זכאות נפגעי תאונת דרכים

על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975

מהי תאונת דרכים?

סעיף 1 לחוק קובע כי "תאונת דרכים" הינה מאורע אשר בו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות נסיעה. ההגדרה כוללת למעשה נסיעה ברכב, חנייה, כניסה ויציאה לרכב, תאונה במהלך דחיפת רכב וכדומה. גם פגיעה שאירעה במהלך טיפול או תיקון דרך שנעשה ברכב ובלבד שטיפול שכזה נעשה בידי המשתמש עצמו ברכב, או בידי אדם אחר – מסייע, שאין עיסוקו בכך נחשבת תאונת דרכים. גם פגיעה במהלך פעולות לוואי שונות שקשורות בנסיעה הוכרו כתאונת דרכים.

אנשים אינם מודעים לכך, שעל פי החוק והפסיקה, גם תאונות לא שיגרתיות (התנגשות של רכבים או תאונה עצמית), יכולות להיחשב תאונת דרכים ולזכות בפיצוי על פי החוק.

לדוגמא:

• א. אישה אשר ערכה קניות ובסיומם, ניגשה לתא המטען ברכבה, על מנת להניח את הקניות ולצאת אח"כ לנסיעה. כף ידה נפגעה מתא המטען והתאונה הוכרה כתאונת דרכים.
• ב. במקרה בו טיפל משרדנו, אדם ביקש לצאת לנסיעה ללקוח, וביקש להכניס קרטון עם חומר פרסומי לרכב. לצורך כך, ביקש להוציא את המושב האחורי של הרכב ובעת שמשך את ידית המשיכה, קרע גיד ביד. בית המשפט הכיר בתאונה כתאונת דרכים.
• ג. פגיעה ביד בעת סגירת דלת הרכב בעת יציאה ממנו, נחשבת תאונת דרכים.
• ד. גם פגיעה מהדף של רכב, עשויה להיחשב תאונת דרכים. במקרה בו טיפל משרדנו רוכב אופניים ירד מהכביש כתוצאה מעקיפה מהירה של אוטובוס ונפל מאופניו והתאונה הוכרה כתאונת דרכים.

לאור האמור ומאחר ולא כולם יודעים ומכירים את החוק והפסיקה כדאי תמיד להתייעץ עם עו"ד ולברר האם התאונה יכולה להיחשב תאונת דרכים. הדבר חשוב ביותר, עוד בטרם תינתן גרסה ראשונית במשטרה ובבית החולים, מכיוון שלעיתים אי מתן גרסה מדויקת עלולה לפגוע בסיכויי התביעה בצורה משמעותית, או להביא לעיכוב משמעותי בהליכים.

מהו נזק גוף?

על פי החוק "נזק גוף" – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים, כמו למשך משקפי ראייה, מכשיר שמיעה וכדומה.

חשוב לציין כי בית המשפט הכיר גם בזכאותו של בן משפחה אשר היה עד לתאונה קשה וסבל מנזק נפשי משמעותי (על פי התנאים המנויים בפסיקה), לקבל פיצויים מחברת הביטוח.

מהו רכב על פי החוק:

בהתאם לחוק ולפסיקה ישנם רכבים שנחשבים "רכב מנועי" ועל כן פגיעה מהם מזכה בפיצויים וכאלה שאינם נחשבים "רכב מנועי". מכוניות פרטיות,מסחריות, אוטובוסים, מיניבוסים, מוניות, משאיות, אופנועים, קטנועים וכיוצא באלה כלי רכב ממונעים שייעודם העיקרי הוא לתחבורה יבשתית. גם פגיעת רכבות, טרקטורים,נגררים ונתמכים מזכה בקבלת פיצויים. לעומת זאת, כיסא גלגלים, עגלות נכים, מדרגות נעות, מעליות, קורקינט וקלנועית -אינם נחשבים רכב מנועי.

מי זכאי לפיצוי על פי החוק:

אדם שנפגע עקב תאונת דרכים, כאשר היה נהג, נוסע, או הולך רגל. וכפי שאמרנו לעתים גם בן משפחה אשר היה עד לתאונה מחרידה בה היה מעורב בן משפחה וסבל מנזק נפשי.

