האוצר שוב ניסה לייעל אבל יצא "מקלל"
האוצר שוב ניסה לייעל אבל יצא "מקלל"
בחוק ההסדרים החדש 2009-2010 נקבע כי מימון הטיפולים לנפגעי תאונות דרכים יועבר מחברות הביטוח לקופות החולים וזאת על פי החלטה 139 של הממשלה מיום 12.5.09. מדובר בכיסוי עבור טיפולים הכלולים בסל הבריאות, כאשר הטיפולים אשר אינם כלולים בסל הבריאות נשארו בידי חברות הביטוח.
ההחלטה יצרה אנדרלמוסיה מוחלטת. האוצר חשב שהדבר יהיה פשוט שכן ישנה רשימה בחוק בריאות ממלכתי אילו שירותים כלולים בסל ואילו אינם כלולים בסל, ואולם, הדבר אינו פשוט כלל. הרשימה משום מה נוטה לפרשנות וברור שהנפגע היחיד הוא הנפגע.
נוצר מצב אבסורדי שהמבוטח, הסובל מפציעה לעיתים קשה, צריך להתרוצץ בין הגורמים השונים על מנת לברר את הסוגיה ואולם גם ההתרוצצות לא תניב בדר"כ תשובה חד משמעית.
תשלום עבור הטיפול לנפגעי תאונות דרכים לפני הרפורמה
עד כניסתה של הרפורמה, נפגעי תאונות דרכים אשר קיבלו טיפול בחדר המיון היו מעבירים אישור משטרה לבית החולים על מנת שבית החולים יגבה את התשלום עבור הטיפולים מחברת הביטוח. במצב החדש, יש להגיש את אישור המשטרה לקופת החולים ולקבל התחייבות לתשלום עבור הטיפול אותה יש להעביר לבית החולים.
עד כניסתה של הרפורמה החדשה, מי שפונה על ידי אמבולנס היה זכאי להגיש את החשבון לחברות הביטוח אשר היו נושאות בתשלום. היום על פי החוק החדש, הזכאות מתחלקת בין חברות הביטוח ובין קופות החולים: מי שפונה בנט"ן או באמבולנס לבן ואושפז זכאי להחזר מלא מקופת החולים וכמוהו גם מי שפונה בנט"ן ולא אושפז. מי שלא אושפז ופונה באמבולנס רגיל, זכאי להחזר מחברת הביטוח. לגבי נפגעי עבודה ההחזר הוא עדיין מביטוח לאומי. מבולבלים? גם אנחנו.
עד כניסתה של הרפורמה החדשה, כל אדם אשר נזקק לטיפוליי המשך לאחר הפגיעה, היה מקבל אישור והתחייבות מהביטוח לכיסוי התשלומים בגין הטיפולים ואילו היום קופת החולים היא שתיתן את ההתחייבות. הבעיה מתחילה כאשר מדובר בכיסוי עבור טיפולים מורכבים יותר או שירותים מורכבים.
שאלות נפוצות של נפגעי תאונות דרכים:
1. אז אם נפגעתי ויש לי המלצה לקבל טיפול רפואי, כיצד אדע אם הטיפול הינו בסל או לא:
ראשית אנו ממליצים לקבל מהרופא המטפל תשובה מיידית לשאלה, האם הטיפול המומלץ הוא במסגרת הסל. במידה והרופא אינו יודע, הוא צריך להעביר בקשה לקבלת הטיפול למחלקת אישורים בקופת החולים.
2. מה עלי לעשות אם קיבלתי תשובה כי הטיפול אינו בסל, קרי אינו חל על קופת החולים וחברת הביטוח טוענת כי הטיפול הוא בסל?
הצעתי הינה בכל מקרה לא לעכב את קבלת הטיפולים. יש לתת התחייבות של המבוטח לשלם עבור הטיפול בעוד מספר חודשים, עד לסיום הבירור מי נושא בתשלום.
3. לאן עלי לפנות בכדי לברר מי נושא בתשלום?
מדובר בהליך בירוקרטי ולעיתים קרובות למבוטח אין אפשרות לעבור את כל ההליך הבירוקרטי ולכן ניתן ורצוי לפנות לעו"ד כבר בשלב הזה וזאת על מנת שהוא יוכל לבצע את הבירורים הבירוקרטים.
יחד עם זאת יש מספר גורמים אליהם ניתן לפנות בכדי לברר את הסוגיה:
-
באתר משרד הבריאות קיימת רשימה של שירותים ואביזרים שהינם בסל אבל בדיקה כזו אינה מומלצת. ראשית המבוטח אינו רופא והוא לא תמיד מבין את המונחים הרפואיים. שנית הבדיקה אינה אופרטיבית ולא ניתן להתקדם איתה למטרה הסופית-קבלת התחייבות לביצוע הטיפול.
-
ניתן לפנות הממונה על פניות הציבור בקופת החולים ו/או לממונה על פניות הציבור במוסד הרפואי בקשר אליו הוגשה התלונה
-
נציב קבילות הציבור על פי חוק בריאות ממלכתי
-
בית הדין האזורי לעבודה.
ככלל יש לפנות תחילה לממונה על פניות הציבור בקופת החולים או במוסד הרפואי בו הוא מטופל ואח"כ יש לפנות לנציב קבילות הציבור על פי חוק בריאות ממלכתי.
על פי החוק כל תושב רשאי להגיש לנציב קבילות הציבור על פי החוק תלונה נגד קופת חולים ו/או נותן שירות מטעמה תלונה לפיה קופת החולים מסרבת לספק תרופה או שירותים הכלולים בסל.
הנציב מברר האם התלונה מוצדקת או אם לאו. במידה והתלונה נמצאת כמוצדקת, וקופת החולים לא סיפקה את השירות המבוקש תוך 21 ימים מהמועד שבו נקבע כי התלונה מוצדקת, המבוטח יכול להגיש בקשה למשנה למנהל הכללי וראש מנהל רפואה במשרד הבריאות לקבלת החזר כספי עבור רכישת השירות שלא באמצעות קופת החולים. (את הבקשה יש להגיש בחלוף 21 ימים ממועד ההחלטה, באמצעות הנציב לקבילות הציבור. לאחר קבלת הבקשה יפנה המנהל לקופת החולים לברר האם סופק השירות למבוטח. במידה והשירות לא סופק יורה המנהל למוסד לביטוח לאומי על החזר כספי ישירות למבוטח. מתן ההחזר יעשה רק לאחר שהמבוטח "רכש את השירות", כלומר, רכש בכספו או נתן התחייבות עתידית לתשלום).
במקרה בו הגיש המבוטח תביעה לבית הדין לעבודה לפני הגשת בקשה למנהל, הבקשה תוכרע על ידי פסיקת בית המשפט. הליך זה ארוך וממושך ולכן אינו מומלץ, אלא אם כן התביעה לבית הדין לעבודה תוגש לאחר הגשת הבקשה למנהל, ואז הבקשה לא לקבלת החזר תטופל מבלי קשר להגשת התביעה לבית הדין לעבודה.
פנייה לעורך דין תאונות דרכים
ההמלצה החמה ביותר שהיא לפנות לעו"ד תאונות דרכים על מנת שהוא יערוך את כל הבירורים ויכתוב את הבקשות. במקרה זה צר לי לומר אבל דווקא טענת האוצר ליעילות וחסכון בעלויות לקופות החולים, תביא בהכרח להוצאות רבות יותר בגין תשלומיי שכר טרחה לעו"ד. שכן קודם לכן, גם מי שלא התכוון לפנות לעו"ד ולהגיש תביעה נגד חברת הביטוח, ירצה לחסוך לעצמו כאב ראש ויפנה לעו"ד על כל המשתמע מכך.
למבוטחים בעלי זכות לשב"ן, אנו ממליצים לעשות שימוש בזכות המבוטח לייעוץ נוסף על ידי מומחים חיצוניים לקופה וזאת על מנת לקבל חוות דעת נוספת לגבי הטיפולים המתאימים. הבעיה שנוצרת כאן היא אפליה, שכן מי שאין ברשותו ביטוח משלים, לא יכול לערוך בירורים נוספים ולקבל חוות דעת נוספת לגבי הטיפול הנדרש.
