, וחרף העובדה שידע שאסור לו לנהוג תחת השפעת משקאות משכרים. קרנית טענה כי מצבו גרם להתרחשות התאונה והוא היה מודע לתוצאות שעשויות להיגרם כתוצאה מנהיגה כזו, ולכן מדובר בתאונה במתכוון.בית המשפט דחה טענות קרנית וקבע כי אין מדובר בתאונה במתכוון והתייחס בפסיקתו לאמור בספרו של א. ריבלין, עמ' 425:ב"הכוונה שסעיף 7(1) מדבר בה היא הכוונה לגרום לנזק בין אם יהא זה נזק גוף ובין אם יהא זה נזק רכוש. "הכוונה" – היא כוונה במובן הצר והדווקני של המושג. טעמה של שלילת הזכאות שבסעיף 7 נעוץ בשיקולים של "תקנת הציבור" והיא נושאת גוון עונשי המהווה חריג לתכלית המרכזית של החוק – הענקת פיצוי בלא כל זיקה לשאלה של אשם. יש לפרש את חריגי סעיף 7 "שהגיונם היחיד ברעיון האשם ואשר מהבחינה הזאת אינם מתיישבים עם השיטה שביסוד החוק – בדרך דווקנית". מודעות אדם להסתברות קרובה לוודאי של האפשרות שהתנהגותו תגרום לתאונה – אינה יכולה לשמש כאן תחליף לכוונה הפלילית…" הכוונה צריך שתתייחס לעצם קרות תאונה הדרכים ואין די בכוונה לבצע מעשה שסופו, הבלתי רצוי, הוא תאונת דרכים". ובעמ' 426רישא כותב כב' השופט א. ריבלין ישירות לענייננו:נ"גם מי שגרם לתאונה במצב של שכרות לא גרם לתאונה במתכוון".

כב' השופט א. ריבלין דן בת"א (מחוזי באר שבע) 874/84 כלל חב' לביטוח בע"מ נ' חזן, פסקים מחוזיים, תשמ"ח חלק א' עמ' 208, במקרה שבו התובע ששימש כנהג מונית לגם בקבוק משקה חריף מסוג ערק, נהגבמכונית בפראות, איבד את השליטה וגרם לתאונה שנסתיימה בתוצאה קטלנית. בהתייחסו לשאלה האם המקרה נכנס להגדרת "מי שגרם לתאונה במתכוון" כתב,שם, כב' השופט א. ריבלין בעמ' 211:ב"אין זו "תאונה במתכוון". הכוונה הנדרשת על פי סעיף 7(א)(1) צריכה להתייחס לקרות התאונה עצמה ולא די במודעות ליצירתו של סיכון חמור להיווצרות נזק…". מסקנת כב' השופט א. ריבלין היתה שאין התאונה במקרה שבפניו נופלת בגדר"תאונה במתכוון".

יוצא כי הטענה נדחתה עד כה על ידי בתי המשפט ובצדק שכן קביעה שנהיגה תחת השפעת אלכוהול וגרימת תאונה כמוה כגרימת תאונה במתכוון, מרוקנת מתוכן את חוק הפיצויים מתוכן שכן חוק זה הינו חוק שבו אין צורך בהוכחת אשם, והאחריות של חברות הביטוח הינה אחריות מוחלטת.


כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביבעורכת דין נזיקין המתמחה בטיפול בתביעות תאונות דרכים, נזקי גוף. ממשרד עו"ד רונן ברק ושות'

15.11.2012

תאונות דרכים ונזקי גוף

תאונת דרכים וזכאות לפיצויים מקרנית כאשר הפוגע נעלם

האם ניתן לקבל פיצויים מקרן הפיצויים קרנית כשהנהג הפוגע נעלם לאחר התאונה לאחר שכבר נכח במקום או שניתן היה לכאורה להשיג ממנו את פרטיו במועד התאונה?

נכתב על ידי עו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין תאונות דרכים.


בפסק דין חשוב ועקרוני, בו טיפל משרדנו, מדרש עורכי דין רונן ברק ושות', פירט בית המשפט העליון במסגרת רע"א 5132/08 קרנית נגד אחיאל דנוך, את המקרים בהם ניתן לתבוע פיצויים מקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים- קרנית למרות שהנהג הפוגע עזב את המקום או לא מסר פרטים למרות שלכאורה ניתן היה לקחת את פרטיו.

בפרשת דנוך אחיאל שהתאחדה עם פרשת שרה קורן, פסק בית המשפט העליון פסיקה עקרונית בשתי בקשות ערעור שהגישה חברת קרנית על פסקי דין שניתנו בשנת 2008 בבית המשפט המחוזי בת"א. בשתי בקשות הערעור שהגישה קרנית, נדונה שאלה משפטית חשובה: "כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ואינו יודע את פרטיו של הנהג הפוגע, האם זכאותו כלפי קרנית מותנית במאמץ ושקידה לאתר את זהותו של הנהג? "

קרנית טענה בפסק הדין כי יש להחיל את מבחן השקידה הסבירה אשר נקבע על ידי השופט ד' לוין וכי סעיף 12 (א)(1) לחוק הפיצויים בא להבטיח פיצוי למי שנפגע בתאונת "פגע וברח", וכי אין להחיל את הסעיף במקום שבו לא היתה מניעה אובייקטיבית מצד הנפגע לקבל פיצוי מהנהג הפוגע. קרנית טענה עוד כי החלת מבחן סובייקטיבי, תביא לכן שנפגעים אשר היתה באפשרותם לפנות לנהג הפוגע יפנו לקרנית במקום לגורם הפוגע, מה שיטיל גם נטל כלכלי על הקופה הציבורית. לטענת קרנית, רק בהתקיים אי -ידיעה סובייקטיבית, בנוסף לחוסר אפשרות אובייקטיבית לדעת מי הנהג, תקום חבות לקרנית. עוד טענה קרנית כי שקידה ראויה מאוחרת, אין בה בכדי לתקן הימנעות מבירור פרטי הנהג בזמן אמת, וזאת בניגוד לפסקי דין קודמים שם נקבע כי גם שקידה מאוחרת נחשבת לשקידה סבירה.