חשוב לציין כי על פי החוק, האחריות היא מוחלטת, כלומר מי שנפגע בתאונה ולא משנה אם התאונה אירעה באשמתו, הוא זכאי לפיצוי. גם אם התאונה אירעה כתוצאה מנהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לתמרור, נהיגה בשכרות וכדומה, עדיין הנפגע זכאי לפיצוי מחברת הביטוח.

את מי תובעים?

הנהג והנוסעים ברכב, תובעים את ביטוח החובה של הרכב בו נפגעו, גם אם התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות של נהג צד ג' שפגע בהם.

הולך רגל או רוכב אופניים שנפגעו מרכב, תובעים את הביטוח של הרכב שפגע בהם.

היה והנפגע, נפגע מרכב או בעת שישבתי ברכב, שלא היה מבוטח, הוא זכאי לתובע את קרנית, שהינה קרן ממשלתית לפיצוי נפגעים שאין להם את מי לתבוע במקרים שבהם אין ביטוח או בתאונת "פגע וברח", כאשר הנהג הפוגע אינו ידוע וכי מאמצים סבירים באיתורו לא צלחו.

ומה קורה אם הנפגע הוא הנהג ו/או הבעלים של הרכב ולרכב אין ביטוח?

מי שנהג ברכב שאין עליו ביטוח והוא בעצמו לא ביטח את הרכב, אינו זכאי לפיצוי על פי החוק. היה והנהג קיבל את הרכב מצד ג' -לדוגמה מעביד, ולא ידע שאין ביטוח ולא סביר היה שיידע שאין ביטוח, זכאי לפיצוי מקרנית.

במקרה זה חשוב לציין כי נוסע ברכב, גם אם ידע שאין ביטוח, עדיין זכאי לפיצוי מקרנית, אלא אם הרכב נלקח ללא רשות והנוסע ידע מכך.

כמו כן, היה והתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של נהג אחר, יכול הנהג של הרכב הלא מבוטח, לתבוע את נהג צד ג', לפי פקודת הנזיקין, ואז יהיה עליו להוכיח, כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של נהג צד ג'.

מה קורה אם אין רישיון נהיגה בתוקף?

סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו אינו זכאי לפיצוי לפי החוק למעט אם מדובר במקרה של אי תשלום אגרה. בתי המשפט נוטים לפרש את סעיף 7(3) כך שיחול על מקרים שבהם היעדר הרישיון נובע מעניין מהותי, בעוד שהיעדר רישיון מטעמים טכניים כגון אי תשלום אגרה, לא ישלול במרבית המקרים את הזכאות לפיצויים, ובלבד שמדובר בתקופה של עד 12 חודשים, שכן לאחר תקופה זה, פוקע תוקף רישיון הנהיגה ואז יש להוציא רישיון מחדש.

האם ישנה זכאות לתביעה אחרת, במקרה של תאונת דרכים ולא על פי החוק?

סעיף 8 לחוק קובע שמי שיש לו עילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינו יכול לתבוע את נזקיו על פי חוק אחר. כלומר, היה ונפגע בתאונת דרכים, נפגע כתוצאה מרשלנות של צד ג', הוא אינו יכול לבחור לתבוע את צד ג' ולא את ביטוח החובה שלו.

כך גם במקרה של רשלנות רפואית שנגרמה כתוצאה מתאונת דרכים. כלומר, אדם הגיע לבית חולים כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים. בבית החולים, בוצעה כלפיו רשלנות רפואית והוא נפגע קשות. לא ניתן להפריד בין הנזקים ולתבוע את בית החולים על רשלנות. ניתן לתבוע את חברת הביטוח בלבד.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי אם יש לנפגע ביטוחים אישיים שרכש לעצמו, הוא יוכל לתובע תגמולים מהביטוחים האישיים שרכש או נרכשו על ידי מעבידו. לדוגמה: ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ותאונות אישיות.

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות' , עורך דין תאונות דרכים המתמחה בתאונת אופנוע, תאונות אופניים ותביעות ביטוח.

14.11.2011