המאמר נכתב על ידי עו"ד ליאנה חזין רביב, שותפה במשרד עו"ד רונן ברק.
תאונות דרכים עם אופנוע
תאונות דרכים עם אופנוע
סוגיות הקשורות בתאונות דרכים עם אופנוע
עורכי דין תאונות אופנוע
אופנועים הינם כלי רכב נוח, יעיל וחסכוני בדר"כ, ואולם הנהיגה ברכב מסוג זה, טומנת בחובה סיכונים רציניים לפגיעות גוף קשות עקב תאונות דרכים. עקב הסיכונים הגלומים בנהיגה באופנוע, הביטוחים הינם יקרים ביותר, ורוכבים רבים מתפתים פעמים רבות, לא לבטח את האופנוע כלל וזאת למרות שיש חובה בחוק לבטח את האופנוע בביטוח חובה ועברה על חוק זה עשויה להביא להגשת כתב אישום מחד ולסיכון כלכלי קשה כאשר הרוכב פוגע בהולך רגל או נוסע שהוא מרכיב נפגע בתאונה.
כאשר רוכב אופנוע מבטח את האופנוע, יש לשים לב לביטוח החובה אותו רוכשים.
היום, כחלק מהניסיון להקטין את עלויות הביטוח, מציעות חברות הביטוח, לבטח את האופנוע בביטוח חובה מוזל ב-20% לערך, תמורת רכישת מרכיב השתתפות עצמית בגובה של 25,000 ₪ בגין נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל) ו-7 ימי היעדרות מהעבודה בגין מחלה. לצערנו, רוכבי האופנועים, מתפתים לרכוש פוליסות מוזלות אלו, מבלי להבין את המשמעות האמיתית של הפוליסות. פעמים רבות, נפגעי תאונות הדרכים עם אופנועים, סובלים פגיעות קלות אשר מצריכות טיפולים לאורך זמן אבל לא מותירות נכות. יוצא איפה, כי בתאונות מסוג זה, שבהן לא נותרת לרוכב נכות, והוא לא נעדר מהעבודה יותר משבוע, הוא לא יקבל פיצוי מחברת הביטוח ואפילו אם מדובר בתאונה עם פגיעה קשה שבה לא נותרים אחוזי נכות. לדוגמא אדם נפגע בתאונת דרכים ונגרמו לו שפשופים שהצריכו טיפולים וחבישות לאורך זמן רב (פגיעות שכיחות אצל אופנוענים) או שנגרם לו שבר שאינו מותיר נכות (שברים בצלעות, שבר פשוט בשורש כף יד, שבר בעצם הבריח וכדומה). אותו אדם עבר טיפולים רבים, פזיותרפיה, וכדומה. כמו כן הוא נעדר מעבודתו למשך שבוע. אותו נפגע לא יקבל כל פיצוי במסגרת פוליסה עם השתתפות עצמית, בעוד שבפוליסה ללא השתתפות עצמית הוא יכול היה לקבל פיצוי בסך של 16,000 ₪ בגין השבר ועוד פיצוי בגין הפסד ימי עבודה. גם בתאונות עם נכויות קשות, יופחתו מהפיצויים הסופיים, אותם סכומים של ההשתתפות העצמית. לאור האמור, אנו סבורים כי אין לרכוש ביטוחי חובה עם רכיב השתתפות עצמית, מאחר ורכיב זה מפחית באופן משמעותי את זכאותו של נפגע בתאונת דרכים, בעוד שהחיסכון אותו מקבל הנפגע הינו קטן ביותר לעומת הנזק שעשוי להיגרם ברכישת פוליסה כזו.
כמו כן ובמסגרת הניסיון להפחית את עלויות הביטוח, בעלי אופנועים רוכשים פוליסת ביטוח חובה המכסות את הנהג בלבד ולכן יש לשים לב ולא לתת לגורם אחר לנהוג באופנוע המכוסה בביטוח שכזה, אשר עשוי להעמיד את כל המעורבים בדבר בסיכון כלכלי רציני.
תאונת דרכים עצמית
תאונות שכיחות בהן נפגעים רוכבי אופנוע, הינן תאונות עצמיות, כלומר תאונות בהן לא מעורב רכב נוסף. במקרים אלו יש להיערך מראש למקרה של תביעה נגד חברת הביטוח, ולדאוג לכך שבידי הנהג יהיו ראיות להתרחשות התאונה. הכוונה באיסוף ראיות הינה לראיות חיצוניות. לדוגמא: דו"ח פינוי מד"א ממקום התאונה, שמות עדים לתאונה, דו"ח שמאי או קבלות על תיקון האופנוע וכדומה. נקודה זו חשובה ביותר, בכדי לייעל את המו"מ מול חברת הביטוח.
תאונה קלה ? לא בהכרח
פעמים רבות, רוכבי אופנוע סבורים כי הפגיעה בתאונת הדרכים בה היו מעורבים, הינה פגיעה קלה, ואינם פונים לטיפול רפואי, אלא בשלב מאוחר מאוד והדבר מקשה על ניהול המו"מ מול חברת הביטוח שסבורה במקרים רבים, שהמניע לפנייה לטיפול רפואי אינה נעוצה בצורך אמיתי לקבל טיפול רפואי אלא מניסיון "להרוויח" כסף על חשבון חברת הביטוח. מניסיוננו, ישנה חשיבות רבה לפנייה לטיפול רפואי בהקדם, וזאת גם בכדי לערוך בירור רפואי אמיתי וגם בכדי שהדבר לא יכביד מאוחר יותר על התביעה, היה ותידרש תביעה כזו. במקרים רבים בהם טיפלנו, נפגעים לא התייחסו ברצינות לפגיעות שלהם, ורק בגלל שאנו התעקשנו על ביצוע בדיקות מסוימות, אובחנו ממצאים משמעותיים והנפגעים זכו בפיצויים ראויים.
חשוב לפנות לייעוץ עו"ד המתמחה בתביעות פיצוים לנפגעי תאונות דרכים עם אופנועים
ישנה חשיבות רבה לפנות לייצוג משפטי על ידי עו"ד המתמחה בתאונות דרכים של אופנוענים. כפי שכבר הסברנו תאונות דרכים רבות אשר נראות קלות מתגלות בסופו של דבר כתאונות עם נזקים משמעותיים, והדבר בא לידי ביטוי, בעיקר בתאונות דרכים עם אופנועים. לאור האמור ישנה חשיבות לפנות לעו"ד מומחה, אשר יידע לנתב ולהנחות את הנפגע לאילו בדיקות עליו לגשת ובאילו הליכים עליו לנקוט בכדי שיוכל לקבל בסופו של יום את הפיצוי המגיע לו בגין נזקיו.
זאת ועוד, לעיתים, הנפגעים אינם יודעים כי תאונה שאירעה להם, הינה תאונה אשר נחשבת לתאונת דרכים ויכולה לזכות בפיצויים. לדוגמא מצב שבו רוכב האופנוע נפגע במהלך עלייה או ירידה מהאופנוע, במצב של כוויה מהאגזוז של האופנוע וכדומה.
לאור האמור לעיל ישנה חשיבות רבה לפנות לייצוג משפטי על ידי עו"ד מומחה בייצוג אופנוענים, אשר בקי בכל הדקויות המשפטיות והרפואיות ושיוכל ללוות את הנפגע מתחילת הדרך ועד סופה.
כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות' , עורך דין תאונות דרכים המתמחה בתאונות אופנוע, תאונת אופנוע, תאונות אופניים ותביעות ביטוח.
תאונת דרכים במהירות אפס
תאונת דרכים במהירות אפס
בית המשפט: אדם שנפצע ממשיכת ידית המושב לפני הנסיעה – זכאי לפיצוי כמו בתאונה
האם פציעה כתוצאה ממשיכת ידית המושב ברכב – לפני הנסיעה – נחשבת לתאונת דרכים? בית משפט השלום בהרצליה חייב את חברת כלל לפצות, לפי חוק הפלת"ר (פיצויים לנפגעי תאונת דרכים), אדם שנפגע בידו בעת שמשך את ידית המושב האחורי של רכבו, כהכנה לנסיעה ברכב.