כב' השופט ריבלין חזר בפסק דינו על מבחן "השקידה הסבירה" אשר התווה השופט ד' לוין בפסק דין בעניין הורביץ, ואולם הבהיר את המושג ולמעשה יצר הרחבה למושג, הרחבה הנוגעת לקשת המקרים אשר יכולים להיחשב "שקידה סבירה". בפסק דינו קבע כב' השופט ריבלין, כי "הסבירות היא מושג משפטי המשקף אמת מידה אובייקטיבית. עם זאת, בעניינו, היסוד האובייקטיבי -שאמור לבטא את שאלת היכולת לדעת -חייב להיבחן לאור מצבו הסובייקטיבי של הנפגע בזמן התאונה ולאחריה". ולפיכך נקבע כי : "כאשר הנפגע מצביע על סיבה סבירה והגיונית לכך שאין ביכולתו להצביע על הנהג הפוגע, והסברו זה נמצא מהימן, הכף נוטה להכרה בזכאות לפיצוי מקרנית". על פי ריבלין, תאונת דרכים היא אירוע טראומתי ומושג הסבירות חייב להיבחן בהתחשב בכך, כלומר, יש לתת משקל ראוי למצוקה הסובייקטיבית שבגינה לא השכיל או הצליח הנפגע לברר את פרטי הנהג הפוגע.

בפסק דינו, נתן בית המשפט דוגמאות למקרים שכיחים שבהם הנפגע אינו יכול לברר אם פרטי הנהג הפוגע, ואז תוכר חבותה של קרנית: המקרה הקלאסי של תאונת "פגע וברח", במקרים בהם גילו של הנפגע עמד לו לרועץ (בתיק בו טיפל משרדנו דובר בקטין בן 5 אשר נפגע על ידי רכב חולף, וכי אמו היתה עסוקה בטיפול בו ובהלם על שארע, ולפיכך לא לקחה את פרטי הנהגת, מה גם שראתה בבית החולים שהשוטר לוקח ממנה פרטים), חומרת פגיעתו של הנפגע, נפגע שהיה בהלם, חרדה או דאגה רבה לשלומו או לשלום אחרים, מקרים שבהם תגובתו המאיימת, הסרבנית או התוקפנית של הנהג מנעה מהנפגע לקבל ממנו את הפרטים (מקרה הדומה למקרה השני אשר נדון בבית המשפט במסגרת הערעור) וכדומה. על פי פסק הדין אם יוכיח הנפגע, כי פעל בתום לב וביצע ניסיונות כנים ואמיתיים לגלות את זהות הנהג הפוגע או של חברת הביטוח בשלב מאוחר יותר, יכיר בד"כ בית המשפט בחבותה של קרנית. כב' השופט רובינשטיין הרחיב והוסיף כי גם במקרה שבו נפגע עובד זר או תייר אשר אינו מתמצא במנהגי המקום ולא לקח פרטים, יכלל במסגרת זו. חרף האמור קבע בית המשפט כי במקרים שבהם הנפגע לא לקח פרטים עקב אי נעימות או סברה כי הנזק אינו רציני ולכן לא מצדיק את הטרחה, לא יהיה הנפגע זכאי לפיצוי.

החשוב בפסק הדין הוא כי בית המשפט קבע כי הרשימה היא אינה רשימה סגורה וכי יתכנו מקרים נוספים אשר יענו על ההגדרה. על פניו, נפגע אשר יוכיח כי פעל בסבירות ובתום לב על מנת לאתר את הנהג הפוגע אם במועד האירוע או אם אחרי, ולא הצליח לאתר את פרטי הנהג, יוכל לזכות בפיצויים. כמו כן אם יוכיח שמניעות פיזית או מנטלית כדוגמת גילו או מצבו הפיזי מנעו ממנו או מבני משפחתו לקבל את הפרטים של הנהג אזי גם אז יזכה הפיצוי. על פניו נראה כי רק נהג אשר נהג בפזיזות כאשר לא לקח את הפרטים, בעוד שסובייקטיבית ואובייקטיבית יכול היה לקחת, הוא לא יזכה בפיצוי. לדוגמא, נוסע במונית אשר במהלך הנסיעה אירעה תאונה והוא סבר כי הפגיעה היא של מה בכך, ולכן לא לקח את הפרטים של הנהג, לא יזכה בפיצויים.

אנו סבורים כי לאחר פסק דין זה, קרנית תחויב לשלם פיצויים לקשת רחבה יותר של נפגעים, שקודם לכן לא זכו לפיצויים, מאחר ובית המשפט קבע כי הם לא שקדו שקידה סבירה.

לאור האמור, חשוב כי כל נפגע, אשר היה מעורב בתאונה, שלא בתוך רכבו או ברכב של קרוב אותו הוא מכיר, ייקח את פרטי הנהג במקרה של תאונה. למרות האמור, אם אירעה תאונה והנפגע לא יכול היה לקחת את פרטי הנהג, מטעמים שונים, עליו לנסות ולאתר את פרטיו לאחר התאונה, וזאת על מנת להוכיח שעשה כל שביכולתו לאתר את הנהג הפוגע ועל מנת שבית המשפט יתרשם כי עשה כל שביכולתו בכדי לברר את פרטי הנהג וחברת הביטוח שלו.

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עו"ד תאונות דרכים