כל אחד פונה לטיפול רפואי מדי פעם בין אם לטיפול מורכב או פשוט מצורך בריאותי או אסטטי. טיפול רפואי רשלני עלול לגרום למטופל נזק של עוגמת נפש, כאבים וסבל, אובדן כושר עבודה, נכות, ואף למוות. באחריות הרופא המטפל לאבחן את החולה ולתת טיפול רפואי המתאים ביותר למטופל בקרה נכונה ומעקב אחר תהליך ההתאוששות אחר הטיפול.


במדינת ישראל מוגשות מידי שנה אלפי תביעות רשלנות רפואית ביניהם ניתן למצוא תביעות בגין רשלנות רפואית בבדיקות הריון, רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית בניתוח, רשלנות באבחון מחלות, ביצוע ניתוחים מיותרים, אי אבחון מחלות וגידולים ממאירים , רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים, רשלנות בטיפולי שיניים, מתן תרופות שגוי ועוד...

תביעה בגין רשלנות רפואית


עורך דין רשלנות רפואית


משרד עורכי דין רונן ברק ושות' נמנה בין המשרדים המובילים בתחום תביעות הרשלנות רפואית, תביעות ביטוח, תביעות תאונות דרכים ונזיקין, עורכי הדין במשרד צברו ניסיון רב בטיפול וניהול תיקי תביעות רשלנות רפואית ותיקים בהם זכינו אף הגיעו לתקשורת.


טיפול בתביעת רשלנות רפואית מתחיל בפגישת ייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית בה יש להציג בפני עוה"ד את הפרטים ונסיבות המקרה. לאחר מכן יש להתחיל באיסוף כל התיקים הרפואיים מהמוסדות הרלבנטיים הכוללין מידע בנודע למצבו הרפואי של הנפגע לפני המקרה וכל המסמכים והבדיקות הקשורות למקרה הרשלנות. השלב השלישי הוא פנייה לרופא מומחה שיתן חוות דעת מקצועית אשר תקבע אם מדובר במקרה של רשלנות רפואית. בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח שאכן הייתה התרשלות מצד המטפל אותה יש להוכיח באמצעות חוות הדעת הרפואית של רופא מומחה, יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין רשלנות המטפל לבין הנזק שנגרם למטופל וכמובן צריך להוכיח שאכן נגרם נזק על ידי רופא מומחה שיקבע את שיעור הנזק ושיעור הנכות אשר בהתאם לאחוז הנכות נקבע גובה הפיצוי שינתן לתובע.


לייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית מלאו הפרטים בטופס צור קשר


אנא שלחו הודעה מפורטת ונחזור אליכם בהקדם



תביעה: הפדיקוריסטית גרמה לקטיעת הרגל


עו"ד ליאנה חזין-רביבחולה סוכרת בן 68 מהקריות שרגלו נקטעה כתוצאה מטיפול פדיקור הגיש תביעה לרשלנות רפואית נגד פדיקוריסטית בטענה שהטיפול שנתנה לי גרם לחבלה, שהובילה לקטיעת הרגל. התביעה, בגובה 2.5 מיליון שקל, הוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב, באמצעות עו"ד ליאנה חזין-רביב ממשרד עוה"ד רונן ברק ושות'.


לקריאת הכתבה המלאה שהתפרסמה באתר nrg מעריב לחצו כאן



רשלנות רפואית אשר הביאה למוות לאחר ניתוח שרוול לקיצור קיבה


משפחתו של מטופל, אשר נפטר לאחר ניתוח שרוול לקיצור קיבה, קיבלה פיצוי בסך 4 מליון ₪ לאחר הסכם פשרה אליו הגענו עם בית החולים.המנוח, בשנות ה-40 לחייו, התקבל לבית החולים, לצורך ניתוח לקיצור קיבה.
לאחר הניתוח הסימנים היו חיוביים והוא אף התהלך במחלקה.
30 שעות לאחר הניתוח התלונן המנוח על כאבים בטן חזקים, הציג בטן חריפה ודופק 100 ומעלה. מצב זה אמור להחשיד מידית להימצאות דלף מהניתוח והפרוצדורה המקובלת היא בדיקת CT ובמקרה של ממצאים חיוביים ניקוז ותיקון הניתוח.
במקרה הנדון, חרג הצוות הרפואי מהפרקטיקה המקובלת בכך שנתן טיפול תרופתי בלבד ללא בדיקת CT, ולכן אובחן הדלף באיחור של 18 שעות, כאשר הספסיס שנבע מזליגת תכולת המעי אל חלל הבטן, גרם לאי ספיקה רב מערכתית אשר מנעה התערבות כירורגית עקב מצבו של המנוח, ולבסוף הביאה לפטירתו".
מקרה מצער זה, של אי תשומת לב לכל נורות האזהרה המחשידות לדלף, הביאו למותו של המטופל עקב רשלנות הצוות הרפואי במעקב לאחר ניתוח שרוול לקיצור קיבה.

רשלנות רפואית – איחור באבחון אוטם שריר הלב.


התובעת, בת 55 בעת האירועים, הגיעה למוקד קופת החולים כשהיא סובלת מסימנים ברורים שיש בהם להחשיד על אוטם שריר הלב. התובעת לא פונתה מיידית לבית החולים ועל כן נגרם לה נזק קבוע בשריר הלב. למרות גילה, והעובדה שחזרה לאיתנה, קיבלה פיצוי בסך של כ-500,000 ₪ מקופת החולים.

על פי חוות הדעת של המומחה מטעמה נקבע כי:

"מהשתלשלות האירועים בתיק שלפנינו ומהיכרות עם הגישה הרפואית המקובלת, אין מנוס מהמסקנה כי הצוות הרפואי במוקד "מכבי" חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה בנקודות הבאות:

בדיקת ה-א.ק.ג. פורשה כ"ללא סימני איסכמיה" על אף קיומם של סימנים פתולוגיים מובהקים: בתרשים ניתן לראות עליית קטע ST בחיבורים V1-2 וירידות ST בחבורים רציפרוקליים II ,III ,aVF, V5-6. שינויים אלה מעידים על אירוע איסכמי חריף (מסוג (STEMI בדופן אנטרו-ספטלי של הלב.

לא בוצעה בדיקת אנזימים לבביים / טרופונין: על פי ההנחיות המקובלות – בנוכחות כאבים אופייניים לתסמונת כלילית חדה - גם תרשים א.ק.ג. אשר פורש כתקין אין בו בכדי לשלול תסמונת כלילית חדה כמתואר לעיל. כאשר עולה החשד - יש לבצע בדיקת טרופונין היות ויתכן כי מדובר במופע של NSTEMI. [3][1]

אמנם ניתנה הפניה למיון- אך כאופציה ולא כ- MUST, לא הוזמן פינוי בהול באמבולנס: בכל מקרה של חשד לתסמונת כלילית חדה יש לבצע פינוי באופן בהול לבית החולים. בכל מקרה אין לשחרר אדם החשוד כחולה בתסמונת כלילית חדה לביתו. בנוסף, כל עיכוב בהגעה לחדר הצנתורים גורם לנזק נוסף לשריר הלב ומעלה את הסכנה לתמותה / להחמרת התחלואה הלבבית.
ביטול הלכת זייצוב

ביטול הלכת זייצוב

ביטול הלכת זייצוב – משמע ביטול זכות הילד שנולד עם מומים לתבוע את הרשלנים שהביאו להולדתו בשנות השבעים, במסגרת פרשת...

קרא עוד