תאונת דרכים ללא ביטוח חובה
תאונת דרכים ללא ביטוח חובה
האם מי שנהג ברכב ללא ביטוח או ללא רישיון נהיגה יכול להיות זכאי לפיצויים
מה קורה אם הנפגע בתאונת דרכים הוא הנהג ו/או הבעלים של הרכב ולרכב אין ביטוח?
מי שנהג ברכב שאין עליו ביטוח והוא בעצמו לא ביטח את הרכב, אינו זכאי לפיצוי על פי החוק. היה והנהג קיבל את הרכב מצד ג' -לדוגמא מעביד, ולא ידע שאין ביטוח ולא סביר היה שיידע שאין ביטוח, זכאי לפיצוי מקרנית.
במקרה זה חשוב לציין כי נוסע ברכב, גם אם ידע שאין ביטוח, עדיין זכאי לפיצוי מקרנית, אלא אם הרכב נלקח ללא רשות והנוסע ידע מכך.
כמו כן, היה והתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של נהג אחר, יכול הנהג של הרכב הלא מבוטח, לתבוע את נהג צד ג', לפי פקודת הנזיקין, ואז יהיה עליו להוכיח, כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של נהג צד ג'.
במקרה זה יוצא מצב אבסורדי שכן מחד אדם לא ביטח את הרכב בביטוח חובה, עבר על פקודת התעבורה ועדיין יהיה זכאי לפיצויים על פי פקודת הנזיקין ששם הפיצויים גבוהים הרבה יותר מהפיצויים שניתנים לנפגעי תאונות דרכים שמקבלים פיצוי במסגרת החוק, שכן זהו חוק סוציאלי שמפצה את כולם ללא צורך בהוכחת אשמה מחד ואולם מאידך אין שאלה של אשמה וכולם מקבלים פיצויים. (למשך הפיצוי בגין כאב וסבל אינו מוגבל במקרים של תביעות על פי פקודת הנזיקין מול פיצוי בגין כאב וסבל לפי חוק הפיצויים שם כל אחוז נכות שווה כ-1,700 ₪. בנוסף אין עניין של שילוש השכר הממוצע במשק בעוד שבתביעות על פי החוק יש תקרת שכר).
יחד עם זאת, אין אנו ממליצים לנהוג ללא ביטוח חובה בתוקף שכן מעבר לעובדה שמדובר בעבירה על החוק, אם תפגע בהולך רגל או שנוסע שיסע עמך ברכב יפגע, אתה עשוי לשלם לאותו נפגע פיצויים לכל חייך. כמו כן בתאונה עצמית שלא נגרמה ברשלנותו של אף אחד אחר, אתה אינך זכאי לתבוע אף אחד.
מה קורה אם אין רישיון נהיגה בתוקף?
סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו אינו זכאי לפיצוי לפי החוק למעט אם מדובר במקרה של אי תשלום אגרה. בתי המשפט נוטים לפרש את סעיף 7(3) כך שיחול על מקרים שבהם היעדר הרישיון נובע מעניין מהותי, בעוד שהיעדר רישיון מטעמים טכניים כגון אי תשלום אגרה, לא ישלול במרבית המקרים את הזכאות לפיצויים, ובלבד שמדובר בתקופה של עד 12 חודשים, שכן לאחר תקופה זה, פוקע תוקף רישיון הנהיגה ואז יש להוציא רישיון מחדש.
האם ישנה זכאות לתביעה אחרת, במקרה של תאונת דרכים ולא על פי החוק?
סעיף 8 לחוק קובע שמי שיש לו עילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינו יכול לתבוע את נזקיו על פי חוק אחר. כלומר, היה ונפגע בתאונת דרכים, נפגע כתוצאה מרשלנות של צד ג', הוא אינו יכול לבחור לתבוע את צד ג' ולא את ביטוח החובה שלו.
כך גם במקרה של רשלנות רפואית שנגרמה כתוצאה מתאונת דרכים. כלומר, אדם הגיע לבית חולים כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים. בבית החולים, בוצעה כלפיו רשלנות רפואית והוא נפגע קשות. לא ניתן להפריד בין הנזקים ולתבוע את בית החולים על רשלנות. ניתן לתבוע את חברת הביטוח בלבד.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי אם יש לנפגע ביטוחים אישיים שרכש לעצמו, הוא יוכל לתובע תגמולים מהביטוחים האישיים שרכש או נרכשו על ידי מעבידו. לדוגמא: ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ותאונות אישיות.
כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עורכת דין תאונות דרכים המתמחה בייצוג נפגעי תאונות וניהול תביעות ביטוח נגד חברות הביטוח. צפו בעו"ד ליאנה חזין רביב בתוכנית הטלויזיה שאלה משפטית.
צפו ברשימת פסקי דין נבחרים בתחום הנזיקין ותאונות הדרכים ובסכומי הפיצויים הגבוהים אשר הישגנו עבור לקוחותינו.
משרד עו"ד רונן ברק ושות'
24.1.2013
תאונות דרכים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול
תאונות דרכים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול
האם זוהי תאונה בכוונה אשר שוללת את הזכות לפיצויים?
יחד עם ההחמרה בענישה ועבירה על חוקי התעבורה יכול הנהג הנוהג תחת השפעת אלכוהול למצוא את עצמו בבעיה במידה והוא נקלע לתאונת דרכים כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול:
נזק לרכוש:
מקובל כי פוליסות הביטוח הנוגעות לרכב אינן כוללות חריג הקובע כי לנוהג תחת השפעת אלכוהול לא יינתן כיסוי ביטוחי, בשונה ממצב של נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים, אז חברות הביטוח יכולות להכניס חריג של שלילת פיצויים לנהג הגורם לתאונה כשהוא נוהג תחת השפעת סמים מסוכנים. יוצא איפוא כי כאשר אדם מעורב בתאונת דרכים כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול, ורכבו ניזוק, חברת הביטוח חייבת לשאת בתשלום תגמולי הביטוח לפי הפוליסה. גם ההיגיון מלמדנו שכך צריך להיות. הרי גם במקרה שבו אדם נוהג ברכב וגורם לתאונה עקב רשלנותו לדוגמא במצב של תאונה עקב נהיגה במהירות מופרזת, חציית צומת ברמזור אדום וכדומה, הוא זכאי לפיצוי מחברת הביטוח שלו, כך ניתן לומר שגם נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה רשלנות. ולכן אם מתרחשת תאונה כאשר הנהג נוהג תחת השפעת אלכוהול, ניתן לשלם תגמולי ביטוח בהפחתת מרכיב השתתפות עצמית. ואולם היו בתי משפט שקבעו ההיפך:
תאונות דרכים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול
בפסק הדין בפרשת יבגני קובלנקו נ' איי די איי חברה לביטוח בע"מ קבע בית המשפט כי כאשר אדם נוהג תחת השפעת אלכוהול הרי שאין מדובר בתאונה שצפויה להתרחש אלא בוודאות שתתרחש תאונת דרכים ומשכך, מדובר בסיכון שהתממשותו ודאית וסיכון כזה חברת הביטוח אינה מבטחת. כלומר, במקרה דנן, מדובר בוודאות גמורה להתרחשות הנזק -כמו לגרום לתאונה במכוון, ולזה אין כיסוי ביטוחי בפוליסה. מאידך היו בתי משפט אשר קבעו אשם תורם לנוהג תחת השפעת אלכוהול, ובגין אותו אשם תורם מנעו ממנו פיצוי או שהעניקו פיצוי חלקי (גול אליהו נגד שוורצמן אליהו). יחד עם זאת בעניין זה עדיין אין החלטה של בית המשפט העליון שהינה החלטה מחייבת וגם המחוקק לא נתן פיתרון, שכן אם היה רוצה למנוע פיצויים מנהג שנהג תחת השפעת אלכוהול היה מתיר להכניס חריג זה לפוליסת הביטוח התקנית בדיוק כפי שמופיע החריג של נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים. בעייתיות נוספת עולה מקביעה זו של בתי המשפט הינה במצב של נהג שפוגע בצד ג', הרי מה צד ג' אשם אם הנהג שפגע בו היה שיכור וכעת הפוליסה שלו אינה בתוקף? יוצא מצב אבסורדי שהוא צריך לתבוע את הנהג באופן אישי ומה קורה במצב שבו הנהג הפוגע אינו בעל אמצעים?
נזק לגוף:
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מסדיר את זכאות הנפגעים לפיצויים במקרה של תאונת דרכים ובמקביל קובע חריגים לזכאות-כלומר מתי אדם שנפגע בתאונת דרכים אינו זכאי לפיצוי על פי החוק. אחד החריגים קבוע בסעיף 7 (1) לחוק המתייחס לתאונה שנגרמה במתכוון. כלומר במקרה שבו נפגע אדם שביקש להתאבד באמצעות רכב (קפץ מול רכב נוסע או רכבת נוסעת) או אדם שביקש לפגוע במישהו על ידי רכב (דריסה מכוונת)-אלו אינם זכאים לפיצוי על פי החוק.
בכדי להבהיר כאשר אנו מדברים על כוונה- הכוונה לגרום לתאונה, שבה דן סעיף 7 (1) לחוק הפיצויים, הינה כוונה של ממש, העולה כדי מזימה, ואין די בהוכחת רשלנות או פזיזות כדי להחיל סעיף זה".
פרופ' י. אנגלרד בספרו "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים", מהדורה שלישית, תשס"ה, התייחס למושג הכוונה שבגינה יישלל הפיצוי, כך בעמ' 83-82:
"מאחר ומדובר בשלילת זכאות מנפגע, עדיפה בעינינו פרשנות מצמצמת לגבי יסוד הכוונה. מבחן זה אינו חייב להזדהות עם מבחני המשפט הפלילי, העשויים להיות רחבים יותר. התוצאה היא כי לא די ביצירת סיכון מודע בלבד, אלא הכוונה צריכה להתייחס לגרימת הנזק לגופו או לרכושו של אדם. ייתכן איפוא מצב שבו יורשע התוקף בפלילים, אך לא ייחשב כ"מתכוון" כמשמעות מושג זה בחזקה הממעטת שבהוראת סעיף 1 לחוק הפיצויים".
במספר מקרים אשר נדונו בבית המשפט ניסו חברות הביטוח לטעון כי אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים כשהוא נהג תחת השפעת אלכוהול גרם לתאונה במתכוון ועל כן אינו זכאי לפיצוי כלשהו.
בת"א (חי') 41/93 קנוואת מוחמד נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ דובר באדם חולה סכרת אשר נפצע קשות בתאונת דרכים כאשר נהג בהיותו נתון להשפעת משקאות משכרים ובמצב של אובדן שליטה, וחרף העובדה שידע שאסור לו לנהוג תחת השפעת משקאות משכרים. קרנית טענה כי מצבו גרם להתרחשות התאונה והוא היה מודע לתוצאות שעשויות להיגרם כתוצאה מנהיגה כזו, ולכן מדובר בתאונה במתכוון.בית המשפט דחה טענות קרנית וקבע כי אין מדובר בתאונה במתכוון והתייחס בפסיקתו לאמור בספרו של א. ריבלין, עמ' 425:ב"הכוונה שסעיף 7(1) מדבר בה היא הכוונה לגרום לנזק בין אם יהא זה נזק גוף ובין אם יהא זה נזק רכוש. "הכוונה" – היא כוונה במובן הצר והדווקני של המושג. טעמה של שלילת הזכאות שבסעיף 7 נעוץ בשיקולים של "תקנת הציבור" והיא נושאת גוון עונשי המהווה חריג לתכלית המרכזית של החוק – הענקת פיצוי בלא כל זיקה לשאלה של אשם. יש לפרש את חריגי סעיף 7 "שהגיונם היחיד ברעיון האשם ואשר מהבחינה הזאת אינם מתיישבים עם השיטה שביסוד החוק – בדרך דווקנית". מודעות אדם להסתברות קרובה לוודאי של האפשרות שהתנהגותו תגרום לתאונה – אינה יכולה לשמש כאן תחליף לכוונה הפלילית…" הכוונה צריך שתתייחס לעצם קרות תאונה הדרכים ואין די בכוונה לבצע מעשה שסופו, הבלתי רצוי, הוא תאונת דרכים". ובעמ' 426רישא כותב כב' השופט א. ריבלין ישירות לענייננו:נ"גם מי שגרם לתאונה במצב של שכרות לא גרם לתאונה במתכוון".
כב' השופט א. ריבלין דן בת"א (מחוזי באר שבע) 874/84 כלל חב' לביטוח בע"מ נ' חזן, פסקים מחוזיים, תשמ"ח חלק א' עמ' 208, במקרה שבו התובע ששימש כנהג מונית לגם בקבוק משקה חריף מסוג ערק, נהגבמכונית בפראות, איבד את השליטה וגרם לתאונה שנסתיימה בתוצאה קטלנית. בהתייחסו לשאלה האם המקרה נכנס להגדרת "מי שגרם לתאונה במתכוון" כתב,שם, כב' השופט א. ריבלין בעמ' 211:ב"אין זו "תאונה במתכוון". הכוונה הנדרשת על פי סעיף 7(א)(1) צריכה להתייחס לקרות התאונה עצמה ולא די במודעות ליצירתו של סיכון חמור להיווצרות נזק…". מסקנת כב' השופט א. ריבלין היתה שאין התאונה במקרה שבפניו נופלת בגדר"תאונה במתכוון".
יוצא כי הטענה נדחתה עד כה על ידי בתי המשפט ובצדק שכן קביעה שנהיגה תחת השפעת אלכוהול וגרימת תאונה כמוה כגרימת תאונה במתכוון, מרוקנת מתוכן את חוק הפיצויים מתוכן שכן חוק זה הינו חוק שבו אין צורך בהוכחת אשם, והאחריות של חברות הביטוח הינה אחריות מוחלטת.
כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, עורכת דין נזיקין המתמחה בטיפול בתביעות תאונות דרכים, נזקי גוף. ממשרד עו"ד רונן ברק ושות'
15.11.2012
תאונת דרכים וזכאות לפיצויים מקרנית כאשר הפוגע נעלם
תאונת דרכים וזכאות לפיצויים מקרנית כאשר הפוגע נעלם
האם ניתן לקבל פיצויים מקרן הפיצויים קרנית כשהנהג הפוגע נעלם לאחר התאונה לאחר שכבר נכח במקום או שניתן היה לכאורה להשיג ממנו את פרטיו במועד התאונה?
נכתב על ידי עו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עורך דין תאונות דרכים.
בפסק דין חשוב ועקרוני, בו טיפל משרדנו, מדרש עורכי דין רונן ברק ושות', פירט בית המשפט העליון במסגרת רע"א 5132/08 קרנית נגד אחיאל דנוך, את המקרים בהם ניתן לתבוע פיצויים מקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים- קרנית למרות שהנהג הפוגע עזב את המקום או לא מסר פרטים למרות שלכאורה ניתן היה לקחת את פרטיו.
בפרשת דנוך אחיאל שהתאחדה עם פרשת שרה קורן, פסק בית המשפט העליון פסיקה עקרונית בשתי בקשות ערעור שהגישה חברת קרנית על פסקי דין שניתנו בשנת 2008 בבית המשפט המחוזי בת"א. בשתי בקשות הערעור שהגישה קרנית, נדונה שאלה משפטית חשובה: "כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ואינו יודע את פרטיו של הנהג הפוגע, האם זכאותו כלפי קרנית מותנית במאמץ ושקידה לאתר את זהותו של הנהג? "
קרנית טענה בפסק הדין כי יש להחיל את מבחן השקידה הסבירה אשר נקבע על ידי השופט ד' לוין וכי סעיף 12 (א)(1) לחוק הפיצויים בא להבטיח פיצוי למי שנפגע בתאונת "פגע וברח", וכי אין להחיל את הסעיף במקום שבו לא היתה מניעה אובייקטיבית מצד הנפגע לקבל פיצוי מהנהג הפוגע. קרנית טענה עוד כי החלת מבחן סובייקטיבי, תביא לכן שנפגעים אשר היתה באפשרותם לפנות לנהג הפוגע יפנו לקרנית במקום לגורם הפוגע, מה שיטיל גם נטל כלכלי על הקופה הציבורית. לטענת קרנית, רק בהתקיים אי -ידיעה סובייקטיבית, בנוסף לחוסר אפשרות אובייקטיבית לדעת מי הנהג, תקום חבות לקרנית. עוד טענה קרנית כי שקידה ראויה מאוחרת, אין בה בכדי לתקן הימנעות מבירור פרטי הנהג בזמן אמת, וזאת בניגוד לפסקי דין קודמים שם נקבע כי גם שקידה מאוחרת נחשבת לשקידה סבירה.
כב' השופט ריבלין חזר בפסק דינו על מבחן "השקידה הסבירה" אשר התווה השופט ד' לוין בפסק דין בעניין הורביץ, ואולם הבהיר את המושג ולמעשה יצר הרחבה למושג, הרחבה הנוגעת לקשת המקרים אשר יכולים להיחשב "שקידה סבירה". בפסק דינו קבע כב' השופט ריבלין, כי "הסבירות היא מושג משפטי המשקף אמת מידה אובייקטיבית. עם זאת, בעניינו, היסוד האובייקטיבי -שאמור לבטא את שאלת היכולת לדעת -חייב להיבחן לאור מצבו הסובייקטיבי של הנפגע בזמן התאונה ולאחריה". ולפיכך נקבע כי : "כאשר הנפגע מצביע על סיבה סבירה והגיונית לכך שאין ביכולתו להצביע על הנהג הפוגע, והסברו זה נמצא מהימן, הכף נוטה להכרה בזכאות לפיצוי מקרנית". על פי ריבלין, תאונת דרכים היא אירוע טראומתי ומושג הסבירות חייב להיבחן בהתחשב בכך, כלומר, יש לתת משקל ראוי למצוקה הסובייקטיבית שבגינה לא השכיל או הצליח הנפגע לברר את פרטי הנהג הפוגע.
בפסק דינו, נתן בית המשפט דוגמאות למקרים שכיחים שבהם הנפגע אינו יכול לברר אם פרטי הנהג הפוגע, ואז תוכר חבותה של קרנית: המקרה הקלאסי של תאונת "פגע וברח", במקרים בהם גילו של הנפגע עמד לו לרועץ (בתיק בו טיפל משרדנו דובר בקטין בן 5 אשר נפגע על ידי רכב חולף, וכי אמו היתה עסוקה בטיפול בו ובהלם על שארע, ולפיכך לא לקחה את פרטי הנהגת, מה גם שראתה בבית החולים שהשוטר לוקח ממנה פרטים), חומרת פגיעתו של הנפגע, נפגע שהיה בהלם, חרדה או דאגה רבה לשלומו או לשלום אחרים, מקרים שבהם תגובתו המאיימת, הסרבנית או התוקפנית של הנהג מנעה מהנפגע לקבל ממנו את הפרטים (מקרה הדומה למקרה השני אשר נדון בבית המשפט במסגרת הערעור) וכדומה. על פי פסק הדין אם יוכיח הנפגע, כי פעל בתום לב וביצע ניסיונות כנים ואמיתיים לגלות את זהות הנהג הפוגע או של חברת הביטוח בשלב מאוחר יותר, יכיר בד"כ בית המשפט בחבותה של קרנית. כב' השופט רובינשטיין הרחיב והוסיף כי גם במקרה שבו נפגע עובד זר או תייר אשר אינו מתמצא במנהגי המקום ולא לקח פרטים, יכלל במסגרת זו. חרף האמור קבע בית המשפט כי במקרים שבהם הנפגע לא לקח פרטים עקב אי נעימות או סברה כי הנזק אינו רציני ולכן לא מצדיק את הטרחה, לא יהיה הנפגע זכאי לפיצוי.
החשוב בפסק הדין הוא כי בית המשפט קבע כי הרשימה היא אינה רשימה סגורה וכי יתכנו מקרים נוספים אשר יענו על ההגדרה. על פניו, נפגע אשר יוכיח כי פעל בסבירות ובתום לב על מנת לאתר את הנהג הפוגע אם במועד האירוע או אם אחרי, ולא הצליח לאתר את פרטי הנהג, יוכל לזכות בפיצויים. כמו כן אם יוכיח שמניעות פיזית או מנטלית כדוגמת גילו או מצבו הפיזי מנעו ממנו או מבני משפחתו לקבל את הפרטים של הנהג אזי גם אז יזכה הפיצוי. על פניו נראה כי רק נהג אשר נהג בפזיזות כאשר לא לקח את הפרטים, בעוד שסובייקטיבית ואובייקטיבית יכול היה לקחת, הוא לא יזכה בפיצוי. לדוגמא, נוסע במונית אשר במהלך הנסיעה אירעה תאונה והוא סבר כי הפגיעה היא של מה בכך, ולכן לא לקח את הפרטים של הנהג, לא יזכה בפיצויים.
אנו סבורים כי לאחר פסק דין זה, קרנית תחויב לשלם פיצויים לקשת רחבה יותר של נפגעים, שקודם לכן לא זכו לפיצויים, מאחר ובית המשפט קבע כי הם לא שקדו שקידה סבירה.
לאור האמור, חשוב כי כל נפגע, אשר היה מעורב בתאונה, שלא בתוך רכבו או ברכב של קרוב אותו הוא מכיר, ייקח את פרטי הנהג במקרה של תאונה. למרות האמור, אם אירעה תאונה והנפגע לא יכול היה לקחת את פרטי הנהג, מטעמים שונים, עליו לנסות ולאתר את פרטיו לאחר התאונה, וזאת על מנת להוכיח שעשה כל שביכולתו לאתר את הנהג הפוגע ועל מנת שבית המשפט יתרשם כי עשה כל שביכולתו בכדי לברר את פרטי הנהג וחברת הביטוח שלו.
כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עו"ד תאונות דרכים
זכאות נפגעי תאונת דרכים
זכאות נפגעי תאונת דרכים
על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975
מהי תאונת דרכים?
סעיף 1 לחוק קובע כי "תאונת דרכים" הינה מאורע אשר בו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות נסיעה. ההגדרה כוללת למעשה נסיעה ברכב, חנייה, כניסה ויציאה לרכב, תאונה במהלך דחיפת רכב וכדומה. גם פגיעה שאירעה במהלך טיפול או תיקון דרך שנעשה ברכב ובלבד שטיפול שכזה נעשה בידי המשתמש עצמו ברכב, או בידי אדם אחר – מסייע, שאין עיסוקו בכך נחשבת תאונת דרכים. גם פגיעה במהלך פעולות לוואי שונות שקשורות בנסיעה הוכרו כתאונת דרכים.
אנשים אינם מודעים לכך, שעל פי החוק והפסיקה, גם תאונות לא שיגרתיות (התנגשות של רכבים או תאונה עצמית), יכולות להיחשב תאונת דרכים ולזכות בפיצוי על פי החוק.
לדוגמא:
-
א. אישה אשר ערכה קניות ובסיומם, ניגשה לתא המטען ברכבה, על מנת להניח את הקניות ולצאת אח"כ לנסיעה. כף ידה נפגעה מתא המטען והתאונה הוכרה כתאונת דרכים.
-
ב. במקרה בו טיפל משרדנו, אדם ביקש לצאת לנסיעה ללקוח, וביקש להכניס קרטון עם חומר פרסומי לרכב. לצורך כך, ביקש להוציא את המושב האחורי של הרכב ובעת שמשך את ידית המשיכה, קרע גיד ביד. בית המשפט הכיר בתאונה כתאונת דרכים.
-
ג. פגיעה ביד בעת סגירת דלת הרכב בעת יציאה ממנו, נחשבת תאונת דרכים.
-
ד. גם פגיעה מהדף של רכב, עשויה להיחשב תאונת דרכים. במקרה בו טיפל משרדנו רוכב אופניים ירד מהכביש כתוצאה מעקיפה מהירה של אוטובוס ונפל מאופניו והתאונה הוכרה כתאונת דרכים.
לאור האמור ומאחר ולא כולם יודעים ומכירים את החוק והפסיקה כדאי תמיד להתייעץ עם עו"ד ולברר האם התאונה יכולה להיחשב תאונת דרכים. הדבר חשוב ביותר, עוד בטרם תינתן גרסה ראשונית במשטרה ובבית החולים, מכיוון שלעיתים אי מתן גרסה מדויקת עלולה לפגוע בסיכויי התביעה בצורה משמעותית, או להביא לעיכוב משמעותי בהליכים.
מהו נזק גוף?
על פי החוק "נזק גוף" – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים, כמו למשך משקפי ראייה, מכשיר שמיעה וכדומה.
חשוב לציין כי בית המשפט הכיר גם בזכאותו של בן משפחה אשר היה עד לתאונה קשה וסבל מנזק נפשי משמעותי (על פי התנאים המנויים בפסיקה), לקבל פיצויים מחברת הביטוח.
מהו רכב על פי החוק:
בהתאם לחוק ולפסיקה ישנם רכבים שנחשבים "רכב מנועי" ועל כן פגיעה מהם מזכה בפיצויים וכאלה שאינם נחשבים "רכב מנועי". מכוניות פרטיות,מסחריות, אוטובוסים, מיניבוסים, מוניות, משאיות, אופנועים, קטנועים וכיוצא באלה כלי רכב ממונעים שייעודם העיקרי הוא לתחבורה יבשתית. גם פגיעת רכבות, טרקטורים,נגררים ונתמכים מזכה בקבלת פיצויים. לעומת זאת, כיסא גלגלים, עגלות נכים, מדרגות נעות, מעליות, קורקינט וקלנועית -אינם נחשבים רכב מנועי.
מי זכאי לפיצוי על פי החוק:
אדם שנפגע עקב תאונת דרכים, כאשר היה נהג, נוסע, או הולך רגל. וכפי שאמרנו לעתים גם בן משפחה אשר היה עד לתאונה מחרידה בה היה מעורב בן משפחה וסבל מנזק נפשי.
חשוב לציין כי על פי החוק, האחריות היא מוחלטת, כלומר מי שנפגע בתאונה ולא משנה אם התאונה אירעה באשמתו, הוא זכאי לפיצוי. גם אם התאונה אירעה כתוצאה מנהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לתמרור, נהיגה בשכרות וכדומה, עדיין הנפגע זכאי לפיצוי מחברת הביטוח.
את מי תובעים?
הנהג והנוסעים ברכב, תובעים את ביטוח החובה של הרכב בו נפגעו, גם אם התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות של נהג צד ג' שפגע בהם.
הולך רגל או רוכב אופניים שנפגעו מרכב, תובעים את הביטוח של הרכב שפגע בהם.
היה והנפגע, נפגע מרכב או בעת שישבתי ברכב, שלא היה מבוטח, הוא זכאי לתובע את קרנית, שהינה קרן ממשלתית לפיצוי נפגעים שאין להם את מי לתבוע במקרים שבהם אין ביטוח או בתאונת "פגע וברח", כאשר הנהג הפוגע אינו ידוע וכי מאמצים סבירים באיתורו לא צלחו.
ומה קורה אם הנפגע הוא הנהג ו/או הבעלים של הרכב ולרכב אין ביטוח?
מי שנהג ברכב שאין עליו ביטוח והוא בעצמו לא ביטח את הרכב, אינו זכאי לפיצוי על פי החוק. היה והנהג קיבל את הרכב מצד ג' -לדוגמה מעביד, ולא ידע שאין ביטוח ולא סביר היה שיידע שאין ביטוח, זכאי לפיצוי מקרנית.
במקרה זה חשוב לציין כי נוסע ברכב, גם אם ידע שאין ביטוח, עדיין זכאי לפיצוי מקרנית, אלא אם הרכב נלקח ללא רשות והנוסע ידע מכך.
כמו כן, היה והתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של נהג אחר, יכול הנהג של הרכב הלא מבוטח, לתבוע את נהג צד ג', לפי פקודת הנזיקין, ואז יהיה עליו להוכיח, כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של נהג צד ג'.
מה קורה אם אין רישיון נהיגה בתוקף?
סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו אינו זכאי לפיצוי לפי החוק למעט אם מדובר במקרה של אי תשלום אגרה. בתי המשפט נוטים לפרש את סעיף 7(3) כך שיחול על מקרים שבהם היעדר הרישיון נובע מעניין מהותי, בעוד שהיעדר רישיון מטעמים טכניים כגון אי תשלום אגרה, לא ישלול במרבית המקרים את הזכאות לפיצויים, ובלבד שמדובר בתקופה של עד 12 חודשים, שכן לאחר תקופה זה, פוקע תוקף רישיון הנהיגה ואז יש להוציא רישיון מחדש.
האם ישנה זכאות לתביעה אחרת, במקרה של תאונת דרכים ולא על פי החוק?
סעיף 8 לחוק קובע שמי שיש לו עילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינו יכול לתבוע את נזקיו על פי חוק אחר. כלומר, היה ונפגע בתאונת דרכים, נפגע כתוצאה מרשלנות של צד ג', הוא אינו יכול לבחור לתבוע את צד ג' ולא את ביטוח החובה שלו.
כך גם במקרה של רשלנות רפואית שנגרמה כתוצאה מתאונת דרכים. כלומר, אדם הגיע לבית חולים כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים. בבית החולים, בוצעה כלפיו רשלנות רפואית והוא נפגע קשות. לא ניתן להפריד בין הנזקים ולתבוע את בית החולים על רשלנות. ניתן לתבוע את חברת הביטוח בלבד.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי אם יש לנפגע ביטוחים אישיים שרכש לעצמו, הוא יוכל לתובע תגמולים מהביטוחים האישיים שרכש או נרכשו על ידי מעבידו. לדוגמה: ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ותאונות אישיות.
כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות' , עורך דין תאונות דרכים המתמחה בתאונת אופנוע, תאונות אופניים ותביעות ביטוח.
14.11.2011
מה לעשות אם נפגעת בתאונת דרכים
מה לעשות אם נפגעת בתאונת דרכים
נפגעת בתאונת דרכים – מה עושים עכשיו?
תיעוד תאונת הדרכים
- רשום את כל המידע הנוגע לרכבים המעורבים, לרבות (א) פרטי הנהגים כולל מספר ת.ז. כתובת וטלפון (ב) מספר רישוי רכב (ג) פרטי פוליסת הביטוח.
- רשום פרטי עדים לתאונה, לרבות שמם, מספר ת.ז., כתובת וטלפון.
- אם הנהג השני מודה באשמתו – כדאי להחתימו במקום על הצהרה ו/או הודאה.
- אם יש באפשרותך – צלם את מקום התאונה, את מיקום הרכבים על הכביש, את הפגיעות ברכב ואת הפגיעות בגוף.
- יש לשמור כל קבלות על מוניות, תרופות, אביזרים אורטופדיים, העסקת עזרה של צד ג' בשכר.
טיפול רפואי
- במידה וסבלת מפגיעות גופניות – יש לקבל טיפול רפואי ראשוני סמוך ביותר למועד התאונה.
- יש לשמור את כל העתקי המסמכים הרפואיים המעידים על קבלת טיפולים רפואיים, לרבות דו"ח מד"א, מסמכים מחדר המיון ו/או קופת חולים, תעודות מחלה וכדומה
דיווחים
- התקשר ודווח על התאונה לסוכן הביטוח בטלפון.
- יש לדווח על התאונה למשטרת התעבורה בעיר בו התרחשה התאונה. רצוי לוודא שכל הפרטים באישור המשטרה הממוחשב שתקבל מדוייקים.
- נא פנה אל עורך דין תאונות דרכים במשרד עו"ד רונן ברק, משרד עורכי דין המתמחה בטיפול בתאונות דרכים ותביעות ביטוח לצורך מילוי טופס התביעה.
יעוץ משפטי
- לקבלת המשך הנחיות ועזרה באשר לטיפול בתביעה פנה סמוך ככל שניתן למועד התאונה לעורך דין לשם קבלת הנחיות וייעוץ משפטי.
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין ליאנה חזין רביב המתמחה בטיפול בתביעות ביטוח של נזקי גוף, נזיקין, תאונות דרכים, לייעוץ משפטי ופרטים נוספים צרו קשר
עורכי דין במשרד רונן ברק ושות, מתמחים בטיפול בתביעות נזיקין, תביעות ביטוח, המדרש ממוקם במתחם הבורסה ברמת גן ומשרת לקוחות מכל הארץ ממטולה ועד אילת
עורך דין תאונות דרכים בתל אביב – מחפשים עורך דין נזיקין, לייעוץ עם עורך דין צרו קשר
המדריך לנפגע בתאונת דרכים בעבודה ותאונות עבודה
המדריך לנפגע בתאונת דרכים בעבודה ותאונות עבודה
ההגדרה לתאונת עבודה מצויה בחוק הביטוח הלאומי אשר קובע כי תאונה עבודה הינה תאונה אשר אירעה לאדם תוך כדי עבודתו אצל מעסיק או מטעמו. תחת ההגדרה נכנסת כל הפעילות הקשורה לעבודה, כלומר תאונת דרכים בדרך למקום העבודה, או כל תאונה אחרת בדרך לעבודה, תאונה במהלך העבודה ותאונה בדרך הביתה שיכולה להיות לדוגמא, תאונת דרכים או נפילה.
תאונת דרכים כתאונת עבודה
על מנת שהתאונה תוכר כתאונת עבודה יש להוכיח כי מתקיים קשר סיבתי בין התאונה לנזק. קושי זה בא לידי ביטוי כאשר מדובר על נזק שאינו יומיומי. כלומר, אדם שנופל מפיגום במהלך העבודה, ונפגע בגב, ברור כי מדובר בתאונת עבודה. נשאלת השאלה, מה קורה כאשר אדם סובל מנזק נפשי או אירוע מוחי או לבבי כתוצאה מתאונת עבודה. במקרים אלו, יש לעמוד בתנאים הקבועים בחוק על מנת שהנזק יוכח כתאונת עבודה. לדוגמא שהאירוע גרם לאותו נזק, למשל מתח רב, יוצא מן הכלל אשר גרם להתקפת לב. במקרה בו טיפלנו אדם אשר החליף תפקיד במקום העבודה ורצה להצטיין בו, נכנס למצב של מתח רב עקב ויכוח עם לקוח ולקה באוטם שריר הלב. נקבע לאחר דיונים בבית הדין לעבודה כי מדובר בתאונת עבודה.
בטרם נדון בזכויות העובד, חשוב להבהיר מספר נקודות חשובות לצורך הצלחת התביעה:
- כאשר מדובר בתאונת דרכים שיש לה זיקה לעבודה, חשוב לבדוק האם נסיבות התאונה אכן מקיימות את המבחנים הקבועים בחוק המוסד ביטוח לאומי בקשר לתאונת עבודה. לדוגמא, על מנת שתאונת דרכים בדרך, תוכר כתאונת עבודה, יש להראות כי התאונה אירעה בדרך הקבועה מהבית לעבודה ולהיפך וכי לא היתה סטייה משמעותית בדרך. מאחר ורוב הנפגעים, אינם יודעים האם תאונת דרכים הינה גם תאונת עבודה, כדאי לבדוק קודם לכן עם גורמים מוסמכים, שכן לעיתים רישום במסמכים הרפואיים ולפיו מדובר בתאונת עבודה, יכול לגרום למלחמות מיותרות מול חברת הביטוח שמבחינתה רצוי שהתאונה הינה תאונת עבודה.
- כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה עליו לדאוג כי מלוא גרסתו תופיע במסמכים הרפואיים ובייחוד בדו"ח פינוי מד"א והקבלה הראשונית בבית החולים או בקופת החולים. לגרסה הראשונית ישנה חשיבות גדולה בדרך להצלחה בתביעה לביטוח לאומי, והתביעה האזרחית.
- לעיתים, יש חשיבות גם לפניה מהירה לטיפול רפואי. לדוגמא, אדם אשר נפגע בעבודה ונגרם לו בקע מפשעתי, חייב להגיע לטיפול רפואי בתוך 72 שעות, אחרת תביעתו לא תתקבל.
- בתאונות עבודה רבות אשר מתרחשות אצל המעסיק או מטעמו, לדוגמא: נפילות באתרי בנייה, פציעות ממכונות וכדומה, ישנה חשיבות לדווח למשרד העבודה על התאונה על מנת שיוכלו לחקור את התאונה ולקבוע ממצאים לגביה. מעסיקים רבים לא עושים כך, ולכן גם העובד זכאי לדווח.
- חשיבות נוספת יש לשאלת מילוי הטפסים לביטוח לאומי, וזאת גם בשל שאלת הגרסה שלעיתים העובד אינו מקפיד לגביה וגם בשל המקרים שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בהם כתאונת עבודה. לדוגמא במקרה של מתח רב שנגרם בעבודה וגרם להתקפת לב או אירוע מוחי, חשוב לדעת כיצד למלא את הטפסים לביטוח לאומי.
- חשוב לדעת כי פעמים רבות תאונת עבודה עשויה להקים עילה לתביעה גם במסגרת אזרחית, לדוגמא במקרה של תאונת דרכים שהיא במסגרת העבודה, ותביעת רשלנות נגד מעסיק או צד ג' אשר התרשלותו גרמה לתאונה.
מה כדאי לי תאונת דרכים או תאונת עבודה ?
פעמים רבות, נפגעים שואלים עורכי דין תאונות דרכים, האם הם יכולים לבחור ולומר שהתאונה בה נפגעו לא תהיה תאונת עבודה וללכת רק במסלול האזרחי. התשובה על כך, שלילית. במידה ומדובר בתאונת עבודה (והנפגע אכן בדק שמדובר בתאונת עבודה)], אין לו אפשרות לבחור ועליו למצות את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי (כאמור בהמשך המדריך). היה והנפגע יבחר שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי ולתבוע את מלוא זכויותיו, הוא ייצא נפסד מכך, מאחר ובתביעה האזרחית ינוכו לו כספים שהיו אמורים להיות משולמים לו במסגרת התביעה למוסד לביטוח לאומי.
כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה ישנן זכויות להן הוא זכאי:
דמי מחלה:
אדם אשר נפגע בתאונת עבודה זכאי לפיצוי בגין ימי היעדרות מהמוסד לביטוח לאומי. על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס תביעה לדמי פגיעה. המוסד לביטוח לאומי משלם עד 91 ימים כאשר בסיס השכר הינו 75% ממוצע השכר בשלושת החודשים לפני התאונה ולעצמאי החישוב יבוצע לפי מקדמות בשנה הקודמת. כעקרון, ישנה תקרה לדמי פגיעה חודשיים שלא יעלו על 25,597 ₪.
חשוב להדגיש כי אם חופשת המחלה של העובד פחותה מ-12 ימים, 3 הימים הראשונים ישולמו על ידי המעביד בשיעור של 75% מהשכר ואת שאר הימים יקבל מהמוסד לביטוח לאומי. באם חופשת המחלה עולה על 12 ימים, העובד יקבל ממעסיקו את 9 הימים הראשונים והשאר ישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
נכות:
כאמור, לאחר 91 ימים, זכאי הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות, אז יעמוד בפני וועדות רפואיות אשר ייקבעו את נכותו. היה ותקבע לו נכות ישולמו לו גמלאות או קצבאות. היה ותקבע נכות זמנית הוא יקבל קצבאות עד לקביעה סופית של אחוזי הנכות. יובהר כי נכות פחותה מ-9% אינה מזכה בגמלה כלשהי. נכות בשיעור של 9% -19% מזכה בגמלה חד פעמית והחל מנכות בשיעור של 20% ומעלה יהיה העובד זכאי לקבצה חודשית.
על קביעת הוועדה מדרג ראשון ניתן להגיש ערר לוועדת הערר בכל שאלה. כלומר, אם הנכות אינה מוצאת חן בעיני העובד. על וועדת הערר ניתן להגיש ערעור בשאלת חוק בלבד לבית הדין לעבודה. לדוגמא: אם הוועדה התעלמה מממצאי בדיקה מסוימת אשר הדגימה ממצאים או אם הוועדה לא נימקה את החלטתה.
חשוב לציין כי בזמן הנכויות הזמניות יכול העובד לשוב לעבודה ולהמשיך לקבל את הקצבאות. כמו כן, עובד אשר אינו יכול לשוב לעבודה ואין לו מקור הכנסה, יכול להגיש בקשה להכרה בו כ-"נכה נזקק" ואז הוא יקבל קצבאות מלאות, בגובה 75% משכרו.
בנוסף, לאחר שנקבעת נכות לצמיתות, יכול העובד להגיש כל חצי שנה תביעה להחמרת מצב.
טיפולים רפואיים:
על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, יקבל הנפגע טיפול רפואי, כולל תקופת החלמה, התאוששות ושיקום, משירותי הבריאות במדינה, וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.
עובד אשר נפגע בתאונת עבודה צריך להמציא טופס 250 שחתום על ידי המעביד למוסד הרפואי.
לעיתים המוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה, מה עושים אז?
לא תמיד מכיר המוסד לביטוח לאומי בתאונת דרכים כתאונת עבודה מסיבות שונות, אז יכול העובד להגיש תביעה בנושא לבית הדין האזורי לעבודה. פעמים רבות אשר נידחת תביעה להכרה בתאונת עבודה בשאלת קשר סיבתי, בית הדין לעבודה ממנה מומחה מטעמו על מנת שיקבע את שאלת הקשר הסיבתי. על קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה.
כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות', עו"ד תאונות עבודה
זכויות התביעה של נפגעי תאונות אופניים
זכויות התביעה של נפגעי תאונות אופניים
האופניים נחשבים רכב על פי פקודת התעבורה ואולם החוק אינו מחייב עריכת ביטוח חובה לאופניים, בניגוד לחובה לערוך ביטוח לרכבים ממונעים. בימים אלו, כאשר רכיבה על אופניים הינה טרנד ההולך וצובר תאוצה, גם לצרכיי ספורט, תחבורה יומיומית (בערים כמו תל אביב) וכיף עבור ילדים בכלל ובחופש בפרט, חשוב לדעת כי כל נושא הפיצויים של נפגעי תאונות אופניים הינה מורכבת ובעייתית.
כאשר אנו דנים בתאונות אופניים, אנו מדברים למעשה על שני סוגיי תאונות. הראשון: כאשר רוכב האופניים נפגע בעצמו והשני המורכב יותר: כאשר רוכב האופניים פוגע בהולך רגל.
במקרה הראשון, כאשר רוכב אופניים נפגע בעצמו.
במקרה של תאונת דרכים:
פעמים רבות רוכב האופניים נפגע על ידי רכב אחר, ואז אין כל בעיה שכן הוא יכול לתבוע את הרכב הפוגע על נזקיו, שכן מדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין. לעיתים התאונה יכולה להתרחש כאשר יש פגיעה ממשית בין שני כלי הרכב ואז אין בעיה ולעיתים רוכב אופניים יכול להיבהל וליפול עם האופניים כתוצאה מבהלה או פחד להתנגש בכלי הרכב . במקרה בו טיפל משרדנו, רוכב אופניים ירד מהכביש כתוצאה מעקיפה מהירה של אוטובוס ונפל מאופניו והתאונה הוכרה כתאונת דרכים.
במקרה של תאונה עקב התרשלות של צד ג':
לעיתים רוכבי אופניים נפגעים כתוצאה מרשלנות של גורם אחר, אז יוכל רוכב האופניים לתבוע את המזיק ולזכות בפיצויים. במקרים בהם טיפלנו, רוכב אופניים רכב על אופניו בטיילת בתל אביב ונתקל באדנית קבועה על הטיילת שלא היתה מסומנת ולא היה בה עץ, ככל האדניות האחרות על המדרכה, ועל כן קיבל פיצויים מעיריית תל אביב על התרשלותה. במקרה אחר בו טיפל משרדנו, רוכב אופניים אשר רכב להנאתו בכביש עפר, נתקל בחבל שהיה מתוח לרוחב כביש העפר ללא סימונו, נפגע וזכה לפיצויים מהגורם שהיה אחראי לעבודות שבוצעו באיזור.
תאונות הנגרמות עקב פגם בייצור האופניים:
במקרים בהם קיים פגם בייצור האופניים והתאונה מתרחשת כתוצאה מאותו פגם, ניתן לתבוע את היצרן ואת בית העסק שמכר לרוכב את האופניים. יש אפילו חוק ספציפי המתייחס למוצרים פגומים בגינו ניתן לתבוע, אשר קובע אחריות חמורה לייצרן.
מה קורה במקרים שבהם אין גורם אותו ניתן לתבוע או שלא מדובר בתאונת דרכים?
לעתים אין לנו כל גורם אותו ניתן לתבוע, ולכן בכל מקרה רצוי שתהיה לרוכבי האופניים ביטוח פרטי, כגון ביטוח תאונות אישיות, ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח לנכות. יחד עם זאת חשוב לבדוק את הביטוח האישי הקיים, שכן לעתים ביטוחים אלו מוגבלים לסכומי ביטוח נמוכים אשר אינם משקפים בדר"כ את גודל הנזק שעשוי להיגרם בפציעות קשות.
יצוין כי ילדים שנפגעים בתאונות אופניים מכוסים גם בביטוח תאונות אישיות לתלמידים החל 24 שעות ביממה.
סוג התאונה השנייה בעייתי ביותר:
רוכבי אופניים אשר פוגעים ברשלנותם בהולכי רגל:
מאחר ואין חובה לערוך ביטוח חובה, עשויה להיווצר בעייתיות כאשר רוכב אופניים פוגע בהולך רגל. רוכב אופניים אשר לא מבטח את אופניו כי למעשה אין חובה כזו בחוק, חשוף לתביעות שלעיתים הן תביעות בסכומי כסף גדולים במידה ויוכח שהתרשל ברכיבתו ובתוך כך פגע בהולך רגל.
בעניין זה חשוב להבהיר כי תקנה 129 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961, קובעת כי אסור לאדם לרכב על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד. במידה ורוכב אופניים ירכב על המדרכה וייפגע בהולך רגל, הוא יהיה חייב בנזקיו של הולך הרגל. אפילו עם מדובר ברוכב אופניים שהוא קטין, הוריו יחויבו בפיצוי הולך הרגל.
גם הולך הרגל התמים עשוי לסבול מאוד מהדבר, שכן אם מדובר בנזקים גדולים, ופיצויים גבוהים, ברוב המקרים יהיה להולך הרגל קשה מאוד להיפרע ולזכות בפיצויים מהחייב.
מה בכל זאת אפשר לעשות בכדי לכסות את עצמנו (כרוכבי אופניים):
ראשית למגן את עצמנו ואת ילדינו הרוכבים כראוי. (קסדה, ביגוד, ומגנים).
שנית, לבדוק שמסגרת פוליסת ביטוח הדירה קיים כיסוי למקרה של פגיעה עם אופניים בצד ג'-רבים לא יודעים שקיים כיסוי כזה.
שלישית, לדאוג שיהיה לנו ביטוח אישי לתאונות אישיות, אובדן כושר עבודה וביטוח נכות וזאת על מנת לכסות את עצמינו.
רביעית, כיום יש בשוק פוליסות לרוכבי אופניים אשר מכסות מגוון של נזקים כגון נזקי רכוש, אחריות לנזקי צד ג' ולנזקים אישיים. הבעיה היא שהכיסוי על פי פוליסות אלו הינן נמוך לעומת הנזקים הקשים שעשויים להיגרם.
כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות' עורך דין תאונות דרכים המתמחה בתאונות אופניים, אופנועים ותביעות ביטוח
צרו קשר
לייעוץ ראשוני מלאו פנייה ואנו נתקשר אליכם בהקדם
